המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם לאחרונה דוח מקיף בנושא השפעת מדיניות אקלים וכלכלה מעגלית על התעסוקה בישראל. הדוח סקר את ענפי המשק שייפגעו מהמדיניות ולצדם ציין ענפים שצפויים להתפתח בעקבותיה. כמו כן, הדוח בדק כיצד ישפיעו על התעסוקה 3 גורמים: מס פחמן, יישום כלכלה מעגלית וקידום אנרגיה נקייה והתייעלות אנרגטית.

לפי ההערכות בדוח, מס הפחמן עשוי להשפיע רק מעט על המשק הישראלי משום שהוא מבוסס על ריבוי שירותים ועל ענפי ההייטק דלי האנרגיה.

הערכה נוספת היא שקידום כלכלה מעגלית יביא להגדלה באפשרויות התעסוקה. התחום שיצמח בקצב המהיר ביותר צפוי להיות מיחזור הפסולת, וכן צפויים לצמוח ענפי התיקונים, השירותים, המזון, החקלאות, וחלק מענפי הייצור.

קידום אנרגיה בת-קיימא דרך שימוש גובר באנרגיות מתחדשות וקידום יעילות אנרגטית צפוי גם הוא להביא לגידול בתעסוקה.

ככלל, אפשרויות התעסוקה צפויות לגדול בעקבות נקיטת מדיניות היערכות למשבר האקלים הודות להשקעה כספית של הממשלה בתעשיות מסוימות כמו בינוי, וכן בשל התעסוקה בתעשיות שמספקות תשומות לפיתוח תשתיות )למשל, שירותי הנדסה, חומרים ותחבורה(, ולבסוף, עלייה בצריכה כתוצאה מעלייה בהכנסות של משקי בית.

מחקר שנעשה עבור הנציבות האירופית ב-2014 הראה שיישום מדיניות ההיערכות לשינויי האקלים של האיחוד האירופי תייצר לכל הפחות כ-600 אלף משרות חדשות עד 2050.

כתבות רלוונטיות:

1. יו"ר המינהל לפיתוח מפרץ חיפה: להעיף את התעשייה הכבדה, 2.5.2023
2. ה-OECD: ישראל צריכה מס פחמן, 18.4.2023
3. המיקוד של השרה להגנת הסביבה: פסולת ואקלים, 23.3.2023
4. יו"ר ועדת המנכ"לים התפטר, 22.6.2021
5. סיווג 'ירוק' לפעילויות כלכליות, 30.10.2022
6. מידע נוסף על שינוי אקלים | infospot

ההשלכות של מיסוי פחמן

לפי הדוח, ההשלכות של מיסוי פחמן על התעסוקה תלויות בשיעור המס, במידת ההדרגתיות של החלתו וכן באופן מיחזור המס. מיחזור מס מתייחס לאופן שבו המדינה משתמשת בהכנסותיה ממס הפחמן  כדי למזער את השפעתו על כלל הצרכנים ועל עובדים בענפים עתירי פליטות פחמן.

הדוח מציין כי מחקרים רבים מראים שמיחזור תקבולי מס הפחמן, כלומר הפחתת מס אחר לציבור הקשור לעבודה, כמו דמי ביטוח לאומי, מביא לגידול בתעסוקה. מחקר שנערך על אוסטרליה מצא כי קיים גידול בתעסוקה במקרה של הטלת מס פחמן ברמה של 11.3% ומיחזורו באמצעות הפחתת מס הכנסה ליחידים, ואף במקרה של מיחזור באמצעות מס על שירותים ומוצרים.

עם זאת, מס הפחמן צפוי להשפיע באופן משמעותי על התעסוקה בענפים המתבססים במידה רבה על דלקי מאובנים. ברשימת הענפים שייפגעו ניתן למנות את הכרייה של דלקי מאובנים כמו גז, פחם ונפט גולמי, ייצור חשמל מבוסס דלקי מאובנים, מוצרים מבוססי נפט כמו פלסטיק ותעשיות פטרו־כימיות, ועוד. גם גידולים חקלאיים כמו אורז ותעשיית הבקר צפויים להיפגע משום שהם נוטים לגרום לפליטות גבוהות של מתאן, אך ענפים אילו אינם מהותיים עבור המשק הישראלי, ולכן הם ישפיעו על התעסוקה בארץ רק מעט.

ההשלכות של כלכלה מעגלית

לפי הדוח, מחקר שנערך עבור האיחוד האירופי בשנת 2018 מצא כי המעבר לכלכלה מעגלית צפוי להביא לגידול נטו של 700,000 משרות בין השנים 2016 ל-2030. גידול זה נובע בין השאר מגידול בביקוש לעבודה במתקני מיחזור ומגידול הביקוש לשירותי תיקונים.

ההערכות הן שבעקבות שימוש חוזר התעסוקה תצטמצם בענפים שמפיקים ומעבדים חומרי גלם, כגון עץ, מינרלים אל־מתכתיים, כימיקלים, פלסטיקה ומתכות, וכן בענפים שמייצרים מוצרים בני קיימא כמו מכוניות ואלקטרוניקה, בשל הארכת חיי המוצר ושיתופיות במוצרים. צפויה ירידה בתעסוקה גם בענף הבינוי כתוצאה משיפור בפרודוקטיביות העבודה, אך הגידול הצפוי בביקוש לעובדים בתחום ההתייעלות האנרגטית של מבנים קיימים עשוי לפצות על כך. יצוין שמרבית מהענפים הנ"ל לא מהותיים למשק הישראלי.

מנגד, הענף שצפוי לצמוח במידה הרבה ביותר הוא ענף ניהול הפסולת. ענף זה כולל גם פעילויות מיחזור וגם ניהול מטמנות.

הגידול הצפוי במשרות מתבסס בין השאר על ההנחה שפעילויות מיחזור הן הרבה יותר עתירות בעבודה ודורשות "ידיים עובדות" מאשר עבודה במטמנה, שנעשית באמצעות מכונות בעיקר. עם זאת, לפי הדוח יש להביא בחשבון שגם בענף מיחזור הפסולת צפוי מעבר לאוטומציה, שיפור טכנולוגי ושיפור באיכות החומרים שיקל על המיחזור ויצריך פחות עובדים. לישראל יש יתרון לעומת האיחוד האירופי, שכן נושא מיחזור הפסולת בה נמצא עדיין בחיתוליו.

ההשלכות של קידום אנרגיה בת קיימא

מחקר של ארגון העבודה הבין-לאומי (ILO) מ־2018 בחן תרחיש של יישום נרחב יותר של אנרגיה בת-קיימא ב־44 מדינות. התרחיש בחן את השינויים המשקיים והתעסוקתיים שיתרחשו מ־2014 עד 2030 כתוצאה מהתבססות נרחבת יותר על אנרגיות מתחדשות בייצור חשמל וחום, ובתעשייה, כמו גם גידול בשימוש ברכבים חשמליים ושיפורים בתחום הבינוי לצורך השגת יעילות אנרגטית. המחקר העלה כי מהלך זה צפוי להביא ליצירה של כ־24 מיליון משרות ואובדן של כ־6 מיליון משרות, המסתכמים לגידול נטו של כ־18 מיליון משרות בהשוואה לתרחיש עסקים כרגיל.

לפי הדוח, ההיווצרות של המשרות נגרמת כתוצאה מביקוש גבוה יותר לעבודה בתחום מקורות אנרגיה מתחדשים בהשוואה לחשמל המיוצר מדלקים מאובנים, כמו גם עלייה בביקוש לעבודה לאורך כל שרשרת הערך הקשורה לאנרגיות מתחדשות, ברכבים חשמליים ובבינוי.

בענף האנרגיות המתחדשות התעסוקה העולמית צפויה לגדול ב־11%, בתעשייה — ב־0.5%, ובבינוי — ב־1.7%. בנוסף, כתוצאה מהקשרים הכלכליים בין הענפים, התעסוקה בענפי השירותים, ניהול הפסולת והחקלאות צפויה לגדול גם היא. לעומת זאת, התעסוקה בענף הדלקים המאובנים צפויה להצטמצם בכ־1.6%.

דוגמאות לעיסוקים חדשים ומשתנים לפי ענף:

להגדלה לחצו כאן

התייחסויות

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן: "כדי להתמודד בצורה טובה עם אתגרי האקלים, המשאבים והפסולת, הכלכלה שלנו חייבת להשתנות ולהתאים את עצמה לשינויים שמתרחשים בכלכלה העולמית ובשוק התעסוקה. המשרד להגנת הסביבה מקדם חקיקה בתחומי האקלים והפסולת, מעניק תמיכות לפעילות עסקית רלוונטית ופועל להגברת המודעות הציבורית. אנחנו פועלים כדי שהשינוי בפעילות הכלכלית יוביל לשגשוג שיוכלו ליהנות ממנו כל חלקי החברה, ולכן עלינו להכין את שוק העבודה ולהפעיל כלי מדיניות שיסייעו בכך".

---

מסמכים רלוונטיים: