בשבוע שעבר נערכה ישיבה בוועדת הפנים והגנת הסביבה בה הציג מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר, את תוכנית העבודה של המשרד להגנת הסביבה לענף הפסולת העירונית לשנת 2017 ואילך. דנציגר הציג יעדי מיחזור מעודכנים לשנים הבאות ואת האמצעים להשגתם, ענה לביקורת בנושא היטל ההטמנה וקרן הניקיון והסביר כיצד המשרד יגן על תעשיית המיחזור הישראלית.

יעדי מיחזור והשבה

לדברי דנצינגר, נתוני הלשכה המרכזית לסטסטיקה בשנים האחרונות מלמדים על גידול עקבי  באחוזי המיחזור, בין 1% - 3%, כאשר על פי הצפי של המשרד בשנה האחרונה חל גידול של כ- 3% ובכך מגיע שיעור המיחזור בישראל ל – 23%. היתרה, 77%, מוטמנת. אלה נתוני מיחזור נמוכים מאוד ביחס למרבית המדינות המפותחות ולכן, למרות הגידול, יש עוד המון עבודה. זה המקום להזכיר כי לפני מספר שנים, המשרד להגנת הסביבה הציב יעד של 50% מיחזור עד שנת 2020. היעד המעודכן שהציג דנציגר כעת לשנת 2020 צנוע בהרבה ועדיין נראה מאוד מאתגר - 35% מיחזור.

שיעור המיחזור בישראל

מקור: המשרד להגנ"ס

היטל ההטמנה

כפי שסיקרנו בהרחבה במהלך השנה האחרונה, הרשויות המקומיות נמצאות במחלוקת עם המשרד להגנת הסביבה בנושא היטל ההטמנה שהן משלמות ואשר מצטבר בקרן הניקיון בהיקף של כ 500,000,000 ₪ בשנה. כספים אלה אמורים לשמש לעידוד המיחזור אך הרשויות המקומיות חוזרות וטוענות כי הכספים בקרן לא מנוצלים ביעילות ודורשות להעביר אותם לניהול ישיר שלהן.

דנציגר, הזכיר בדבריו כי מטרת היטל ההטמנה הוא ייקור ההטמנה ביחס למיחזור והשבה ולכן אין שאלה לגבי הצורך בהיטל כל עוד שיעור המיחזור נמוך. עוד הוא הוסיף כי היטל ההטמנה בישראל, העומד על כ 108 ₪ לטון פסולת (כ- 27 יורו) נמוך ביחס למדינות אירופה ומקשה על עידוד המיחזור.

השוואה בין מדינות: היטל הטמנה ומחיר כניסה למטמנה

מקור: המשרד להגנ"ס

האתגרים בענף הפסולת העירונית

לדברי דנציגר האתגרים המרכזיים בשוק הפסולת העירונית העומדים בפני המשרד להגנ"ס הם:

1. מחסור במתקני קצה לטיפול בפסולת. לדברי דנציגר, זאת הבעיה המרכזית המעכבת את  ההתקדמות של ענף המיחזור וההשבה בישראל.
2. עלויות גבוהות מדי לרשויות המקומיות.
3. קשיים ביישום פרויקט ההפרדה במקור של פסולת אורגנית (פחים חומים)
4. אי יציבות בשוק המיחזור בעיקר בגלל ירידת מחירי הנפט

הפתרונות

למדיניות המעודכנת של המשרד להגנ"ס לענף הפסולת העירונית 4 נדבכים:

• טיפול אזורי בפסולת: מרבית הרשויות המקומיות מתקשות לקדם את המיחזור באופן עצמאי. לכן המשרד מעוניין לקדם הקמת 10-15 אשכולות אזוריים לעניין פסולת, שיאגדו מספר רשויות מקומיות שישתפו פעולה ב 3 המקטעים (איסוף, מיון, טיפול) וינצלו את יתרון הגודל. המשרד תמך בשנה האחרונה בהקמת 3 אשכולות כאלה שכבר פועלים במקטע האיסוף.
• תשתיות מיחזור מונגשות: התמקדות בפרישה של פחים כתומים ב 80% ממשקי הבית בישראל תוך תוך 3.5 שנים.
• הקמת תחנות מעבר ומתקני קצה מתקדמים: הוקצו כמיליארד ₪ מכספי קרן הניקיון לטובת העניין. כאשר כבר כיום פועלים 2 מתקנים: חץ אקולוגיה (בחיריה) וגרין נט (בירושלים) בהם מטופלים כ- 1,500 טון פסולת ביום. לדברי דנציגר, 5 מתקנים נוספים עומדים להתחיל לפעול ב 2017: אבליין, טמבור חפר, אקו אנרגיה גולן, א.נ מחזור (אבליין) ועיריית עפולה.
  בהמשך, עד סוף 2018 אמורים לפעול 10 מתקנים נוספים וב 2020 עתיד להצטרף אליהם מתקן המיון והטיפול הגדול בשפד"ן שביחד אמורים להסתכם ב 7,000 טון פסולת ממוינת במתקנים ביום – מעל 50% מהפסולת העירונית.
• הקמת מתקני השבת אנרגיה מפסולת: גישת המשרד להגנ"ס כיום היא כי לא ניתן להגיע לשיעור מיחזור והשבה גבוה ללא מתקני השבה. כאשר הטכנולוגיה כיום מאפשרת להפעיל מתקנם תרמיים ללא זיהום אוויר.

כמות פסולת מטופלת בתחנות מעבר ומתקני קצה במימון המשרד להגנ"ס

מקור: המשרד להגנ"ס

מתקן השבת אנרגיה מפסולת

לדברי דנציגר, מתקן השבה הוא חלופה כמעט יחידה להטמנה של פסולת שאינה ניתנת למיחזור, ובמקביל המתקן מייצר אנרגיה. התוכנית היא להקים 5 מתקנים באופן הדרגתי. עלות הקמה משוערת של 1 מיליארד ₪ למתקן שיטפל בכ – 1,500 טון ביום.

לוחות הזמנים שהציג דנציגר מדברים על כך שעד סיום שנת 2023 יקומו 2 מתקני השבה בישראל, כאשר את מרבית הזמן תופס שלב הסטטוטוריקה. לדברי דנציגר, יש כבר היום 2 שטחים מאותרים פוטנציאליים – בנאות חובב ובמעלה אדומים. במידה והם יאושרו, זה יקצר את לוחות הזמנים באופן משמעותי.

הגנה על תעשיית המיחזור הישראלית

דנציגר ציין כי בשנה שחלפה 2 מפעלי מיחזור פשטו רגל. לכן הוא אמר, המשרד פועל לשנות את תקנות היצוא כך שלא ניתן יהיה לייצא פסולת לחו"ל. במקביל, המשרד יספק רשת ביטחון למקרים בהם מחיר מיחזור הפסולת הופך ללא כדאי.

הרשויות המקומיות סקפטיות

גיל לבנה, ראש עיריית שוהם ויו"ר ועדת איכות הסביבה במרכז השלטון המקומי, הזכיר כי לפני 9 חודשים היה דיון באותו נושא באותה ועדה, עם השר הקודם אבי גבאי בו המשרד להגנ"ס הסכים כי אינו מסוגל לנצל את כספי קרן הניקיון ביעילות. בהתאם, הוצהר כי כספי היטל ההטמנה יחזרו לרשויות המקומיות ושהמשרד יקדם הליך חקיקה בנושא. דבר שנראה כי ירד מסדר היום לטובת הבטחות של מדיניות חדשה של מתקני השבה שיפעלו רק בשנת 2023 ויטפלו רק בפסולת השארתית.

לבנה הוסיף כי: "הרשויות המקומיות שילמו לקרן הניקיון כ- 3 מיליארד שקלים וההטמנה בקרקע במדינת ישראל לא ירדה אפילו לא בגרם אחד. אילו היו נותנים לרשויות המקומיות לנצל את ההיטלים למניעת הטמנה ההישגים היו מהירים יותר וגבוהים בהרבה. לדוגמא מפעל ה RDF שהוקם בחירייה על ידי איגוד ערים דן ללא שום תמיכה כספית מהקרן – הוא המפעל הכי מתקדם בארץ המונע הטמנת אשפה בקרקע. על הנהלת המשרד לעמוד בהתחייבות שנתנו לנו השר הקודם והמנכ"ל הנוכחי, וכפי שהצהירו גם כאן בדיון הקודם בוועדת הפנים, והדברים כתובים בפרוטוקול הדיון. אני מצפה מיו"ר הועדה לדרוש מהם לממש התחייבויות אלה."

--------

קישורים רלוונטיים:

1. מצגת 'מדיניות הטיפול בפסולת עירונית', 02.2017, המשרד להגנ"ס
2. המשרד להגנת הסביבה: קרן הניקיון לא תהיה מוטה להפרדה במקור, 05.12.2016
3. המשרד להגנ"ס מלווה לעצמו 260 מיליון ₪ מכספי היטל ההטמנה, 13.11.2016
4. השלטון המקומי מכניס 2 נציגים לקרן שמנהלת את כספי היטל ההטמנה, 11.07.2016
5. מנגנון החזר כספי היטל ההטמנה לרשויות המקומיות יוצא לדרך, 04.07.2016
6. הצעת חוק ממשלתית להחזרת כספי היטל ההטמנה לרשויות, 01.06.2016
7. מידע נוסף על פסולת עירונית ביתית | infospot

--------

חברות לטיפול בפסולת עירונית