המשרד להגנת הסביבה ו"המארג" - התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע – פרסמו את דוח הערכת שירותי המערכות האקולוגיות בישראל, לאחר 8 שנות מחקר ובהשתתפות 200 מומחים.

מהדוח עולה כי מצב המערכות האקולוגיות בישראל מתדרדר בעיקר בשל צמצום השטחים הפתוחים וקיטועם. גם שירותי הוויסות דוגמת האבקת דבורים וויסות מים מתדרדרים ולרובם אין תחליף.

מטרת המחקר המקיף היא להעלות את מודעות הציבור לחשיבות השמירה על המערכות האקולוגיות וכן לספק בסיס ידע שמקבלי ההחלטות יוכלו להסתמך עליו בהליכי התכנון ובהליכים נוספים.

כתבות רלוונטיות:

1. עודכנה רשימת המינים המוגנים, 15.12.2019
2. שמירה על הטבע והמגוון ביולוגי יעוגנו ברגולציה שתחייב עסקים, 13.06.2019
3. 400 אלף ₪ למפעלים שיפעלו לשמירה על החי והצומח, 30.05.2019 
4. 400,000 ₪ למפעלים שיטמיעו שיקולי שימור מגוון ביולוגי, 6.07.2017
5. תמיכה בסטרטאפים של קלינטק: מענק עד 750,000 ₪, 11.05.2017

8 שנות מחקר, 200 חוקרים

פרויקט הערכת מצב המערכות האקולוגיות בישראל החל בשנת 2013 והסתיים כעת לאחר 8 שנים.

במסגרת הפרויקט יותר מ-200 מומחים, אנשי מקצוע ומדענים מדיסציפלינות שונות בחנו תהליכים ורכיבים במערכות האקולוגיות המשפיעים באופן ישיר או עקיף על רווחת האדם ומופקות מהם תועלות לקיום האדם.

התובנה הראשונה שעלתה מהמחקר קשורה לעובדה שהמערכת האקולוגית בכללותה מתדרדרת כתוצאה מפעילות האדם. החוקרים בחנו את מצבה והגיעו למסקנה שלרוב שירותי המערכת האקולוגית בישראל אין כל תחליף.

בראש פעילויות האדם שפוגעות במערכת האקולוגית נמצא הצמצום והקיטוע של השטחים הפתוחים בישראל. מאז קום המדינה ועד שנת 2000 גדל השטח הבנוי במדינת ישראל פי 17, ובין 1995 ו-2012 התרחבו השטחים העירוניים ב-45%. דבר זה מאיים על המשך אספקת שירותי המערכת לתושבי ישראל ולדורות העתיד.

כמו כן, עלה מהמחקר שהמגוון הביולוגי העשיר והייחודי בישראל הוא הבסיס לאספקת השירותים המגוונים של המערכת האקולוגית, שתורמים לבריאות ולרווחת תושבי המדינה.

גורם נוסף שגורם לצמצום השטחים הפתוחים ופגיעה במערכות האקולוגיות הוא המערכות החקלאיות. לעומת הירידה בשיעורי שירותי האספקה במערכות הטבעיות, מאז קום המדינה חלה עליה משמעותית בשירותי האספקה במערכות החקלאיות והשטח המעובד על חשבון צמצום המערכות האקולוגיות.

עוד עולה מהדוח שפורסם כי בעוד ש-80% מסך מוצרי האספקה מיובאים לישראל ובעצם מיוצרים במערכות אקולוגיות מחוץ למדינה, את רוב שירותי הוויסות מספקות מערכות אקולוגיות מקומיות, ועם זאת הן נמצאות במגמת ירידה. כדי לייצר במדינה את כמות המוצרים המיובאת מחו"ל נדרש לה שטח שגדול ממנה פי 1.5.

עקב הממצאים, החוקרים סבורים ששמירה על המערכות האקולוגיות צריכה להיות מובאת בחשבון בתהליכי קבלת ההחלטות בישראל, כולל בתכנון האסטרטגי והמרחבי ובחקיקה.

הקצאת שטחים פתוחים לאנרגיה מתחדשת

רבות דובר על הצורך להרחיב את השימוש באנרגיות מתחדשות ולהחליף את הדלקים הפוסיליים. אחת הדילמות המשמעותיות בתחום נוגעת להקצאת שטחים פתוחים לשם פריסת לוחות סולריים (אנרגיה מתחדשת מהשמש). פתרון אחר הוא להקצות שטחים קיימים גם למטרה זו, כלומר לעשות דו שימוש בגגות מבנים, בשטחים חקלאיים וכו'.

לפי ממצאי המחקר שהוגש בעניין המערכות האקולוגיות, נראה שזה הפתרון שכדאי לשאוף אליו ככל האפשר משום שהחוקרים חושבים שהמערכות האקולוגיות הן חשובות ולא בנות תחליף לבריאות, לסביבה ולרווחה.

גורמים נוספים שפוגעים במערכות האקולוגיות

מלבד צמצום השטחים הפתוחים וחקלאות אינטנסיבית, גורמים נוספים שנמצאו כפוגעים במערכות האקולוגיות הם זיהום, שינוי אקלים, מינים פולשים וניצול יתר של משאבי הטבע.

גורמים עקיפים לפגיעה כוללים פעולות ותהליכים טכנולוגיים, כלכליים, פוליטיים, חברתיים ותרבותיים.

באשר לזיהום, סוגי הזיהום המשפיעים ביותר הם שפכים עירוניים ותעשייתיים, כימיקלים, פסולת מוצקה ומזהמים ממקור חקלאי (כגון דשנים וחומרי הדברה), וכן זיהום רעש וזיהום אור. זיהומים אלו משנים את המגוון הביולוגי או פוגעים בו ובתפקוד של המערכת, ובעקבות זאת נפגעים גם שירותי המערכת.

דוגמאות לניצול יתר של משאבי טבע הן למשל הפעלה של לחץ רעייה (גודל עדר ותקופת זמן בשטח) או פעולות דיג, שאינן מתחשבות בכושר הנשיאה של המערכות האקולוגיות ובכך לא מאפשרות לצומח ולאורגניזמים להתחדש. פעולות מסוגים אלו עלולות לגרום לירידה דרסטית במספר המינים ולפגיעה במערכות האקולוגיות ובשירותיהן.

גם עלייה ברמת החיים ושינויים בהרגלי הצריכה – הנחשבים לגורם עקיף בהשפעתו על המערכות האקולוגיות, נמצאו כמפעילים לחץ שלילי עליהן. לדוגמה, בין השנים 2006-2016 עלה התוצר המקומי הגולמי (תמ״ג) לנפש בישראל בכ-32%, וכך גם ההוצאה השנתית לצריכה פרטית לנפש. כמו כן, בין השנים 2000-2016 גדלה הנסועה השנתית בישראל ב-57%, ומספר כלי הרכב על הכבישים גדל ב-77%.

הפרויקט בוצע ביוזמת המשרד להגנת הסביבה ובהובלת המארג – התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב. במארג שותפים המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים וקרן קיימת לישראל.

התייחסויות

ד"ר איתי רנן, מנהל המארג" :ממצאי הפרויקט מציגים בצורה איכותית וכמותית את השירותים שתושבי ישראל מקבלים מהטבע, ולמעשה – את תלות האדם במערכות אקולוגיות בריאות. החוקרים מצאו שלטבע אין תחליף, וכי טכנולוגיות אינן יכולות למלא חלק גדול מהתפקידים שמערכות טבעיות ממלאות בחיי האדם וברווחתו. הפגיעה המתמשכת במגוון הביולוגי ובמערכות האקולוגיות בישראל פוגעת באופן ישיר ועקיף בכלל התושבים בארץ. כמו כן, ממצאי הפרויקט העלו כי הלחצים המופעלים על המערכות האקולוגיות, בייחוד לנוכח העלייה המתמשכת בגודל האוכלוסייה, מובילים להתדרדרות באיכות החיים בישראל".

פרופ' תמר דיין, יו"ר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב: "הדוח מיועד להמחיש ולפרט לקובעי מדיניות ולאנשי מקצוע את ערכם הקריטי של תפקודי המערכות האקולוגיות בישראל ואת הצורך להטמיע את ההבנה הזו בכלל הפעילות השלטונית. מערכות אקולוגיות בריאות ומתפקדות חיוניות היום יותר מתמיד גם להתמודדות עם משבר האקלים והשלכותיו על האוכלוסייה האנושית. מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט יטמיע בקרוב  את נושא שירותי המערכת בתצוגה חדשה שתציג ותמחיש את הנושא גם לציבור הרחב ובפעילויות החינוך שלו".

---

מסמכים רלוונטיים:

1. הדוח המלא