בשבוע שעבר אישרה ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת את נוסח הצעת החוק לחובת דיווח על מצב הטבע והמגוון הביולוגי, כך שהוא יכול היה לעלות לקריאה ראשונה במליאה הכנסת. אלא שיומיים לאחר מכן הכנסת פוזרה, ונראה שתהליך החקיקה הזה יצטרך להתחיל מההתחלה בכנסת הבאה.

מטרת החוק היא לעגן את חובת הדיווח של המשרד להגנ"ס על מצב המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי בארץ וליזום צעדים לשפרם. נזכיר כי לפני חודשיים הוועדה דחתה את הצעת החוק בעקבות התנגדות של המשרד להגנ"ס. אך כעת, לאחר שהושגו הבנות בין בעלי העניין השונים והוסרה התנגדות המשרד להגנ"ס, חברי הוועדה אישרו את הצעת החוק.

כאמור, בשל פיזור הכנסת, הצעת החוק הזו תצטרך להתחיל את שלבי החקיקה פעם נוספת בכנסת הבאה (קריאה טרומית, וועדת שרים לענייני חקיקה, הכנה לקריאה ראשונה בוועדה).

הצעת החוק לחובת דיווח על מצב הטבע והמגוון הביולוגי, הינה הצעת חוק פרטית שיזמו חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, אלון טל. הפרטים לפניכם.

כתבות רלוונטיות:

1. השרה להגנ"ס חזרה בה מהתמיכה בחוק המגוון הביולוגי, 03.3.2022
2. לחייב דיווח על מצב הטבע ומגוון ביולוגי, 29.12.2021
3. מצב המערכות האקולוגיות בישראל מתדרדר, 28.10.2021
4. עודכנה רשימת המינים המוגנים, 15.12.2019
5. שמירה על הטבע והמגוון ביולוגי יעוגנו ברגולציה שתחייב עסקים, 13.06.2019
6. 400 אלף ₪ למפעלים שיפעלו לשמירה על החי והצומח, 30.05.2019

האם ניתן להחיל דין רציפות על הצעת החוק?

דין הרציפות קובע שניתן, בתנאים מסוימים, להמשיך את תהליך החקיקה מהנקודה בה נעצרה. כמובן שזה קורה רק כאשר הממשלה החדשה לא מעוניינת שהצעת החוק תקודם. אלא שדין הרציפות חל רק על הצעות חוק שעברו קריאה ראשונה. ואילו הצעת החוק דיווח על מצב הטבע והמגוון הביולוגי טרם עברה קריאה ראשונה במליאה.

לכן, הצעת החוק תצטרך לעבור שוב בכנסת הבאה את אותם תהליכי חקיקה: קריאה טרומית, אולי וועדת שרים לענייני חקיקה, ואישור וועדת הפנים והגנ"ס לקריאה ראשונה.

למרות זאת, ההבנות שנוצרו בין בעלי העניין השונים במסגרת הדיונים על נוסח החוק בוועדת הפנים והגנ"ס, יוכלו לסייע בקידום מהיר יותר של החקיקה בסיבוב הבא.

המשרד להגנ"ס הסיר את התנגדותו לחוק דיווח מצב הטבע

נזכיר שבתחילת השנה השרה להגנת הסביבה הביעה תמיכה בחוק במסגרת אישורו בוועדת השרים לענייני חקיקה, אולם המשרד להגנ"ס חזר בו כעבור חודשיים במסגרת דיון בוועדת הפנים והגנ"ס.

הסיבות להתנגדות של המשרד היו היעדר תקציב שיאפשר את מימוש החוק והעובדה ש"המארג" - אוסף מומחים שמסייעים כיום למשרד לערוך את ניטור הטבע והמגוון הביולוגי - לא עוגן בהצעת החוק כגורם שבהכרח יוכל להמשיך לעשות זאת.

עם זאת, המשרד להגנת הסביבה הסיר את התנגדותו לחוק לאחר שנוסח החוק תוקן. במשרד מסבירים כי מכיוון שהחוק אינו תקציבי, עיגנו את המצב הקיים היום (תקצוב על ידי הגופים המוזכרים כעת כמרכיבים את המנהלת).

מחלוקת על מועד הגשת דוח על מצב הטבע בישראל

חובה מרכזית שמופיעה בהצעת החוק היא הכנת דוח מפורט בדבר מצב הטבע בישראל. בנוסח הקודם נקבע שהשר להגנת הסביבה יגיש את הדוח אחת ל-3 שנים עד לתאריך ט"ו בשבט של השנה העוקבת לשנה השלישית.

אולם בדיון השבוע בוועדת הסביבה בכנסת מחו נציגי המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים על מועד ההגשה. לדברי נציג המשרד להגנת הסביבה בדיון, הניטור הימי כיום נעשה פעמיים בשנה בעונות מעבר - אז תנאי הים מאפשרים זאת. בדרך כלל המשרד מגיש דוח בנושא עד סוף חודש יוני ודוחות סופיים עד תחילת ספטמבר מדי שנה. אולם הוא לא יספיק לעשות זאת עד ט"ו בשבט. זה לא מעשי. בעקבות ההערה עודכן המועד בהצעת החוק ל-א' ניסן. הדוח הראשון יוגש כ-3 שנים לאחר פרסום החוק.

בנוסף לדוח הנרחב שיוגש מדי 3 שנים על מצב הטבע, יוגש דוח ביניים לממשלה ולוועדת הפנים והסביבה בכנסת באמצע התקופה.

דוח מצב הטבע יפרט את פעולות הניטור של מצב הטבע בישראל, כולל מצב המגוון הביולוגי והשפעות שינויי האקלים עליו, יכלול רשימה של מיני חיות הבר והצמחים הנדירים או נמצאים בסכנת הכחדה, יסקור את האיומים על המערכות האקולוגיות בכל אזור בארץ גם מבחינת זיהומי אוויר, קרקע ומים, יתאר את פעולות הממשלה, ידווח על שינויים בהיקף השטחים הפתוחים, יציג פעילות גופים שונים לצמצום הפגיעה במגוון הביולוגי וייתן המלצות לשיפור המצב.

הדוח יכלול גם נתונים על ניטור ימי בים התיכון וים סוף בהתבסס על דוחות של משרדי הסביבה והאנרגיה. בעקבות הערה של נציג המשרד להגנת הסביבה בדיון לפיה כיום יש בקרה רבה על הניטור הימי ואין צורך להרחיבה ולהעמיס על המשרד, הוחלט שהנתונים בדוח שיעסקו בניטור הימי התבססו על דוחות שהמשרד מפרסם באתר האינטרנט שלו. הדוחות שיוכנו יפורסמו לציבור בפלטפורמות שונות.

עוד במסגרת הצעת החוק, בתוך שנה וחצי מרגע פרסום הדוח הראשון הממשלה תאשר תוכנית רב שנתית עם יעדים ארציים ואזוריים לשימור מגוון ביולוגי. התוכנית תתבסס על תוצאות דוח מצב הטבע הראשון. הממשלה תבחן את התוכנית ותעדכן אותה לפחות פעם ב-5 שנים.

מינהלת מיוחדת תגבש את דוחות מצב הטבע

מי שתכין את הדוחות ותגיש אותם לאישור השר להגנת הסביבה היא מינהלת שתוקם לצורך כך. המינהלת תקבע את רשימת המינים והמערכות האקולוגיות לניטור, תרכז את פעולות הניטור ברחבי הארץ ותפקח עליהן, תתריע בפני השר להגנת הסביבה על שינויים לרעה במגוון הביולוגי ובמערכות האקולוגיות ועוד.

המינהלת תכלול חברים מהמשרד להגנת הסביבה, קק"ל, רשות הטבע והגנים, ארגוני סביבה, מומחה מקצועי שימנה השר להגנת הסביבה ועוד. ייתכן שיתווסף נציג מומחה לחקלאות בעקבות הערה של נציג משרד החקלאות בדיון.

לגבי הגוף המקצועי שהשר להגנת הסביבה ימנה למינהלת במטרה שייתן ליווי מקצועי להכנת הדוח, מצוין בחוק שתקופת ההתקשרות איתו תהיה "עד 5 שנים" עם אפשרות הארכה. ייתכן שהמשרד להגנת הסביבה, שהשפיע על נוסח הצעת החוק המעודכן, רצה לעגן בחוק אפשרות של התקשרות ארוכה וכן לקבוע תנאים ספציפיים לגוף המקצועי שיהווה מועמד מתאים – כל זה כדי להותיר את מומחי "המארג" בתפקידם כיום.

הכנת תוכניות ניטור למגוון הביולוגי

הצעת החוק מהווה גם יישום של אמנת המגוון הביולוגי של האו"ם המחייבת את המדינות שחתומות עליה לנטר "עד כמה שניתן" את המגוון הביולוגי. ישראל אישררה את האמנה בעבר. הניטור חייב לכלול את המרכיבים החשובים של המגוון הביולוגי ולהבין את מצבם והאם הם זקוקים לפעילות שימור דחופות.

במסגרת המחויבות יש לבצע ניטור רציף ורב שנתי ולעדכן את תכנית הניטור בהתאם לשינויים ולמגמות המתרחשים במגוון הביולוגי במדינה.

--------

מסמכים רלוונטיים:

1. הצעת חוק חובת דיווח שנתי על מצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל, משרד המשפטים, 06.2022

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: