דוח שפרסמה האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה חושף את הפוטנציאל הלא ממומש של טיפול בפסולת שנוצרת במוסדות ציבוריים כגון מוסדות חינוך, מוסדות עירוניים ומוסדות ממשלתיים. הדוח מציג את הבעיה ומציע צעדים לשינוי המצב.

למרות שברור שהמגזר המוסדי-ציבורי אחראי לחלק משמעותי מ-6 מיליון טון פסולת עירונית מעורבת שמיוצרת בישראל מדי שנה, הרגולציה בישראל לא מבחינה בין פסולת שמקורה במשקי בית או בתי עסק לבין פסולת שמקורה במוסדות ציבוריים. זאת למרות שפסולת ממוסדות ציבור היא בעלת מאפיינים יחודיים שיכולים להקל על מימוש הפוטנציאל הכלכלי של מיחזורה, שעומד על מאות מיליוני ₪, ובמקביל לסייע ליישום אסטרטגיית הפסולת הלאומית תוך צמצום את ההטמנה.

עקב כך, אין אחידות באופן האיסוף והטיפול בפסולת של מוסדות ציבור, ובחלק מהרשויות המקומיות מתייחסים אליה כפסולת משקי בית ובחלק אחר כפסולת של המגזר המסחרי. בהתאם לכך גם אין נתונים לגבי כמות הפסולת ושיעור המיחזור של פסולת מוסדות ציבור.

כדי להבין את הפוטנציאל הכלכלי שטמון במיחזור פסולת של מוסדות ציבוריים, אפשר להסתכל על התעשייה בה 62% מהפסולת התעשייתית מועברת למיחזור, לעומת 22% מהפסולת במגזר הביתי.

הסיבה לכך היא שבתעשייה ניתן לבצע הפרדה במקור של כמות גדולה של חומרים שונים, דבר שמגביר את הכדאיות הכלכליות של תהליכי מיחזור, הן בשל איכות החומר המופרד, והן בשל החיסכון בהיטל הטמנה.

קישור לדוח המלא מופיע בתחתית הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. 50 מיליון ₪ למתקני טיפול בפסולת אורגנית בבתי עסק, 22.11.2022
2. כמחצית מהאריזות בישראל ממוחזרות, 22.11.2023
3. "יש לקדם הפרדת פסולת אורגנית במגזר המסחרי-מוסדי", 26.1.2020
4. פורסמו דמי הטיפול לפסולת אריזות לשנת 2023, 30.11.2022
5. מידע נוסף על פסולת אריזות | infospot

פסולת ביתית או פסולת מסחרית?

לפי הדוח, מכיוון שאין התייחסות נפרדת לפסולת מהמגזר המוסדי-ציבורי, בחלק מהרשויות המקומיות מתייחסים אליה כפסולת משק בית, ובחלק אחר כפסולת מבתי עסק (מסחרי). יש גם מצבים שהמענה של הרשות המקומית (ביתי/מסחרי) ניתן לפי המיקום של המבנה, למשל מבנה ציבורי באזור של בתי עסק, או מבנה ציבורי יחיד באזור של משקי בית.

בתי עסק נדרשים בחלק מהרשויות המקומיות לפנות את הפסולת בעצמן, או שנגבה מהן אגרת פסולת עודפת. ולכן אופן ההתייחסות למוסדות ציבור כבתי עסק הוא משמעותי.

כותבי הדוח מעריכים כי ברוב המקרים הרשויות המקומיות מתייחסות לפסולת מהמגזר המוסדי-ציבורי, כפסולת של משקי בית. אך כאמור אין נתונים רשמיים בנושאים.

בנוסף לכך, הפסולת במגזר הציבורי-מוסדי בעלת מאפיינים ייחודיים: מצד אחד הרכבה דומה לפסולת של משקי בית, כי לא מדובר על בית עסק עם חומרי גלם מסוימים, מצד שני היא מרוכזת בכמות גדולה במקום אחד, עם אפשרות ליישם ביתר קלות הפרדה במקור, כפי שקיים גם בבתי עסק. כמו כן, בחלק מהמקרים יש אזור הסעדה מרוכז במוסדות ציבור, דבר שיכול להקל על הפרדה במקור של פסולת אריזות ופסולת אורגנית.

תשלום יקר על הטמנה ומפגעים סביבתיים ותברואתיים

הדוח מצביע על כך שהרגולציה בישראל לא מתייחסת לפסולת מהמגזר הציבורי-מוסדי, עם דגש על חוקי אחריות יצרן מורחבת (פסולת אריזות, פסולת אלקטרונית, שקיות, פיקדון על מכלי משקה, צמידים).

הבעיה ניכרת בדוגמא של יישום חוק פסולת אריזות. לפי הדוח, במקרים רבים הרשויות המקומיות לא דואגות להצבת פחים כתומים לפסולת אריזות במוסדות הציבור, ופסולת האריזות מושלכת לפח הירוק הכללי ומועברת ברובה להטמנה יקרה על חשבון הרשות המקומית. זאת במקום להיות מפונה למיחזור ללא עלות, על ידי תאגיד מיחזור האריזות תמיר, במימון יבואני ויצרני האריזות.

בנוסף לכך, פסולת האריזות הינה בעלת נפח גדול, ולכן מגבירה את העומס הנפחי על הפח הירוק, וגידול במספר המקרים בהם מכסה הפח הירוק לא נסגר, או שפסולת זולגת ממנו החוצה, תוך יצירת מפגעים סביבתיים ותברואתיים, הגדלת ההוצאות על ניקיון רחובות, ועוד.

כלומר, בכל מקרה שלא מוצב פח כתום במוסד ציבורי הרשות המקומית, פסולת האריזות מושלכת לפח הירוק הכללי תוך יצירת מפגעים סביבתיים ותברואתיים, הרשות המקומית מוציאה כסף על פינוי הפסולת שהיה יכול לשמש לשירותים אחרים, ופסולת האריזות לא מופרדת במקור ולכן ברובה הולכת להטמנה, עם כל ההשלכות הסביבתיות הנלוות.

הפתרון: איסוף נתונים, הסדרת רגולציה, ויצירת תמריצים

הדוח ממליץ לנקוט כמה פעולות כדי לשנות את אופן הטיפול בפסולת מהמגזר הציבורי-מוסדי:

• איסוף נתונים ומיפוי של איסוף ופינוי זרמי הפסולת ממוסדות ציבוריים ברמה הארצית, להבנת הפוטנציאל והחסמים.
• הסדרת הרגולציה כך שתהיה התייחסות למגזר המוסדי-ציבורי בחוקי אחריות יצרן מורחבת.
• יצירת תמריצים לרשויות מקומיות ולמוסדות ציבוריים להסדרת איסוף ופינוי של פסולת ממוסדות ציבור למִיחזור ולהשבה ועידוד הפרדת פסולת במקור במוסדות ציבוריים.
• מתן כלים מעשיים והכשרה למוסדות ציבוריים ולרשויות מקומיות לביצוע הפרדת פסולת במקור במוסדות ציבור על ידי הגדרת בעלי תפקידים האחראים לכך, ומתן הדרכה, הכשרה והסברה.

---

מסמכים רלוונטיים: