במסגרת חוק האריזות הונחו יצרנים ויבואנים של אריזות להתקשר עם "גוף מוכר". גוף מוכר מתקשר עם היצרנים והיבואנים, מקבל מהם מימון ואחראי על עמידה ביעדי המיחזור שלהם. במקביל, על מנת לעמוד ביעדים אלו, ה"גוף המוכר" מתקשר עם רשויות מקומיות על מנת להפריד, לאסוף ולפנות פסולת אריזות למתקני מיחזור והטמנה. התשלום מהיצרנים והיבואנים הוא שמממן את הפעילות ברשויות המקומיות.

כיום קיים רק ארגון אחד אשר קיבל אישור מהמשרד להגנ"ס לתפקד כ"גוף מוכר" - ת.מ.י.ר (תאגיד מיחזור יצרנים בישראל). ת.מ.י.ר יוסדה ע"י התאחדות התעשיינים בישראל על מנת לשמש כ"גוף מוכר" ליישום חוק האריזות והיא חברה לתועלת הציבור, כלומר חברה ללא מטרת רווח שאינה יכולה לחלק את רווחיה (אם קיימים) בין בעלי מניותיה.

צילום: הדמיה

בימים האחרונים, השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, חתם על צו המאריך בשנתיים את תקופת ההגבלה בסעיף 12 (א)(3) בחוק האריזות. ההגבלה קובעת כי בשלוש השנים הראשונות לחוק רשאי המשרד להכיר רק בחברה לתועלת הציבור כגוף מוכר ליישום חוק האריזות. כעת לאחר צו ההארכה, ההגבלה תהיה בתוקף עד - 1.03.2016. רק לאחר שיפוג תוקף הצו, תוכלנה חברות למטרות רווח לקבל הכרה כגוף מוכר, אולם חלוקת הרווחים תהיה מותנית בעמידה ביעדי המיחזור.

נראה כי צו ההארכה יביא להמשך הבלעדיות של ת.מ.י.ר בתחום פסולת האריזות בשנתיים הקרובות, כיוון שסביר להניח שחברה נוספת לתועלת הציבור לא תנסה להשתלב בענף בשל העלויות הגבוהות והמורכבות הלוגיסטית.

החוק קובע כי ניתן להאריך את ההגבלה עד למקסימום של 5 שנים מיום תחולת החוק (כפי שהוארך כעת), על כן בכל מקרה ב-2016 יפתח השוק לתחרות שצפויה להביא לשינוי במחירי הטיפול בפסולת.

הארכת הצו בוצעה ככל הנראה מחשש שכניסת גופים למטרות רווח לתחום, תאלץ את ה"גופים המוכרים" להתמקד במחיר נמוך לדמי טיפול בפסולת, במקום בהקמת תשתית ראויה לאיסוף והפרדת פסולת ברשויות המקומיות – תשתית האמורה להיות ממומנת על ידי אותם דמי טיפול שה"גוף המוכר" גובה מהיצרנים והיבואנים.

-----------------------

קישורים רלוונטיים:

1. סעיף 12(א) (3) לחוק להסדרת הטיפול באריזות(התשע"א- 2011)
2. צו הארכת תקופת הכרה (2013)
3. חברה לתועלת הציבור - אתר משרד המשפטים
4. מידע נוסף באתר Infospot

---------------

גופים לייעוץ ויישום חוק פסולת אריזות: