החל מהשנתיים האחרונות המשרד להגנ"ס מפרסם מדי שנה דירוג סביבתי של חברות המבוסס על המדד הבריטי "OPRA". הדירוג הסביבתי לביצועיי שנת 2013, ככל הנראה צפוי להתפרסם בשבועות הקרובים במתכונת חדשה ומורחבת, כפי שעולה מטיוטת המתודולוגיה להערות הציבור שפרסם המשרד בחודש מאי האחרון. כעת, זמן קצר לפני פרסום המדד השנתי, מתפרסמות תשובותיו של המשרד להערות הציבור שקיבל.

מטרת המדד היא להנגיש לבתי השקעות ומשקיעים מידע אודות פוטנציאל ההשפעה הסביבתית שיש לחברות נסחרות ועל מידת הפגיעה האפשרית ברווחיהן עקב כך. בנוסף, המשרד להגנ"ס רואה במדד כלי בעל השפעה ציבורית שיביא, בין היתר, להנעת החברות המדורגות לפעול להקטנת השפעתן על הסביבה.

עיקרי ההבדלים בין המדד הישן לחדש

כפי שדיווחנו לפני מספר חודשים, אחד ההבדלים המשמעותיים בדירוג החדש נעוץ בהוספת קריטריונים כגון: כמויות המזהמים הנפלטים ע"י החברה, רמת הסיכון הנובעת משימוש ואחסנה של חומרים מסוכנים וקירבה לאזורים רגישים. קריטריונים אלה מתווספים לקריטריון מידת הציות לחוקים סביבתיים, אשר היווה את הבסיס לדירוג בשנתיים האחרונות.

עוד הבדל משמעותי הינו אופן בחירת החברות שידורגו; במדד החדש החברות המדורגות הן חברות ממשלתיות או חברות הנסחרות בבורסה אשר חייבות בדיווח שנתי לפי חוק המפל"ס (PRTR).

הערות הציבור ותשובות המשרד להגנ"ס

התקבלו כמה עשרות הערות למתודולוגיה החדשה שפרסם המשרד להגנ"ס. מרביתן, מן הסתם, היו פניות של נציגי החברות העומדות להיות מדורגות. את מרבית ההערות המשרד להגנ"ס לא קיבל, אך חלקן כן גרמו לשינויים קלים במדד החדש ואת חלקן מבטיח המשרד לשקול בשנים הקרובות.

אחת ההערות התייחסה לחוסר השוויוניות בהשוואה בין מפעלים/חברות קטנים לגדולים. בהשוואה כזו צפויים מפעלים בעלי היקף פעילות רחב לזכות בדירוג שלילי לעומת המפעלים הקטנים, בלי קשר למאמציהם להפחתת השפעתם הסביבתית, שהרי ברור שהם פולטים יותר  מזהמים, משתמשים ביותר חומרים מסוכנים וכו' - ביחס ישיר להיקף הפעילות. המשרד להגנ"ס טען מנגד כי המדד משקף את העובדה כי מפעל בעל היקף פעילות גדול יותר הוא בעל השפעה סביבתית אבסולוטית גבוהה יותר. יחד עם זאת הבהיר המשרד כי יציין לצד כל חברה מדורגת את מספר האתרים שבגינם קיבלה ניקוד, ולגבי כל מתקן את פירוט הניקוד שלו.

הערה נוספת גרסה כי אין לתת דירוג "שלילי" בגין קירבה לסביבה חופית, מפני שלעיתים קרבה זו הכרחית ויש בה תועלת סביבתית. סביר להניח שהכוונה לאתרים דוגמת תחנות הכח הפחמיות של חברת חשמל או מתקני ההתפלה שאילולא היו סמוכים לקו החוף, היה צורך לשנע את חומרי הגלם שלהם, המגיעים מן הים, לאתר מרוחק, פעולה שהייתה גורמת לצריכת אנרגיה מוגברת ופליטת מזהמים. במקרה זה הסכים המשרד לקבל את ההערה והשמיט את הקריטריון מהמדד החדש.

להלן מספר שינויים שהמשרד שוקל להכניס למדד בשנים הבאות:

• אינדיקטורים ליעילות סביבתית של מפעלים על בסיס הנתונים המדווחים למפל"ס.
• יצירת בסיס נתונים של סכומי השקעות סביבתיות שביצעו חברות.

לבסוף, המשרד החליט לשנות את שם המדד ל "מדד ההשפעה הסביבתי", כך שיתייחס גם לקריטריונים החדשים מלבד לציות הסביבתי שעליו התבסס הדירוג בעבר. 

-----

קישורים רלוונטיים:

1. מסמך התייחסות להערות שהתקבלו לגבי מתודולוגיית מדד ההשפעה הסביבתי – המשרד להגנ"ס (10.2014) [pdf ].
2. מתודולוגיה למדד סביבתי משולב - טיוטה להערות הציבור (05.2014) [pdf]
3. המשרד להגנ"ס מציג: דירוג חברות סביבתי חדש, ידיעה מה – 4.5.14, אתר inpospot
4. עמוד מידע בנוגע למדד הסביבתי הבריטי OPRA - מקור ההשראה למדד הישראלי  [אנגלית]