רשות החדשנות הודיעה כי תשקיע בהקמת מעבדה לאומית למחקר ופיתוח בתחום הביו-התקנים והביו-שבבים, שתסייע לפתח יישומים פורצי דרך לתחומים שונים, בהם טיפול בבעיות של איכות הסביבה.

עלות הקמת המעבדה תהיה 113 מיליון ₪, מתוכם תממן רשות החדשנות  75 מיליון ₪. הקמת המעבדה היא פרי זכייה במכרז שאליו ניגשו במשותף התעשייה האווירית וחברת בקרמוס טכנולוגיות.

דוגמאות לפיתוחים סביבתיים שהמעבדה תוכל לקדם:

• טיהור מים מזוהמים: התקנים חכמים שישלבו חיידקים לניקוי מים תוך הפקת אנרגיה חשמלית מתהליך הנשימה התאית שלהם.
• ניטור זיהום אוויר: ביו-שבבים שיזהו רעלנים באוויר בזמן אמת ויסייעו בשיקום סביבתי.
• שיקום נזקי חומרים כימיים: חיישנים לזיהוי ושיקום אזורים מזוהמים מחומרים רעילים במים ובקרקע.
• שיקום סביבה ימית: התקנים ביולוגיים שיפרקו פסולת אורגנית ופלסטיק באוקיינוסים ויפיקו אנרגיה במקביל.

המעבדה צפויה להעניק לחברות ישראליות גישה לתשתיות טכנולוגיות מהמובילות בעולם ולספק שירותי מו”פ מתקדמים, כולל תכנון, ייצור ותיקוף אבות טיפוס.

כתבות רלוונטיות:

1. חברות וחוקרים יפתחו פתרונות לקרקעות מזוהמות, 10.12.2024
2. סבב 11 במענק לפיילוטים בתחומי הסביבה והקלינטק, 8.8.2024
3. שת"פ בין המעבדה הסביבתית ESIL  למכון הביולוגי, 16.12.2020
4. הזוכים בהקמת 4 מרכזי חדשנות, 1.1.2024
5. קול קורא להקמת מרכז חדשנות אקלימי בפריפריה, 21.6.2023

ביו שבבים וביו התקנים בשירות איכות הסביבה

ברשות החדשנות מסבירים כי תחום ה-  Bio converganceהוא תחום חדש שצפוי לגדול בקצב מואץ ולתפוס מקום חשוב לא רק בתחום הרפואה, אלא גם בתחומי סביבה, אנרגיה, חקלאות, מזון, ביטחון וסקטורים אחרים.

לדוגמא, התקנים ביולוגים להפקת אנרגיה ממקור ביולוגי ממירים אנרגיה ביולוגית לאנרגיה חשמלית או תרמית. כלומר, דרך חדשה וזולה יותר להפיק חשמל מפסולת, בעזרת התקנים שיפיצו חיידקים המפרקים את החומר האורגני בפסולת בתהליך של נשימה תאית תוך שהם משחררים אלקטרונים ליצירת זרם חשמלי. בדרך זו, ניתן יהיה גם לטהר מים מזוהמים תוך כדי ייצור חשמל.

ברשות מסבירים כי המונח ביו-שבבים וביו-התקנים הוא היכולת לשנות תאים בודדים בגודל מיקרסקופי (ננו-טכנולוגיה) ולייצר שבב ביולוגי, בתהליך הנקרא מיקרו-פלואידיקה. במעבדה שמפתחת שבבים ביולוגים שכאלה, חוסכים עבודה שנהוג היה לבצע במשך עשרות שנים באמצעות מעבדות ביולוגיות רגילות התופסות חדרים וציוד גדולים ויקרים.

השותפים המרכזיים במעבדת הביו-שבבים הלאומית

שתי חברות עומדות מאחורי הקמת המעבדה. התעשייה האווירית, מובילה עולמית בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות, מספקת מערכות חדשניות ללקוחות ביותר מ-100 מדינות. יכולותיה כוללות הדפסת תלת-ממד, חומרים מתקדמים, למידת מכונה, סימולציה ואינטגרציה של מערכות רב-תחומיות.

חברת בקרמוס טכנולוגיות, שהוקמה בשנת 1998 וממוקמת בקיסריה, מתמחה בזיווד Advanced) Packaging) של שבבים ורכיבי אופטיקה. החברה מפעילה מערך חדרים נקיים וציוד מתקדם להרכבת שבבים ומספקת שירותי תכן, ייצור וייעוץ.

המעבדה, המשלבת הנדסה, ביולוגיה ובינה מלאכותית, תהווה מנוע צמיחה משמעותי לתעשיית הביו-טכנולוגיה בישראל. היא צפויה להאיץ את מיצובה של ישראל בחזית החדשנות העולמית, עם דגש על תרומה לסביבה ולבריאות הציבור.

התייחסויות

גילה גמליאל, שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה: “המעבדה הלאומית לביו-שבבים וביו-התקנים היא ביטוי למחויבותה של ממשלת ישראל ליצור תשתית לאומית שתאפשר לחברות ישראליות להוביל את הקדמה המדעית-טכנולוגית העולמית. זהו מהלך אסטרטגי שישלב את היתרון היחסי של ישראל בתחומי ההיי-טק והביוטכנולוגיה, ויפתח הזדמנויות חדשות בתחומי הרפואה המותאמת אישית, החקלאות המתקדמת והאנרגיה הירוקה. המעבדה החדשה פותחת פרק חדש בסיפור המדעי, פרק שבו ביולוגיה, הנדסה ובינה מלאכותית ישתלבו ליצירת פתרונות פורצי דרך שבכוחם לשנות את העולם והאנושות כולה”.

ד”ר אלון סטופל, יו”ר רשות החדשנות: “המעבדה הלאומית לביו-שבבים וביו-התקנים מבטאת את המחויבות וההבנה שלנו  שטכנולוגיות מפציעות המשלבות אינטגרציה בין דיסציפלינות מובילות לפריצות מעטפת של יכולות והישגים. השילוב הייחודי בין מחקר ופיתוח בתחומי הביולוגיה, ההנדסה והבינה המלאכותית יאפשר לישראל להוביל בפיתוח פתרונות יצירתיים לאתגרים גלובליים, תוך שימוש בביו קונברג’נס ככלי להעצמת יכולותיה של האקדמיה והתעשייה המקומית. מעבדה זו אינה רק פרויקט טכנולוגי – היא אבן דרך בדרך לבניית עתיד של חדשנות פורצת דרך, שמייצרת השפעה ברמה לאומית ובינלאומית כאחד.”

דרור בין, מנכ”ל רשות החדשנות: “ מדובר במהלך שיחזק את מעמדה של ישראל בעולם! כחלק מהחזון הרחב שבתוכנית הלאומית לביו-קונברג’נס תתרום המעבדה החדשה לביסוס מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בתחום. שותפות זו תספק לחברות ישראליות את הכלים הטכנולוגיים והתשתיות הדרושות כדי להוביל כאן בארץ פרויקטים של ביו-שבבים/התקנים – לרפואה, אנרגיה וחקלאות – מרעיון למציאות וללא תלות בשירותים יקרים בחו”ל. המעבדה צפויה לשמש כמרכז ידע, מחקר ופיתוח שימשוך לישראל השקעות זרות, שיתופי פעולה בינלאומיים וכישרונות חדשים. המעבדה החדשה אינה רק השקעה בתשתית – היא השקעה בעתיד ומסמלת את מחויבות רשות החדשנות להמשך צמיחת וגיוון ההיי-טק הישראלי, גם מול תחרות הולכת וגוברת בזירה הבינלאומית”.

חברות ומעבדות לטיפול ובדיקה של שפכים תעשייתיים: