האנס ברוינינקס [Hans Bruyninckx] מנכ"ל המשרד להגנ"ס של האיחוד האירופי [European Environmental Agency], תיאר לאחרונה את חזונו בנוגע לכלכלת אירופה העתידית. על פי חזונו, הכלכלה האירופית תהיה כלכלה מחזורית שתדגול בשימוש חוזר [Reuse], צמצום כריית חומרי גלם חדשים ותתבסס על אנרגיה ממקורות מתחדשים. משמעות הדבר היא עריכת שינויים מהותיים במערכות הייצור והצריכה והשקעות במערכות סביבתיות, שיפתחו את השוק הסביבתי באירופה ויעניקו לה יתרון כלכלי על שאר העולם. מערכות הייצור והצריכה משפיעות רבות על האנרגיה, המזון, התחבורה, המבנים ועוד, ולכן השינויים יתמקדו בהן.

לדברי ברוינינקס, דווקא משום שאירופה עוד לא יצאה לגמרי מהמשבר הכלכלי שפקד אותה ב- 2008, השקעה בתקנים סביבתיים חזקים היא הבחירה הנכונה עבורה. את דעתו הוא מגבה בנתונים דרמטיים, לפיהם סקטור הסחורות והשירותים בתחום איכות הסביבה באירופה גדל בתוך עשור ביותר מ-50%, אחד הסקטורים הבודדים שהתפתחו מאז המשבר הכלכלי ואשר הוסיף לבדו כ- 1.3 מיליון מקומות עבודה שהניבו רווחי ייצוא ותרמו לתחרותיות באירופה. הוא הוסיף כי לרגולציה הסביבתית גם יתרונות כלכליים עקיפים, הכוללים חסכון בעלויות בריאות ופיתוח מערכות אקולוגיות יעילות וחסכוניות יותר עבור החברות, שלא צריכות להמשיך ולהיתלות במשאבים טבעיים.

כבר 40 שנה אירופה היא המובילה העולמית בחקיקה סביבתית. הרגולציה שלה בתחום, הידועה בשאפתנותה ובהיקפה המשמעותי, הובילה להישגים יוצאי דופן מבחינה סביבתית. במרבית אירופה המצב הסביבתי טוב יותר משהיה בתחילת תקופת התיעוש: המים נקיים יותר, האוויר נקי יותר, שיעורי המיחזור גבוהים, כחמישית מאדמות אירופה כיום מוגנות, ישנה התייעלות אנרגטית מתמדת ושימוש מושכל במשאבים, והעיקר, מאז 1990 חלה ירידה של כ- 20% בפליטת גזי חממה בעוד שהמשק האירופי דווקא צמח בתקופה זו ביותר מ- 45%.

על שיפור הביצועים הסביבתיים באירופה ניתן ללמוד מנתונים נוספים שפורסמו לאחרונה, לפיהם חלה ירידה משמעותית בפליטת מתכות כבדות במדינות האיחוד האירופי. כך למשל פליטת עופרת [Pb] צומצמה ב-89%, פליטת כספית [Hg] ב- 66% ופליטת קדמיום [Cd] ב -64% בין השנים 1990-2012.

רגולציה סביבתית מחמירה באירופה – מה המשמעות עבור ישראל?

הרגולציה הסביבתית בישראל נשענת רבות על הרגולציה האירופית. כדוגמא, ישראל אימצה את העקרונות האירופיים בנוגע ליישום הטכנולוגיה המיטבית הזמינה [BAT] בהיתרי פליטה לאוויר ורק לאחרונה הסתיים פרויקט טווינינג בין המשרד להגנ"ס הישראלי והגרמני להקמת מערך רישוי סביבתי משולב.

כשהאיחוד האירופאי מקבל החלטה אסטרטגית להוביל את הרגולציה הסביבתית בעולם, יש לכך השפעה על ישראל שמתייחסת לרגולציה האירופאית כמדד ייחוס [בנצ'מרק]. מצד אחד יישום מוצלח של רגולציה סביבתית מתקדמת בישראל תיטיב עם איכות הסביבה: אוויר נקי, מים נקיים, קרקע נקייה וכו'. מצד שני חשוב לבחון ולוודא שישראל נהנית גם מהצד השני של המטבע – צמיחת ענף הקלינטק וייצוא טכנולוגיות סביבתיות.

--------

קישורים רלוונטיים: