המשרד להגנת הסביבה פרסם השבוע את השלב הראשון של תוכנית ההיערכות הלאומית לשינוי אקלים, שלב המיפוי, הכולל מיפוי של התחומים המושפעים משינוי אקלים בישראל, והמהלכים המרכזיים להתמודדות ולמזעור סיכוני אקלים בתחומים אלה.
התוכנית עוסקת באדפטציה של ישראל לשינוי אקלים, כלומר היערכות או הסתגלות לתופעות האקלימיות הצפויות. התוכנית לא עוסקת במיטיגציה שמשמעותה מניעת שינוי אקלים, או במילים אחרות הפחתת פליטות גזי חממה, נושא שמטופל באמצעים אחרים כגון מס פחמן, עידוד מעבר לרכב חשמלי ועוד.
המיפוי שנעשה מבחין בין 6 עולמות תוכן: ביטחון וחירום, כלכלה, שטחים בנויים ותשתיות, חקלאות טבע ומים, בריאות ורווחה, ועולם תוכן רוחבי. עבור כל אחד מהתחומים התוכנית מגדירה יעדים, מהלכים, משימות תחומי אחריות, ואף תקציבים. השלב הבא יכלול ניתוח עלות-תועלת וקביעת סדרי עדיפויות לביצוע, ולאחר מכן יעברו לשלב היישום. עלות יישום התוכנית מוערכת בכ 9.5 מיליארד ₪ על פני 10 שנים.
לצד התוכנית הלאומית, פורסמו השבוע חלק מתוכניות ההיערכות של משרדי הממשלה לשינוי האקלים, כל אחד בתחומו, כחלק מיישום החלטת ממשלה בנושא. על תוכנית ההיערכות של המשרד להגנ"ס דיווחנו כבר לפני חצי שנה, אך כעת הצטרפו עוד 11 משרדי ממשלה ויחידות סמך נוספות שהכינו תוכנית היערכות לשינוי אקלים, מה שאומר שעדיין נותרו כ-20 משרדי ממשלה ויחידות סמך אחרות שטרם עשו זאת.
קישורים לתוכניות מופיעים בסוף הכתבה.
תרשים: עולמות התוכן ויעדים המרכזיים
כתבות רלוונטיות:
תוכנית ההיערכות הלאומית נועדה לאבחן ולמפות את התחומים המושפעים משינוי האקלים בישראל, לזהות את האופן בו הם מושפעים, ולתעדף באופן ראשוני מהלכים מרכזיים. כל זאת כדי לצמצם סיכונים אקלים ולנצל הזדמנויות.
עבודת המיפוי של השפעות שינוי האקלים התבססה על סקירת תחום שינוי האקלים בארץ ובעולם. לאחר מכן הוגדרו חזון, עקרונות, יעדים ומהלכים, ולבסוף בוצע תהליך שיתוף ציבור מול משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, עמותות, ובעלי עניין נוספים.
כמתואר בתוכנית, שינוי האקלים בישראל בא לידי ביטוי ב-4 מגמות עיקריות, שמעצימות זו את זו, ולכל אחת מהן בנפרד פוטנציאל הרסני אדיר על מדינת ישראל. אלה 4 מגמות שינוי האקלים:
1. חם יותר: עלייה בטמפרטורה
2. יבש יותר: ירידה בהיקף המשקעים
3. גבוה יותר: עליית מפלס הים
4. קיצוני יותר: עלייה בתדירות אירועי מזג אוויר קיצוני
התוכנית בוחנת כיצד כל אחת מ-4 מגמות שינוי האקלים, משפיעות על 6 עולמות תוכן, שעבור כל אחד מהם נקבעו יעדים, ועבור כל אחד מהיעדים נקבעו מהלכים ראשוניים. עבור כל אחד מעולמות התוכן והמהלכים המשויכים אליה, ניתנה המלצה על מהלכים בעלי עדיפות גבוהה יותר. כדוגמא, עבור עולם תוכן 'כלכלה' נקבעו 3 יעדים, ולכל יעד נקבעו מספר מהלכים, כפי שרואים בתרשים:
כמו כן, לכל 'מהלך' הוכנה תוכנית פעולה ראשונית עם פירוט של משימות, הגדרת גורם ממשלתי אחראי, חסמים, הערכת משך זמן הביצוע, ותקציב. כדוגמא, עבור מהלך של גיבוש תוכנית חוסן לאומי לשיבושים בשרשראות אספקה (שמשויך ליעד 'בחינת מידת ההשפעה הכלכלית על המשק', בעולם התוכן כלכלה), נקבעו המשימות הבאות:
באופן דומה, נקבעו כ-200 משימות שעל כ-30 משרדים וגופים ממשלתיים לקדם ולבצע בשנים הקרובות כחלק מהתוכנית הלאומית להיערכות ישראל למשבר האקלים. כ-50% מהמהלכים עוסקים בביסוס ובפיתוח של תשתית ידע, בביצוע וביישום ובגיבוש של תוכניות. עלות יישום התוכנית מוערכת בכ 9.5 מיליארד ₪ על פני 10 שנים. כאשר ניתן לבצע 80% מהמהלכים בתוך 5 שנים.
כאמור, עבור כל אחד מעולמות התוכן והמהלכים המשויכים אליה, ניתנה המלצה על מהלכים בעלי עדיפות גבוהה יותר. מדובר ב-16 מהלכים, מתוך 48 סה"כ בתוכנית, ועלות היישום שלהם 4 מיליארד ₪.
ניתוח חלוקת התקציב ל-6 עולמות התוכן מעלה כי שני עולמות תוכן - שטחים בנויים, וחקלאות טבע ומים – אחראים על יותר ממחצית התקציב, 54%, לפי התרשים הבא:
מבחינת חלוקת תחומי האחריות בין משרדי הממשלה השונים, המשרד להגנ"ס אחראי להובלת כמות המשימות הגדולה ביותר – 17%. לאחר מכן משרד החקלאות ומשרד הבריאות, אחראים כל אחד ל – 10% מהמשימות.
במסגרת התוכנית נקבעו 5 עקרונות פעולה מרכזיים שמשקפים את סדרי העדיפויות ואת הצורך בתוכנית גמישה, מכלילה, אינטגרטיבית ורב-מגזרית. נוסף על כך, עקרונות אלו הם הקווים המנחים ליישום התוכנית הראשונה להיערכות לשינוי אקלים בישראל ותוכניות ההיערכות העתידיות, ולאורם ימומשו וייושמו המהלכים. העקרונות הם:
לאחר השלמת שלב המיפוי של התוכנית, מִנהלת ההיערכות לשינוי אקלים תמשיך ותְפתח מתודולוגיה לבחינת עלות-תועלת של מהלכי ומשימות שלב המיפוי, לטובת קביעת סדר עדיפויות. לאחר מכן יתחיל היישום של המהלכים בעלי הערך הגבוה ביותר במסגרת תכנית שתיקבע.
כאמור, לצד התוכנית הלאומית להיערכות לשינוי אקלים, כל משרדי הממשלה ויחידות הסמך הממשלתיות הרלוונטיות מחויבים להגיש תוכניות היערכות לשינויי אקלים, כל משרד בתחומו, בהתאם להחלטת ממשלה 4079 בנושא, משנת 2018. אלא שהחלטת הממשלה לא כללה לוחות זמנים, השנים חלפו, ואף משרד ממשלתי לא הכין תוכנית, כולל המשרד להגנ"ס שהיה זה שיזם את החלטת הממשלה בנושא.
לכן, בשנת 2022 עודכנה החלטת הממשלה ונקבע שעד סוף שנת 2023, המשרדים ויחידות הסמך יכינו ויגישו את תוכניות ההיערכות שלהם. אך רק המשרד להגנ"ס פרסם תוכנית באותו מועד, שזכתה לביקורת מצד הארגונים הירוקים.
כעת, אנו מעדכנים ש-11 משרדי ממשלה ויחידות סמך הצטרפו למשרד להגנ"ס והכינו תוכניות היערכות לשינוי אקלים, בתחומי אחריותן. המשרד להגנ"ס הקים עמוד אינטרנט בו מופיעים הדוחות הנ"ל. קישור בתחתית הכתבה. 11 משרדי ממשלה נוספים נמצאים בשלבי הכנת התוכניות, ו-10 משרדים טרם החלו בהכנה.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, מסרה: "שינוי האקלים הוא אחד מנושאי הליבה של פעילות המשרד להגנת הסביבה. המשרד שם דגש רב על תחום היערכות ישראל לשינוי אקלים בקרב משרדי הממשלה והשלטון המקומי, זאת לצד תוכניות המשרד בתחום המיטיגציה, שבאות לידי ביטוי באמצעות קידום חוק האקלים, הפחתת פליטות גזי חממה והתייעלות אנרגטית.
התוכנית הלאומית להיערכות לשינוי אקלים מהווה מפת דרכים למשרדי הממשלה ולרשויות המקומיות במספר עולמות תוכן והמהלכים המרכזיים הנעשים בהם. אנו פועלים להגן על האוכלוסייה ועל הטבע כתוצאה משינוי האקלים ומחויבים לחלוק בשקיפות את האתגרים ואת ההתקדמות שלנו, בעבודה משותפת עם השותפים במשרדי הממשלה והרשויות המקומיות, על מנת להבטיח היערכות מיטבית וסביבה בטוחה לתושבי מדינת ישראל ולטבע בהווה ובעתיד".
---
מסמכים רלוונטיים: