לפי דוח מצב הטבע בישראל 2022 שפורסם השבוע, 15% מהשטחים המיוערים נשרפו לפחות פעם אחת בין השנים 2021-2015. ממצאים נוספים בדוח מצביעים על עליה בזיהומי אור, קצב מהיר של התחממות היבשה והים וגבוה מהממוצע העולמי, וניצול שטחים פתוחים נרחב אשר פוגע במגוון הביולוגי.

הדוח שהתפרסם בפעם הקודמות בשנת 2018, מחולק הפעם לשני כרכים, כאשר הכרך הראשון שפורסם כעת מציג את האיומים על המערכת האקולוגית והמגוון הביולוגי: הצמחייה, שימושי הקרקע, ניהול השטחים הטבעיים והמיוערים, שריפות בשטח הטבעי ועוד. בדוח יש התייחסות לשני נושאים שלא הופיעו בדוחות הקודמים: זיהום אור, והשפעת שינוי האקלים על המגוון הביולוגי.

הכרך השני של דוח מצב הטבע, שטרם פורסם, עוסק בתהליכים שמשפיעים על המגוון הביולוגי ובו יוצגו ניתוחים של נתוני תוכנית הניטור הלאומית הנמצאת בשנתה העשירית.

הדוח הוכן על ידי צוות ה'מארג' – התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, קק"ל, רשות הטבע והגנים ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט.

לחצו כאן להגדלת התמונה

כתבות רלוונטיות:

1. הוועדה אישרה את הצעת החוק לדיווח על מצב הטבע, 03.7.2022
2. השרה להגנ"ס חזרה בה מהתמיכה בחוק המגוון הביולוגי, 03.3.2022
3. לחייב דיווח על מצב הטבע ומגוון ביולוגי, 29.12.2021
4. מצב המערכות האקולוגיות בישראל מתדרדר, 28.10.2021
5. עודכנה רשימת המינים המוגנים, 15.12.2019

גריעת 30 קמ"ר בשנה משטחים פתוחים

אחד הנושאים שהדוח מסקר הוא מצב השטחים הפתוחים. לפי הדוח, בין השנים 2017 ו-2020 נגרעו בממוצע 30 קמ"ר בשנה לצורכי פיתוח. בשנים אלה כ-72 קמ"ר של שטחים טבעיים ומיוערים הומרו לשימושי קרקע שונים, 32 קמ"ר הותמרו לשטחים בנויים, 22 קמ"ר הותמרו לחקלאות, והשאר לשימושים אחרים כמו תחבורה, מחצבות ושדות סולריים.

גם כ-69 קמ"ר של שטחי חקלאות הומרו לשימושי קרקע שונים, כ-66% מתוכם לבינוי.

גריעת השטחים הפתוחים מתרחשת גם ביחידות האקולוגיות. חולות מישור החוף, למשל, איבדו כ-2% משטחם בין השנים 2017 ו-2020.

אחת הבעיות העיקריות בגריעת שטחים פתוחים לטובת בינוי למשל היא קיטוע השטחים ליחידות קטנות, והיעדר רצף שטחים פתוחים, בעיקר בצפון הארץ ובמרכזה.

היקף השטח הנמצא במרחק של פחות מק"מ אחד מהכביש הקרוב ביותר בישראל עומד על 12,113 קמ"ר (55% משטח המדינה): מצפון לבאר שבע, 83% מהשטח מרוחקים פחות מק"מ אחד מהכביש הקרוב ביותר, לעומת 29% מהשטח שמדרום לבאר שבע.

כיסוי הצומח בישראל נמצא בעלייה

תחום אחר בטבע הישראלי דווקא נמצא במגמת שיפור: בזכות התאוששות הצומח לאחר שנים של רעייה וכריתה והודות להתבגרות היערות – כיסוי הצומח נמצא בעליה, בעיקר באזורים הגשומים. באזורים המדבריים הכיסוי לא השתנה שינוי מובהק בעשרות השנים האחרונות.

ביערות הנטועים במזרח הארץ ובדרומה (בירייה, הגלבוע, צפון הנגב) נמצאה ירידה בכיסוי הצומח לאחר רצף של שנים שחונות. עם זאת, גם ביערות אלה המגמה השלטת לאורך השנים היא של עלייה בכיסוי הצומח.

אולם יש מי שסבור שייעור וצפיפות הצומח אינו דבר חיובי מפני שהוא עלול לגרום לשריפות, בעיקר על רקע שינויי האקלים ועודף גלי החום בשנים האחרונות. ואכן, תדירות השריפות בישראל נמצאת במגמת עליה. שריפות חוזרות בתדירות גבוהה פוגעות משמעותית במערכות אקולוגיות ומקשות על השתקמותן.

לפי הדוח, כ-500 קמ"ר (כ-15%) מהשטחים הטבעיים והמיוערים בישראל נשרפו לפחות פעם אחת בין השנים 2021-2015. רוב השטחים שתדירות השריפות בהם גבוהה נמצאים בתחום שטחי אימונים של צה"ל.

ניהול השטחים הטבעיים והמיוערים

היקף השטחים המוגנים, שמורות טבע וגנים לאומיים מוכרזים ומאושרים, עמד בדצמבר 2021 על כ-26.1% משטחה של ישראל – עלייה של 9.6% בשטחם בארבע השנים האחרונות. כמחצית משטחי שמורות הטבע בישראל וכשמינית משטחי היער בניהול קק"ל נמצאים בתוך שטחי אש פעילים.

ב-3 השנים האחרונות הוכרזו בפעם הראשונה שמורות טבע ימיות בשטחים נרחבים בישראל, וכיום כ-4% משטח המים הריבוניים מוגדרים שמורות טבע.

בחלק מהיחידות האקולוגיות בישראל פחות מ-30% מהשטח מוגדרים שטח מוגן, ולעיתים אף פחות מ-10% ממנו מוגדרים כך. אחד היעדים שהציב המשרד להגנת הסביבה הוא הגנה על לפחות 30% משטחן של היחידות האקולוגיות הסובלות מהגנה חסרה.

לראשונה נקבע ערך סף לזיהום אור

הדוח הנוכחי מציע לראשונה ערך סף לזיהום אור אקולוגי. זיהום אור הוא איום על מערכות אקולוגיות שעד כה לא בוצע עליהן מעקב ברמה הארצית. השימוש בערכי הסף מאפשר לזהות ולאפיין אזורים שהמערכות האקולוגיות בהם חשופות לתאורה מלאכותית בעוצמה הפוגעת בהן.

עוצמת תאורת הלילה המלאכותית הממוצעת בשטח ישראל עלתה ב-30% בעשור האחרון. 67% משטחי ישראל מצפון לבאר שבע חשופים לזיהום אור. זיהום האור זולג גם לשטחים הפתוחים, כולל שמורות טבע ויערות קק"ל. 30% משטחי יערות קק"ל ו-16% משטחי שמורות הטבע מצפון לבאר שבע חשופים קבוע לזיהום אור. כמו כן, 78% מרצועת החוף בישראל חשופים לזיהום אור גבוה ובאילת הזיהום מאיים על שונית האלמוגים. תשתיות הגז בים התיכון הן מקור חדש לזיהום אור במרחב הימי של ישראל שהיה חשוך עד לפני כעשור.

כיצד משפיע שינוי האקלים על המגוון הביולוגי?

דוח מצב הטבע הנוכחי בדק לראשונה את השפעת שינויי האקלים הצפויות על המגוון הביולוגי. חלק מהנזקים קורים כבר בהווה. כך, לפי הדוח בים התיכון הישראלי, למשל, נכחדו עשרות מיני רַכִּיכוֹת במהלך כמה עשורים, כנראה בשל התחממות מי הים.

ישראל מתחממת מהר יותר מהממוצע העולמי, וצפויה להיעשות שחונה יותר. בעקבות ירידה בכמות המשקעים ועלייה בטמפרטורה ובאידוי צפויה בישראל פגיעה משמעותית בבתי גידול של מים מתוקים – נחלים, מעיינות ובריכות חורף. שינוי משטר הגשמים ועלייה בטמפרטורה ובאידוי הם בין הגורמים התורמים לעלייה בתדירות, בעוצמה ובשטח של השריפות בישראל.

בנוסף לכך, ישראל היא קצה גבול התפוצה של מינים רבים, והתחממות האקלים עלולה לגרום להכחדתם המקומית. בשל ההתחממות, עופות נודדים מקדימים לנדוד ונאלצים לקצר את זמני השהייה שלהם בעצירות הביניים הנדרשות למנוחה ולאכילה.

לצד זאת מצוין בדוח כי לא תמיד פשוט להבחין בהשפעות הישירות של שינויי האקלים על הטבע. דוגמה לכך היא העלייה בכיסוי הצומח באזור הים-תיכוני בישראל בשל צמצום הרעייה והכריתה בו, על אף ההתחממות וההתייבשות ההדרגתיות באזור.

הוועדה אישרה את הצעת החוק לדיווח על מצב הטבע

נזכיר כי בשבוע שעבר אישרה ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת את נוסח הצעת החוק לחובת דיווח על מצב הטבע והמגוון הביולוגי, כך שהוא יכול היה לעלות לקריאה ראשונה במליאה הכנסת. אלא שיומיים לאחר מכן הכנסת פוזרה, ונראה שתהליך החקיקה הזה יצטרך להתחיל מההתחלה בכנסת הבאה.

מטרת החוק היא לעגן את חובת הדיווח של המשרד להגנת הסביבה על מצב המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי בארץ וליזום צעדים לשפרם. לפני חודשיים הוועדה דחתה את הצעת החוק בעקבות התנגדות של המשרד להגנ"ס. אך לאחרונה הושגו הבנות בין בעלי העניין השונים והוסרה התנגדות המשרד להגנת הסביבה.

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "דו"חות מצב הטבע הם חלק משמעותי, וצריכים להפוך למשמעותיים יותר בגיבוש מדיניות סביבתית בישראל, מדיניות שמבוססת על נתונים עדכניים ומפורטים על מצבו של הטבע וצרכיו הקונקרטיים. אני שמחה שהשנה לראשונה יש פרק המוקדש להשפעת שינויי האקלים על הטבע. רק מידע מפורט, לפי אזורים, מינים ובתי גידול, יאפשר לנו להתאים את מדיניות שמירת הטבע שלנו לעולם המשתנה ולאתגרים הגוברים. ממצאי הדו"ח מדאיגים ומציבים זרקור במיוחד להצטמצמות השטחים הפתוחים בישראל ופגיעה ברציפותם. זו אחת הסיבות העיקריות שאנחנו במשרד להגנת הסביבה מתנגדים לקידום יישובים חדשים ופועלים לייעול השימוש בקרקע בישראל".

יו"ר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט הפרופ' תמר דיין: "דו"חות מצב הטבע של המארג, התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע, מהווים בסיס ידע מדעי לקבלת החלטות לניהול השטחים הפתוחים והמערכות האקולוגיות בישראל. הדו"ח מציג את ממצאי הניטור של המארג, ואלו מזהים ומציגים את השפעת האדם ופעולותיו על כלל המגוון הביולוגי והמערכת האקולוגית, רשת התמיכה הטבעית החיונית לאדם. באמצעות הדו"ח אנו מקבלים תמונת מצב עדכנית ומהימנה על אודות המגמות בשינויים החלים בסביבתנו, התהליכים המרכזיים שמתרחשים והגורמים המאיימים על מצב הטבע בישראל בטווח הקרוב והרחוק, כאשר המטרה העיקרית היא להוות בסיס ידע ומחקר אמין ואחראי לקבלת החלטות תכנוניות וניהוליות מבוססות מדע וידע. בזכות הדו"ח יכולים הרגולטור והגופים המנהלים את השטחים הפתוחים להחליט החלטות מושכלות ולנהל את השטחים הפתוחים של ישראל תוך הבנת ההשלכות על המגוון הביולוגי ורווחת האדם. דו"ח מצב הטבע הבא של המארג מתוכנן להתפרסם ב-2023 ויעסוק גם הוא במגוון הביולוגי".

המדען הראשי של רשות הטבע והגנים ד"ר יהושע שקדי: "דו"ח מצב הטבע מהווה תמונת מצב לאתגרים הרבים שעלינו להתמודד איתם על מנת לשמור על שטחי המחיה והמרקם האקולוגי במדינת ישראל. רק בשנה האחרונה נעשו מאמצים גדולים לטיפול בהרעלות בשטחים פתוחים, כמו מעקבים אחר עופות דורסים ואכיפה בשטח. אך כדי להצליח יותר נדרשת רגולציה הרבה יותר מחמירה ופיקוח הדוק על השימוש ברעלים בשטחים פתוחים וניקיון סטרילי של פסולת הבשר שממנה נפגעות חיות הבר. כניסת מינים פולשים לשטחי הארץ מחייבת חקיקה בנושא. וברגע שהתגלה מין פולש יש לפעול להדברתו ולמניעת הפצתו בסביבה. על המדינה לייצר תוכנית לאומית לשמירה על המגוון הביולוגי, להגן על שמורות הטבע ולהטמיע עקרונות שימור ומדיניות בכל משרדי הממשלה וגם במגזר העסקי. פרויקט המארג מחייב שיתוף פעולה של גורמים רבים ושל מעורבות גדולה יותר בהגנה על הטבע, במטרה לייצר תוכנית אופרטיבית מול כל גוף שיש לו נגיעה לנושאים אלו על מנת לפעול במשותף מול האתגרים לשמירה על הטבע הישראלי. רק כך נוכל להבטיח קיום ארוך טווח לטבע הישראלי המופלא ולשמר אותו לדורות הבאים".

יו"ר קרן קיימת לישראל אברהם דובדבני: "פעילות המארג חשובה מאוד, וקק״ל שותפה מרכזית בו. הציבור בישראל מגלה עניין הולך וגובר במצב הטבע ונהנה יותר ויותר מהשהייה בטבע. הדו״ח השנתי שהארגון מפרסם על מצב הטבע הוא כלי מחקרי לאנשי מקצוע וכלי שימושי לחובבי הטבע".

---

מסמכים רלוונטיים: