במפגש  שהתקיים לאחרונה בהתאחדות התעשיינים בנושא יישום חוק מיחזור פסולת אלקטרונית התייחסו בין השאר לנושאים הבאים:

• מתי ציוד אלקטרוני הופך לפסולת אלקטרונית?
• טיפול בפסולת אלקטרונית באמצעות מיחזור או שימוש חוזר
• הברחה וטיפול פיראטי בפסולת אלקטרונית בשטחים

מתי מוצר אלקטרוני הופך לפסולת אלקטרונית? ומדוע זה חשוב?

מרגע שמוצר אלקטרוני הופך לפסולת אלקטרונית, חלות עליו הוראות חוק פסולת אלקטרונית שמטילות אחריות תפעולית, משפטית וכלכלית על הגורמים השונים. השאלה "מתי מוצר אלקטרוני הופך לפסולת?" משפיע בעיקר על עסקים המחזיקים בפסולת אלקטרונית שאינה מהמגזר הביתי, שעד כניסת החוק לתוקף (03.2014) נהגו למכור את הפסולת האלקטרונית למרבה במחיר וכעת מחויבים למסור אותו לגוף יישום מוכר ללא תמורה.

אז מתי מוצר אלקטרוני (מאוורר, מיקרוגל, מחשב וכו') הופך להיות פסולת?

ההגדרה בחוק פסולת אלקטרונית מעורפלת: "פסולת ציוד חשמלי ואלקטרוני - ציוד חשמלי ואלקטרוני וכן כל רכיב של ציוד חשמלי ואלקטרוני וחומר מתכלה שהוא חלק מציוד חשמלי ואלקטרוני, שהושלכו או שהמחזיק בהם מתכוון להשליכם, או שהוא נדרש להשליכם לפי דין, ולמעט סוללה או מצבר שהם חלק מציוד כאמור;"

ההגדרה המעורפלת משאירה את השוק בחוסר וודאות. נציגי גופי היישום המוכרים, אקומיוניטי ו- מ.א.י הציעו כי כמו בכל חקיקה סביבתית חדשה מומלץ ללמוד מהניסיון בחו"ל וציינו כי כך הם עושים כאשר פונים אליהם עם שאלות בעניין זה, במקביל לפנייה לאנשי המשרד להגנת הסביבה. נציגי חברת "ערנות" המתמחים בליווי ארגונים ביישום חוק פסולת אלקטרונית, ציינו כי "במצב שנוצר, ישנם יצרנים ויבואנים המדווחים על ציוד שאינו חייב במסגרת החוק ועל כן משלמים עלויות שלא לצורך. כפועל יוצא, חלק משמעותי בעבודתנו הינו מיפויים וסיווגם של המוצרים החייבים בחוק, עבור קהל לקוחותינו." כל הגורמים במפגש הסכימו כי רצוי שיהיו אמות מידה ציבוריות כלליות לעניין זה שיספקו וודאות לשוק.

ההשלכות של הגדרת מוצר ופסולת אלקטרונית

עסק המחזיק בפסולת אלקטרונית (שאינה מהמגזר הביתי): עד כניסת החוק לתוקף, העסק יכל למכור את המוצר/פסולת המשומשת לקבלני איסוף שהיו מוכנים לשלם עבור הציוד המשומש/פסולת בין אם כי רצו למכור אותה כיד שנייה לשימוש נוסף ובין אם רצו למחזר ולטפל בה באופן סביבתי יותר או פחות, כגון שריפה פיראטית, על מנת לחלץ ממנה את המתכות היקרות. כעת העסק מחויב להתקשר עם גוף יישום מוכר (אקומיוניטי או- מ.א.י) ולמסור להם את הפסולת האלקטרונית ללא תמורה, על מנת שאלה ידאגו לטיפול מוסדר, בטיחותי וסביבתי למיחזור הפסולת האלקטרונית.

יצרנים, יבואנים וגופי היישום המוכרים: נפגעים כאשר בתי עסק מגדירים פסולת כמוצר. זה מקשה עליהם לעמוד ביעדי המיחזור ומייקר להם את עלות הטיפול במיחזור פסולת אלקטרונית אליה הם מחויבים.

כל עוד החוק מעורפל, והמשרד להגנת הסביבה לא מפרסם אמות מידה, העסקים המחזיקים בפסולת/מוצר יעדיפו להגדיר את המוצרים המשומשים שלהם כמוצר (ולא פסולת) על מנת שחוק פסולת אלקטרונית לא יחול עליהם והם יוכלו למכור את אותו "מוצר" לקבלן איסוף שייתכן מאוד וישרוף אותו בצורה פיראטית לחילוץ המתכות תוך יצירת נזק סביבתי-בריאותי.

יורם הורביץ, סמנכ"ל בכיר וראש אשכול שלטון מקומי חינוך וקהילה מהמשרד להגנת הסביבה, הסכים וציין כי "זו בהחלט משימה שלנו. צריכים להיות קריטריונים כלליים ברורים יותר ובסוף צריך להיות פקיד שיפעיל שיקול דעת."

מיחזור או שימוש חוזר?

חוק פסולת אלקטרונית מגדיר שימוש חוזר כ: "שימוש נוסף בציוד ובסוללות למטרה שלשמה יועדו בראשונה". שימוש חוזר הוא לרוב טיפול סביבתי וכלכלי יותר מאשר מיחזור ולכן המשרד להגנת הסביבה אמור לתעדף שימוש חוזר על פני מיחזור.  במפגש הועלתה טענה כי קיימת בעיה  בחוק המעודדת מיחזור על פני שימוש חוזר ובכך חוטאת לאחת המטרות של חוק פסולת אלקטרונית. ננסה להסביר את הסוגיה.

על פי חוק פסולת אלקטרונית, יבואנים ויצרנים של ציוד אלקטרוני צריכים לעמוד ביעדי מיחזור שנתיים הנגזרים ממשקל הציוד האלקטרוני שמכרו (סעיף 3). החוק מתיר להעביר פסולת אלקטרונית לשימוש חוזר במקום למחזר ומציין כי משקל הפסולת האלקטרונית שהועברה לשימוש חוזר תופחת ממשקל הציוד האלקטרוני שמכר היצרן או היבואן – וממנו נגזרים יעדי המיחזור. התבלבלתם? גם אנחנו. אז הנה דוגמא:

יצרן מכר 100 טון פסולת אלקטרונית בשנת 2015. יעדי המיחזור בחוק לשנה זו הם 20%. מה האפשרויות העומדות בפני גוף היישום המוכר בבואו לממש את יעדי המיחזור של היצרן שהתקשר עמו?

אפשרות אחת היא לדאוג לאסוף ולמחזר 20 טון פסולת אלקטרונית. אך מה קורה אם גוף היישום המוכר מעוניין לבצע שימוש חוזר בחלק מהפסולת - כי זה זול וסביבתי יותר? נניח ש - 5 טון פסולת נשלחו לשימוש חוזר. על פי החוק, גורעים את 5 הטון שנשלחו לשימוש חוזר מכמות המכירות השנתית – 100 טון, כך שיעדי המיחזור (20%) נגזרים כעת מ- 95 טון מכירות ועומדים על... 19 טון. כלומר, החוק מעניק למיחזור עדיפות פי 5 מאשר שימוש חוזר. לפניכם טבלה המסכמת את האפשרויות שיש לגוף יישום מוכר בבואו לטפל בפסולת של אותו יבואן המתואר לעיל: