30%-60% ממיני בעלי החיים בישראל בסכנת הכחדה
דוח מצב הטבע של "המארג" לשנת 2023 מציג תמונה מדאיגה: פרטים נוספים הצטרפו לסכנת הכחדה, חלה עלייה במינים הפולשים והשפעות האקלים ניכרות
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 23/5/2024

15% ממיני צמחי הבר בארץ, 38% ממיני הפרפרים, 62% מהיונקים ו-29% מהעופות נמצאים בסכנת הכחדה, זאת עקב האצת פיתוח ובנייה, עלייה במינים פולשים והשפעות משבר האקלים, כך עולה מדוח מצב הטבע לשנת 2023 שהכינו מומחי "המארג".

לפי הדוח, התמעטות העופות והפרפרים משקפת תמונת מצב רחבה של התדרדרות במצב המגוון הביולוגי בישראל בעשור האחרון. בישראל, לעומת מדינות מפותחות אחרות, השפעת האדם על הטבע עדיין משמעותית, בין היתר עקב המשך הגידול בילודה והגדלת הצפיפות אשר מאלצת להפר שטחים פתוחים ולבנות עליהם, תוך פגיעה במגוון הביולוגי ובאיזון העדין של המערכת האקולוגית כולה. מהדוח עולה כי גם זיהומים משנים את תנאי בתי הגידול והמגוון הביולוגי, ביניהם זיהום פלסטיק, זיהום רעש וזיהום אור, כמו גם הדברה ודישון חקלאיים וכן זיהום ממקור תעשייתי.

בסך הכול, במאה השנים האחרונות נכחדו בישראל 24 מיני צמחים, 2 מיני פרפרים, 5 מיני דגי נחלים ואגמים, מין אחד של זוחלים, 14 מיני עופות ו-5 מיני יונקים.

לצד צמצום המגוון הביולוגי, חלה עלייה בחדירת מינים פולשים לישראל ובראשם ציפור המנייה ששפע הפרטים שלה בארץ עלה ב-585% במהלך תשע השנים האחרונות. בנוסף, לפי הערכות, רק בין השנים  2018–2023 נוספו שבעה מיני צמחים זרים בישראל, מעל 130 מיני חרקים זרים, ארבעה מיני זוחלים, מעל תשעה מיני עופות פולשים ושני מיני יונקים. גם בים התיכון זוהו למעלה כ-450 מינים פולשים.

הדוח הוכן על ידי צוות המארג במסגרת התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, קק"ל, רשות הטבע והגנים ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. קישור לדוח נמצא בתחתית הכתבה.


כתבות רלוונטיות:

  1. הוועדה אישרה את הצעת החוק לדיווח על מצב הטבע, 13.7.2022
  2. האיומים על הטבע והמגוון הביולוגי בישראל, 13.7.2022
  3. השרה להגנ"ס חזרה בה מהתמיכה בחוק המגוון הביולוגי, 03.3.2022
  4. לחייב דיווח על מצב הטבע ומגוון ביולוגי, 29.12.2021
  5. מצב המערכות האקולוגיות בישראל מתדרדר, 28.10.2021

לא הכל שלילי. מגמות חיוביות במגוון הביולוגי

לצד העלייה במינים פולשים וצמצום במגוון הביולוגי, הדוח מצביע גם על כמה מגמות חיוביות. אלה כמה מהן:

  • בחבל הים תיכוני חלה עלייה של 36%  בממוצע במדד הצומח המייצג צפיפות וחיוניות של הצומח בארבעת העשורים האחרונים. הדבר מעיד על התאוששות הצומח לאחר תקופות ארוכות של דיכוי, בצורת, לחצי כריתה ורעייה אינטנסיביים.
  • בעשורים האחרונים חלה עלייה במספר קיני צב הים הירוק וצב הים החום המאותרים בספירות בחופים, וניכר כי מאמצי הגנה ותוכניות השבה של צבי הים מניבים פרי.
  • שפע הפרטים של שישה יונקים נמצא במגמת עלייה בעשור האחרון - ארנבת השדה, דורבן הודי וזאב אפור, תן זהוב, שועל מצוי וצבי הנגב. אולם, הסיבה לעלייה של חלק מהפרטים לא מעודדת. למשל, העלייה בשפע הפרטים של כלביים בחבל המדברי נובעת מעלייה בזמינות מזון שמקורו בפסולת ובחקלאות.
  • מגמת עלייה בשפע הפרטים של הפרסתנים ב-20 השנים האחרונות - צבי ישראלי, צבי הנגב, צבי שיטים ויעל נובי.  מגמה משותפת זו נובעת ממאמצי הגנה משמעותיים על המינים ובית גידולם.
  • עלייה של 38% במדד הצומח באזורי החורש הגשום וב-25% באזורי החורש היבש בארבעת העשורים האחרונים.
  • עלייה של 461% בשפע הפרטים של חוגלת סלעים בחורש הים תיכוני בתשע שנים.
  • בעקבות מאמצי שיקום בשנים האחרונות חל שיפור מסוים במדדי המגוון הביולוגי במספר נחלים במישור החוף. מצב המגוון הביולוגי בנחלי אגן הכינרת טוב בהשוואה לשאר נחלי האיתן.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: "מאז ומתמיד היה הטבע הישראלי קרוב לליבי, וכשרה להגנת הסביבה, הגדרתי את שמירת הטבע כאחת מהמטרות המרכזיות בפעילות המשרד. החדשות הטובות העולות מהדוח הן שיש עלייה בגודל אוכלוסיות חלק מהמינים המצויים בסכנת הכחדה – כגון היעל, אוכלוסיות הצבאים, הצבוֹע והחוגלה. מגמה חיובית נוספת היא העלייה במספר קיני צב הים החום וצב הים הירוק. מגמות אלו הן אינדיקציה טובה למאמצי שמירת הטבע של כלל הגופים האמונים על כך ולחשיבות השטחים המוגנים.

עם זאת, הדוח מציג תמונה מדאיגה ומלמד אותנו בין היתר על היקף הירידה בשטח בתי הגידול הייחודיים וירידה בשפע המינים המיוחדים, יחד עם המשך מגמת ההתפשטות של מינים פולשים ומינים מלווי אדם. מגמה שלילית נוספת שהדוח מראה היא השינוי בעונתיות של הפרפרים, דבר המהווה עדות חזקה ראשונה להשפעות של שינוי אקלים על הטבע הישראלי... ישראל, כמו כל מדינות העולם, תמשיך לפעול למניעת המשך ההתדרדרות המערכות האקולוגיות המספקים שירותים חיוניים לאדם".

יו"ר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט פרופ' תמר דיין: "לדוח מצב הטבע 2023 חשיבות גדולה במיוחד, משום שהוא מסכם עשור של ניטור של המגוון הביולוגי היבשתי המאפשר לנו לעקוב אחר מגמות במערכות האקולוגיות ובאיומים על המגוון הביולוגי על ציר הזמן. בנוסף, הוא כולל תוצאות של תוכניות ניטור נחלי ישראל, הכינרת, הים התיכון ומפרץ אילת, כך שהוא מציג תמונה מקיפה של מצב הטבע. למרות מגמות חיוביות בכמה מינים הנמצאים בסיכון, מרבית המדדים מדאיגים ביותר. מכיוון שהמגוון הביולוגי חיוני לבריאותנו ולרווחתנו, לכלכלת האדם ולאיכות חיי הציבור, על רקע הלחצים העצומים על השטחים הפתוחים ולאור איומים רבים אחרים, ובהם משבר האקלים, קריטי שדוח זה והדוחות הבאים אחריו יהוו בסיס לקבלת החלטות מבוססות ידע של משאבי הטבע".

---

מסמכים רלוונטיים:

להמשך קריאת הכתבה המלאה