המשרד להגנת הסביבה פרסם ניתוח של הכדאיות הכלכלית של מעבר מדלק פוסילי (בעיקר מזוט וגפ"מ) - המשמש להפקת אנרגיה תרמית במפעלי תעשייה בישראל - לאנרגיה מתחדשת. מהדוח עולה כי כבר כיום יש טכנולוגיות חלופיות נקיות שכדאיות יותר למפעלים משימוש בדלקים פוסיליים, ביניהן: משאבות חום ומחוללי קיטור חשמליים, להם פוטנציאל שימוש נרחב מאוד בתעשייה. קישור לדוח בתחתית הכתבה.

יתר הטכנולוגיות החלופיות הנקיות (מימן, גופי חימום ועוד) יקרות יותר בהשוואה למזוט וגפ"מ שבשימוש המפעלים כיום. אך כאשר משקללים את העלות החיצונית הנגרמת מהשימוש בדלקים עבור המשק בכללותו, כבר כיום מרבית הטכנולוגיות הנקיות כדאיות יותר.

לכן, בדוח ממליצים ליישם מס פחמן שייקר את השימוש בדלקים הפוסיליים ויטמיע את העלויות החיצוניות. זאת בשילוב מענקי הסבה טכנולוגית למפעלים ושילוב פתרונות אגירת חשמל.

הניתוח בדוח בוצע לפי ממוצע מחירי דלקים רב-שנתי, אך מדובר במחיר תנודתי. למשל, בשנה האחרונה מחירי הדלקים עלו בשל משבר האנרגיה והלחימה באוקראינה – עניין שמגדיל את הכדאיות עבור התעשייה הישראלית.

לפי הדוח, התעשייה אחראית לכ-16% מסך פליטות גזי החממה במשק. פליטות גזי החממה בתעשייה מצריכת תזקיקי נפט בלבד (מזוט, גפ"מ ופטקוק. ללא גז טבעי) מהוות כ-21% מהפליטות הנ"ל.

התאחדות התעשיינים מיהרה לפרסם נייר עמדה ראשוני שמתייחס לדוח של המשרד להגנ"ס. ההתאחדות מציינת כי אין טעם להסב מערכות גפ"מ לחשמל בעשור הקרוב מכיוון שהפליטות של גזי חממה מגפ"מ דומות לאלה של של גז טבעי (שממנו מיוצר החשמל). בנוסף לכך, ההתאחדות חוזרת על עמדתה בנושא מס הפחמן אשר לדבריה רלוונטי רק לאחר יישום צעדים מקדימים. פירוט נוסף בהמשך.

כתבות רלוונטיות:

1. החלה היערכות התעשייה הישראלית למס הפחמן האירופי, 12.9.2022
2. אירופה: מס פחמן בגבול, 12.10.2021
3. מס פחמן: כך צריך לעשות את זה, 02.9.2021
4. מס הפחמן: האם הוא אפקטיבי בהיעדר חלופות?, 13.12.2021
5. ממשלת ישראל אישרה מס פחמן, 03.08.2021

שימושים בתזקיקי נפט בתעשייה

כאמור, הדוח מתמקד בשני סוגי דלקים עיקריים: מזוט וגפ"מ, הנמצאים בשימוש נרחב בתעשייה. במסגרת הניתוח נמצא שהתעשייה משתמשת בתזקיקי נפט להפקת אנרגיה תרמית לפי הצרכים הבאים:

1. דודי חימום קיטור, מים, שמן, תמלחות וכו'
2. תנורים
3. כבשנים
4. מחמצנים תרמיים

היתכנות טכנולוגית לחלופות נקיות לשימוש בתזקיק נפט בתעשייה

לפי הדוח, קיימות טכנולוגיות נקיות מוכחות ובשלות שיכולות להחליף את מרבית השימושים השונים בדלקים הפוסיליים (מזוט וגפ"מ) בתעשייה. החלופות מבוססות על חשמל, אנרגיות מתחדשות ישירות (תרמו-סולארי וביומסה), ובחלק מהמקרים גם על טכנולוגיות חדשות כגון מימן.

הפתרונות מתאימים למנעד רחב של טמפרטורות, לרבות לטמפרטורות עבודה גבוהות מ-700 מעלות.

חלק מהטכנולוגיות הנקיות מתאימות לשימוש נרחב בתעשייה, למשל משאבות חום, גופי חימום חשמליים, מחוללי קיטור, מחממי זורמים חשמליים, מיקרוגל ועוד. לצידן יש גם טכנולוגיות נקיות שמתאימות ליישום נקודתי דוגמת טכנולוגיית תרמו-סולרי משולבת במתקן גיבוי פוסילי (מתאים למפעלים בעלי שטחים זמינים), וטכנולוגיית ביו-אנרגיה כגון שריפת ביומסה או עיכול אנארובי (רלוונטית למפעלים עם גישה לזרם קבוע של ביומסה כמו מפעלי מזון).

כאמור, גם טכנולוגיית המימן נבחנה ונמצא שהרלוונטיות שלה לתעשייה הישראלית רחבה והיא בשלה מבחינה טכנולוגית, אך הזמינות המסחרית שלה בינונית בשל חסמי שינוע ואחסנה.

לפי הדוח, כבר כיום יש היתכנות טכנית לשריפת מימן המופק מאלקטרוליזה מקומית לטכנולוגיית חשמול - חימום התנגדות חשמלית של תנורים חשמליים וחלקית גם של מחממי זורמים חשמליים. כמו כן, כיום יש היתכנות טכנית לטכנולוגיות תרמו-סולרי משולבת במתקן גיבוי פוסילי, כגון מערכת שוקת פרבולית ומערכת מגדל, לטכנולוגיית שריפת ביומסה ולטכנולוגיות נוספות.

האם החלופות הנקיות לחום תעשייתי כדאיות כלכלית?

כדי לבחון כדאיות כלכלית של החלופות הטכנולוגיות הנקיות לייצור חום תעשייתי, בוצעה השוואה בין העלות המשוקללת של ייצור יחידת אנרגיה תרמית באמצעות מזוט וגפ"מ לבין הערך המקביל בחלופות המבוססות חשמל, מימן ואנרגיה מתחדשת.

מהניתוח עולה כי נכון להיום כבר קיימות טכנולוגיות חלופיות אשר כדאיות כלכלית לתעשייה:

• משאבות חום חשמליות
• מחוללי קיטור חשמליים
• מחממי זורמים חשמליים (ביחס לגפ"מ)
• מערכות תרמו-סולריות משולבות במערכת גיבוי פוסילית (ביחס לגפ"מ, מתאים בעיקר למפעלים עם גישה לשטח הנדרש)
• מערכות שריפת ביומסה (מתאים למפעלים עם גישה לאספקה אמינה של ביומסה, כגון מפעלי מזון)

השוואת עלויות ישירות לתעשייה בין מזוט וגפ"מ לטכנולוגיות נקיות (שנת 2020)

לפי המשרד להגנת הסביבה, העובדה שמשאבות חום חשמליות ומחוללי קיטור חשמליים כדאיים כלכלית כבר היום היא משמעותית, שכן לטכנולוגיות אלה יש פוטנציאל שימוש נרחב מאוד בתעשייה הישראלית על חשבון טכנולוגיות מבוססות תזקיקי נפט.

נכון לעכשיו, עוד בטרם נכנס לתוקף מס פחמן וטרם ניתנו כלל התמריצים הכספיים המתוכננים לתעשייה, מרבית החלופות הנקיות שנבחנו עדיין יקרות יותר לתעשייה מהמשך השימוש בתזקיקי הנפט.

רוב הטכנולוגיות החלופיות יקרות לעומת מזוט; מזוט זול בהשוואה לגפ"מ. עם זאת, מחיר תזקיקי הנפט רגיש מאד לתנודות בשוק העולמי, כך שנכון לרבעון הראשון של שנת 2022 המחיר של גפ"מ ומזוט גבוה משמעותית מהמחיר שהובא בחשבון בניתוח (אשר מתבסס על ממוצע מחירים רב-שנתי), זאת כתוצאה ממשבר האנרגיה באירופה בחורף 2022-2021 וכן מהלחימה באוקראינה.

זאת ועוד, כתוצאה מהמשך הירידה בעלויות של מתקני אלקטרוליזה המשמשים לייצור המימן, וכן שיפור הנצילות האנרגטית של התהליך וירידה במחירי אנרגיה מתחדשת בכלל ו-PV בפרט - עלויות המימן צפויות לרדת משמעותית כבר לקראת סוף העשור הנוכחי. מדובר בנתון משמעותי, שכן שימוש במימן יכול לספק חום תעשייתי בטמפרטורות גבוהות ולמעשה מהווה את החלופה הטכנולוגית הוורסטילית ביותר מאלו שנבחנו. כך לפי הדוח.

צעדים לשיפור הכדאיות הכלכלית של הטכנולוגיות הנקיות

הדוח מציע אמצעים לשיפור הכדאיות הכלכלית של המעבר לאנרגיות נקיות במפעלי תעשייה. הדוח מציע להפעיל שני כלים: מצד אחד, מס פחמן שיטמיע תמחור פליטות ומצד שני מענקי הסבה (25%-30 מעלות הפרויקט) לטכנולוגיות נקיות. בנוסף לכך, הדוח מציע לשלב אגירת אנרגיה מקומית.

שילוב של האמצעים הנ"ל יכול לשפר באופן משמעותי את הכדאיות של מחממי זורמים חשמליים ומחוללי קיטור אף ביחס למזוט, וכן להפוך גופי חימום חשמליים לכלכליים עבור התעשייה, במיוחד ביחס לגפ"מ. לטכנולוגיות אלו קיים פוטנציאל להחליף כ-95% מצריכת המזוט והגפ"מ בתעשייה בשל היכולת להחליף תנורים ודודים מבוססי תזקיקי נפט הנפוצים מאוד בתעשייה.

השוואה עלויות ישירות לתעשייה כולל מס פחמן, מענקים ואגירה (שנת 2030)

יתר על כן, עם ירידת המחירים הצפויה בעלות של מימן ירוק, שילוב כלי המיסוי והמענקים צפוי להפוך את המימן הירוק לכדאי עבור התעשייה, במיוחד ביחס לגפ"מ, כבר לקראת סוף העשור הנוכחי.

לצד זאת, מס הפחמן צפוי לייקר את תעריף החשמל ולכן מעבר מואץ לאנרגיה מתחדשת במשק החשמל יפחית את נטל המס שמייקר את השימוש בטכנולוגיות חשמליות.

המלצות עיקריות: מענקים להסבה, מס פחמן, אגירה

תמצית המלצות הדוח:

• לסבסד לתעשייה השקעות בטכנולוגיות נקיות וזמינות, בדגש על טכנולוגיות חשמליות ליצור חום כגון מחוללי קיטור, גופי חימום חשמליים ומחממי זורמים חשמליים. כמו כן, לסבסד השקעות לייצור ושימוש במימן, ולסבסד השקעות לייצור אנרגיה מתחדשת ישירה לייצור חום.
• לתמוך כלכלית בהתקנת אגירת אנרגיה במפעלים.
• לבחון ייצור של מימן צהוב בתוך מפעלים, כלומר מימן אשר מיוצר באלקטרוליזה על בסיס חשמל מהרשת.
• להקל על הטמעה של מערכות PV.
• ליצור תמריץ כלכלי ארוך טווח להשקעות בחשמול קווי ייצור בתעשייה באמצעות מס פחמן.

הדוח גם כולל צעדים ליישום, חלקם על ידי המשרד להגנת הסביבה וחלקם על ידי משרדים וגופים אחרים. בין היתר מוצע:

• לעדכן את מס הבלו על הדלק (מס פחמן) – מוטל על משרד האוצר.
• לבחון מענקים לרכישת מערכות לטיפול בשפכים אורגניים באמצעות עיכול אנאירובי וניצול הביוגז שנוצר בתהליך כמקור לאנרגיה תרמית. מוטל על המשרד להגנת הסביבה.
• להסיר חסמים הקיימים כיום בפני הגדלת חיבורי צרכני חום לרשת החשמל, זאת באמצעות מתן עדיפות לשדרוג תשתיות חשמל במקרים של צרכנים המעוניינים בחשמול תהליכיהם לקבל חיבור בגודל הנדרש. מוטל על משרד האנרגיה ורשות החשמל.
• לקדם פרויקטי חלוץ והדגמה בתחומי התייעלות בייצור או בצריכת אנרגיה, אגירה, תחבורה נקייה ועוד. מוטל על משרד האנרגיה.
• לבחון אפשרויות סיוע לשלב התפעול של פרויקטי אנרגיה דלת פחמן.
• לגבש תוכנית מענקים לייצור מימן ירוק וצהוב בסמוך לצרכן באזורי תעשייה ומפעלים מרוחקים מתשתית הגז. מוטל על משרדי הסביבה, האנרגיה והכלכלה.
• לגבש מנגנון וולונטרי לדיווח ולפרסום מידע בנושא השפעה על האקלים ופליטות גזי חממה של מוצרים ושירותים המיוצרים בישראל ומיובאים אליה. מוטל על המשרד להגנת הסביבה.

התאחדות התעשיינים: אין טעם להסב מערכות גפ"מ לחשמל

כאמור, התאחדות התעשיינים פרסמה נייר עמדה ראשוני המתייחס לדוח של המשרד להגנת הסביבה. ההתאחדות מציינת כי העבודה של המשרד מתעלמת מכך שהחסמים העיקריים במעבר לאנרגיה מתחדשת הם רגולציה, בירוקרטיה והיעדר תשתיות להולכת חשמל - ובהם צריך להתמקד. בנוסף, ההתאחדות מדגישה את הצורך בהשקעה במו"פ בתחום המימן שכיום עדיין אינו מסחרי.

לגבי יישום מנגנון תמחור פחמן - מס פחמן, ההתאחדות מציגה את שוב את עמדתה, לפיה ללא צעדים מקדימים מס הפחמן לא יעודד את השינוי המיוחל להפחתת פליטות גזי חממה. בין הצעדים המקדימים שההתאחדות ממליצה לנקוט לפני יישום מס פחמן:

• הקדשת תקציב ייעודי רציף למענקים לעידוד פרויקטים להפחתת פליטות גזי חממה.
• תמיכה ממשלתית בפיתוח טכנולוגיות ישראליות חדשניות להפחתת פליטות גזי חממה.
• יישום מנגנון מס גבולות על מוצרים מיובאים ממדינות שבהן אין מס פחמן, כדי למנוע זליגת פליטות פחמן למדינות אלה ופגיעה בתחרותיות של התעשייה בישראל. זאת בדומה למנגנון האירופי של מיסוי פחמן שצפוי להיכנס לתוקף בקרוב.

ההתאחדות מציינת גם כי אין טעם להסב מערכות גפ"מ לחשמל בעשור הקרוב מכיוון שפליטות גזי החממה של גפ"מ דומות לאלה של גז טבעי, שממנו מיוצר מרבית החשמל בישראל. כך, מעבר מגפ"מ לחשמל עלול לגרום אף לעלייה בפליטות גזי חממה. זאת כל עוד אנרגיה מתחדשת לא תשולב באופן משמעותי במשק החשמל.

---

מסמכים רלוונטיים:

1. דוח: הוצאת תזקיקי נפט משימוש בתעשייה, המשרד להגנ"ס, 08.2022