מאמר 3 בסדרה: בדצמבר 2009, בקופנהגן בירת דנמרק, עלה לבמה של ועידת האקלים השנתית של האו"ם, שמעון פרס, נשיא מדינת ישראל דאז, והכריז כי ישראל תיקח על עצמה יעדי הפחתה וולונטריים של גזי חממה. ההצהרה הגיעה כנראה מתוך הבנה כי ישראל תחויב ביעדי הפחתה בשנים הקרובות בכל מקרה של הסכם בינלאומי בעניין. בעקבות ההצהרה הממשלה אימצה בנובמבר 2010 את התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה עד שנת 2020, שתקציבה 2.2 מיליארד ₪.
התוכנית יצאה אל הפועל, עם תקציב של 539 מלש"ח לשנים 2011-2012. מתוך סכום זה, 114 מלש"ח הוקדשו לטובת תמיכה בהפחתת פליטות שלא במגזר הביתי. התקציב הנ"ל יועד למנגנון חדש של תמיכות בפרויקטים לצמצום פליטת גזי חממה של המשרד להגנ"ס.
כאמור, בשנת 2011, המשרד להגנ"ס השיק מנגנון במסגרתו גופים עסקיים וציבוריים שונים יכולים להגיש בקשות לתמיכה בפרויקטים עתידיים שצפויים להביא להפחתה בפליטת גזי חממה. היות ופליטת גזי חממה נובעת ברובה כתוצאה מצריכת אנרגיה, פרויקטים רבים של התייעלות אנרגטית היו זכאים לקבלת תמיכה מהמנגנון, בין היתר פרוייקטים של החלפת מערכות קירור (צ'ילרים), פרוייקטים של החלפת תאורה, החלפת מנועים וכו'. הפרויקטים שזכו היו אלה שביקשו את המחיר הנמוך ביותר ל- tCO2e מופחת ולא יותר מ- 20% מעלות הפרויקט.
בפועל, היו שני סבבי הגשה למנגנון, אחד ב- 2011, השני ב- 2012. סה"כ זכו 209 פרויקטים בסכום כולל של 104 מלש"ח - ממוצע של חצי מליון ₪ לפרויקט. חלק מהכספים כבר חולק והיתר מחולק בהתאם לאבני דרך שנקבעו. אלא שהתקציב העתידי המיועד לתוכנית הלאומית ולמנגנון התמיכות הנגזר ממנה הוקפא בתקציב 2013, עד לשנת 2016. הקפאת התקציב לא אמורה לחול על הכספים שכבר "שויכו" לזוכים ספציפיים.
אז מה הסיכויים של המנגנון לחזור לפעול? כאמור, ההקפאה של התוכנית הממשלתית להפחתת גזי חממה נכון לעכשיו חלה עד לשנת 2016. במידה וההקפאה תוסר, ייתכן בהחלט כי מנגנון התמיכות הנגזר ממנה יקום לתחייה בדרך כזו או אחרת. בנוסף, על מדינת ישראל להצהיר במהלך 2015 על יעדי ההפחתה שלה בהתאם להבנות ועידת לימה האחרונה, ייתכן ויעדים אלה יפיחו חיים במנגנון.
נמשיך לעדכן אתכם.
כל סדרת המאמרים:
פתיח: ועידת האקלים לימה 2015: מה ההשפעה על השוק בישראל?
--------
קישורים רלוונטיים: