מחלוקת קשה והחלפת האשמות הדדיות בין המשרד להגנת הסביבה לגוף בשם 'מרכז מחקר סביבתי חיפה' שפרסם דו"ח בנוגע למצב איכות האוויר במפרץ חיפה.

הדוח המדובר מנתח את מצב איכות האוויר במפרץ חיפה ומציג המלצות לגורמים השונים כיצד לשפר את המצב. הדוח מאשים את המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות ברפיון ידיים שמשליך על עודפי זיהום אוויר אשר צפויות להעלות תחלואה ותמותה בקרב הציבור.

המשרד להגנ"ס טוען מנגד כי הנתונים בדוח אינם מדויקים ומשופעים במידע שאינו נאמן למציאות, ומטרת פרסומם היא לייצר היסטריה ציבורית. לדברי המשרד, הדוח הוא חובבני ומבצע מניפולציה בעיבוד המספרים והנתונים כדי לזכות בכותרות, ומוסיף כי ההאשמות בדוח אינן חדשות וגובלות בהוצאת לשון הרע כלפי המשרד ועובדיו.

נציין כי 'מרכז מחקר סביבתי חיפה' שהכין את הדוח המדובר, מופעל בהתנדבות על ידי פעילים סביבתיים מאזור מפרץ חיפה. המרכז מצהיר על עצמו כי הוא גוף מקצועי א-פוליטי ששם לעצמו מטרה למגר את זיהום האוויר בחיפה והסביבה.

חריגות באיכות האוויר בשכונות

כותבי הדוח טוענים כי התחלואה העודפת במפרץ חיפה נובעת בין השאר ממאות חריגות בערכי איכות האוויר בשכונות ואלפי חריגות בפליטות ממתקני מפעלים במפרץ חיפה. זאת לטענתם בשל העדר אכיפה יעילה על המקורות הפליטה - המפעלים.

עוד טוענים כותבי הדוח כי תושבי מפרץ חיפה מהווים שפני ניסיונות למחקרים שנויים במחלוקת, שהם בעיקרם מחקרים גאוגרפים ולא אפדימיולוגים כפי שהובטח.

על פי הדוח בשנת 2018 נמדדו בתחנות הניטור הרציף ובדיגומי האוויר במפרץ חיפה אלפי חריגות מהחוק בניטורים מוקדיים של ארובות ולפידים במפעלים ועוד כ-700 חריגות חוק בריכוזי מזהמים בשכונות המגורים.

לטענת המשרד להגנת הסביבה, בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי באיכות האוויר במפרץ חיפה, ומגמות ההפחתה במפרץ חיפה ברוב הפרמטרים ובמרבית המקורות הן ברורות. היכן שיש חריגות – כמו במקרה של מזהם מסוג בנזן בקרבת מתחם בז"ן בלבד - המשרד מבצע פעולות אכיפה נמרצות.

לדברי המשרד, במפרץ חיפה התרחשה בין השנים 2009-2017 ירידה דרמטית במזהמים הבאים: SO2 – 85%; NOx – 58%; VOC – 77%; PM10- 62%; PM2.5 – 73%, ואילו הנתונים בדוח של "מרכז מחקר סביבתי" מהווים מניפולציה.   

במשרד מוסיפים כי כותבי הדוח אינם מבדילים בין ערכי הסביבה שעלייה מהם נחשבת לחריגה, לבין ערכי היעד שעל פי החוק בישראל עלייה מעבר אליהם לא נחשבת חריגה. וכך הם מציגים מספר מופרך של 700 חריגות בשכונות.

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. מחקר: שיעור גבוה של אשפוזים בשל אסטמה בקרב ילדים, 17.12.2018
2. נתוני סרטן מעודכנים: תחלואה עודפת בחיפה ותל אביב, 8.10.2018
3. המשרד להגנ"ס מפסיק חלק נוסף במחקר האפידמיולוגי בחיפה, 26.06.2017
4. מה רשום במאמר המדעי על הסרטן בחיפה? 07.07.2106
5. האמנם ראשי התינוקות בחיפה קטנים ב 20-30%? 08.02.2016
6. מידע נוסף על זיהום אוויר | infospot

חריגות בפעילות הלפידים

בנוסף נטען בדוח כי היקף התקלות במפעלים גבוה ומסתכם באלפי שעות של תקלות/ אחזקות/ השבתות ואתחולי מתקנים הכוללים פליטות יתר ואשר לא מוגדרים לגביהם ספים בהיתרי הפליטה. זאת בנוסף ל-4036 חריגות שעתיות בפעילות הלפידים בבז"ן בשנת 2018, בגלל תקלות המעידות לדעת כותבי הדוח על חוסר רגולציה. כמו כן נטען כי קיימת תופעה של החנקת להבות הלפידים לתת-פעילות ובשל כך לא מתבצעת שריפה מלאה של המזהמים הנפלטים לאוויר. לפיכך דורשים כותבי הדוח להציב במפעלים חיישני ניטור המעידים על יעילות שריפת החומרים בלפידים.

פליטות הבנזן גבוהות בלילה

באשר לבנזן טוענים כותבי הדוח כי במהלך שנת 2018 נמדדו בתחנות הניטור בשכונות המגורים במפרץ חיפה 23 יממות חורגות מערך הסביבה של בנזן. לטענתם פליטות הבנזן בשכונות המגורים גבוהות יותר בלילה מאשר בבוקר, וכי במהלך שנת 2018 התרחשו 49 אירועי סביבה חריפים של בנזן שהצריכו הקפצת צוותי חירום. כותבי הדוח מוסיפים כי ספי הריח לבנזן גבוהים ומה שמריחים התושבים אלו חומרים אורגנים נדיפים שנקראים אלקאנים המהווים 90% מהפליטות בתהליכים פטרוכימיים, והם אינם מנוטרים בישראל בכלל.

כותבי הדוח דורשים מהמשרד להגנ"ס להחיל במפרץ חיפה את RULE12-15 ואת RULE12-16 של EPA המחייב מפעלים בניטור גדר, ביצירת תוכנית פליטות הכוללת רובד מצרפי וכן פרסום לציבור של המידע המעודכן לגבי ההשפעות הבריאותיות של מזהמי האוויר שנמדדו עם סקירת הנתונים שנאספו.

עלייה בפליטות התרכובות האורגניות

באשר למזהמים האורגנים הנדיפים, טוענים כותבי הדוח כי בניגוד להבטחות המשרד לא חלה ירידה של 50% במזהמים האורגנים הנדיפים מהתעשייה ובתי הזיקוק מאז תחילת התוכנית הלאומית לצמצום זיהום האוויר ב-2015, וכי בין שנת 2017 לשנת 2018 קיימת עלייה בפליטות מזהמי nmVOCs מתעשיות האנרגיה ומתעשיות אחרות שאינן כימיות במפרץ חיפה, כאשר בבזן למשל, חלה עלייה של 21% הנובעת מפליטות לא מוקדיות. לטענת המשרד להגנ"ס ריכוז התרכובות האורגניות הם מתחת לערכי ייחוס ולכן אינן מהוות סיכון לאוכלוסייה.

מערך הניטור לא עומד בסטנדרטים?

לטענת מחברי הדוח, בניגוד להבטחות לא קיים ניטור רציף בכל הארובות ומערך הניטור המקומי במפרץ חיפה לא עומד בסטנדרטים בינלאומיים לניטור תעשייתי במרחב ציבורי. לכן דורשים כותבי הדוח לעדכן את חוק אוויר נקי בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות וכן לעדכן את היתרי הפליטה למפעלים.

לטענת המשרד הוא מפקח באופן רציף על כל מפעלי מפרץ חיפה, ובפרט קבוצת בז"ן, מיישם תוכניות להפחתת פליטות ומשקיע משאבים רבים במטרה לשפר את איכות האוויר לתושבי מפרץ חיפה. לדבריו, מערך הניטור הסביבתי של המשרד עומד בתקנים ובדרישות בינלאומיות ובעל הסמכה לתקן 17025 – בין המערכים הבודדים בעולם שיש לו בקרת איכות. המזהמים המנוטרים הם אותם מזהמים שמנוטרים במדינות אירופה ונעשה שימוש במכשור המתקדם ביותר העומד בדרישות התקינה. יחד עם זאת, המשרד בוחן אמצעים חדשים לרבות אמצעי חישה מרחוק.

המשרד להגנ"ס: הדוח סובל מכשלים מהותיים

המשרד להגנ"ס נותן מענה מפורט לחלק מהטענות שעולות בדו"ח, במסמך התגובה המצורף בהמשך. בתמציתיות, המשרד טוען כי: "הדוח סובל ממספר כשלים מהותיים, כמו למשל: בלבול קריטי של מושגים המכריעים מה מותר ומה אסור לפי חוק; דרישות לפעילויות שאינן קיימות באף מקום בעולם; השוואה בין פעילויות בחיפה ובמקומות אחרים בעולם (כמו יוסטון) ללא שימוש באמות מידה מוחלטות שמאפשרות השוואה;

כותבי הדוח אינם מבדילים בין ערכי הסביבה שעלייה מהם נחשבת לחריגה על פי החוק, לבין ערכי היעד שעל פי החוק בישראל עלייה מעבר אליהם לא נחשבת חריגה. לצורך ההמחשה, לו היינו משווים את הריכוזים בכל מדינת ישראל לערכי היעד היינו מקבלים תוצאות דומות ואפילו גבוהות יותר באזורים שבהם יש זיהום תחבורתי או אבק - וכך הם מגיעים למספר חסר כל בסיס מקצועי של "700 חריגות בשכונות"; מכשירי ניטור שלטענת כותבי הדוח אינם קיימים בארובות המפעלים - קיימים בפועל, מתפקידים ומשדרים לציבור, ועוד."

----------

מסמכים רלוונטיים:

1. דוח מתווה להפחתת זיהום אוויר במפרץ חיפה, מרכז מחקר סביבתי חיפה [pdf]