אסדרה סביבתית משולבת

שלום אורח! להרשמה/התחברות לחץ כאן

חיפוש באתר

אסדרה סביבתית משולבת | הכנת בקשה

הכנת הבקשה מתבצעת יחד עם היתר פליטה לאוויר, אורכת בין 6 - 12 חודשים ומתבססת על מסמך הנחיות של המשרד להגנ"ס.

מאת: מערכת infospot
עודכן בתאריך: 06/4/2014

לאחר שמפעל החליט לקחת חלק באסדרה סביבתית משולבת (IPPC), הוא ניגש להכנת הבקשה, על פי מסמך "הנחיות להגשת מסמך מידע לצורך אסדרה סביבתית משולבת (אינטגרטיבית)" של המשרד להגנ"ס. היות וההגשה מתבצעת יחד עם היתר פליטה לאוויר, מדובר במסמך הנחיות משולב, הכולל את הנחיות הממונה לטיפול בבקשה להיתר פליטה + פרקים וסעיפים נוספים (הצבועים באפור לשם הפרדה) שמתייחסים לתחומים הנוספים (שפכים, זיהום קרקע, ריח, פסולת).

כל מסמכי הבקשה המוגשים למשרד להגנ"ס, של כל המפעלים (גם אלה המגישים רק היתר פליטה לאוויר וגם אלה המגישים אסדרה משולבת), למעט סודות מסחריים, מפורסמים באתר המשרד להגנ"ס - כאן.

להלן תמצית ההנחיות שיש להגיש לטובת אסדרה משולבת (סעיפים בהם יש שינוי ביחס להיתר פליטה לאוויר מסומנים באפור):

1. מידע כללי על מקור הפליטה והאתר – ללא שינוי מהיתר פליטה לאוויר:

(סעיף 1, עמ' 9)

פרטים על: בעלי המפעל, המנהלים, אנשי קשר, היתרים ורישיונות קיימים, גבולות האתר, סביבת האתר, מדיניות סביבתית של המפעל ועוד.
מפה 1:50,000 של סביבת האתר ברדיוס 10 ק"מ הכולל: סימון מפעלים ומוסדות רגישים (בתי"ס, בתי"ח, שמורות טבע וכו') והמרחק בינם לבין מקור הפליטה.
תשריט שטח האתר וגבולותיו בו מסומנים מתקני הייצור, הטיפול, נקודות הקצה העיקריות ועוד.

2. סקר תהליכים – ללא שינוי מהיתר פליטה לאוויר:

(סעיף 2, עמ' 9)

מטרת סקר התהליכים היא להציג את מקור הפליטה, מקורות יצירת המזהמים ומקורות פליטתם לסביבה, שיטות יצור, תהליכים, תהליכים נלווים, אמצעים למניעת פליטות לסביבה, מערכות להשבה וטיפול ונהלי הפעלה. למידע המילולי יש לצרף תרשימי זרימה של תהליכים ודוחות או מסמכים הנדרשים לשם המחשת היבטי הפעילות במקור הפליטה. להלן רשימה של סוגי התהליכים אותם יש לסקר, לכל סוג תהליך יש דרישות סקר ספציפיות המפורטות במסמך ההנחיות של המשרד להגנ"ס (סעיף 2):

מתקני ייצור
מתקני שריפת דלקים וייצור אנרגיה
מכלי אחסון
מגדלי קירור
הולכת שפכים
מתקן קצה לטיפול בשפכים
תשטיפי שטח ומי נגר
תשתיות הולכה תת קרקעיות
תשתיות אחסון ושינוע
מים ואנרגיה
מקורות פליטה מוקדיים
מקורות פליטה שטח
דרכי טיפול במזהמי אוויר

3. סקר פליטות (מידע נוסף IPPC):

(סעיף 3 עמ' 19)

נחלק למספר חלקים:

3.1 סקר פליטות מוקדיות - ללא שינוי מהיתר פליטה לאוויר:

מטרת הסקר לאפיין את השתנות הפליטות לפי הזמן (ריכוז וקצב הפליטה של כל מזהם), לקבוע מהו ריכוז מזהמי האוויר בגזי הפליטה ומהו קצב הפליטה המרבי של כל מזהם מכל מקור ולכמת את הפליטה השנתית.
סקר הפליטות המוקדיות יציג את הפליטות מכל מקור פליטה מוקדי, ארובה או ונט חופשי, המוצגים בסקר התהליכים.
הבסיס לאופן ביצוע סקר הפליטות הוא מסמך ההנחיות של המשרד להגנ"ס (סעיף 3.1) ומסמך הייחוס (BREF) בנושא עקרונות הניטור Reference Document on the General Principle of Monitoring (July 2003).
בהנחיות המשרד יש דגש על הבדל בין מתקן קיים למתקן מתוכנן/חדש:

מתקן קיים: הנתונים המספריים שיוצגו בסקר הפליטות יהיו מבוססים על דיגום שיתבצע לפי "נוהל בדיקת מזהמי אויר בארובה" של המשרד להגנת הסביבה. הנתונים שיוצגו יהיו מבוססים על שלושה דיגומי ארובה משלוש השנים אחרונות שלפני הגשת הבקשה, כאשר דיגום אחד לפחות יהיה מהשנה האחרונה שלפני הגשת הבקשה.
מתקן מתוכנן: מתקן שעדיין אי-אפשר לבצע בו דיגומים, הסקר יתבסס על הערכה חישובית הכוללת הסבר מפורט הקושר את חישוב הפליטות לאופי התהליך ולמאפייני הציוד. לאחר הפעלת המתקן המתוכנן יהיה על מגיש הבקשה להגיש מחדש את הסקר בהתבסס על מדידות כמפורט לעיל.

3.2 סקר פליטות לא מוקדיות (ללא שינוי):

מטרת הסקר להעריך את ריכוז וקצב הפליטות ממקורות הפליטה שאינם מוקדיים. את הסקר יש לבצע בהתאם להנחיות מסמך ההנחיות של המשרד להגנ"ס (סעיף 3.2) שמפנות גם למסמכים נוספים:
EPA-AP42 או מחשבוני PRTR המפורסמים באתר המשרד להגנ"ס.
להלן רשימת סוגי מקורות הפליטה הלא מוקדי, לכל סוג יש הנחיות ספציפיות:

מכלי אחסון
מסופים
מגדלי קירור
מקורות שטח (מערומים, שפכים וכו')
מקורות אחרים

3.3 הערכת פליטות לאוויר עקב דליפות מרכיבי ציוד (ללא שינוי):

מטרת ההערכה היא להעריך את קצב הפליטה השנתי מכל רכיבי הציוד במתקני הייצור ובהם:

מחברים ופלנג'ים
שסתומים וברזים
מדחסים
משאבות
ציוד ערבוב
נקודות דיגום
שסתומי פריקת לחץ (PRD)

את הסקר יש לבצע בהתאם להנחיות במסמך ההנחיות של המשרד להגנ"ס (סעיף 3.3) שמפנות גם למסמך נוסף:
EPA-453/R-95-017 – Protocol for Equipment Leak Emission Estimates

3.4 סקר פליטות לא שגרתיות לאוויר (ללא שינוי):

מטרת הסקר להעריך את ריכוז הפליטה וקצב הפליטה הצפויים בזמן פליטות לא שגרתיות ואת התדירות הצפויה של פליטות אלו. פליטות לא שגרתיות הן פליטות גבוהות מן הפליטות המדווחות כפליטה המרבית. יש שני סוגים של פליטות לא שגרתיות:

פליטות צפויות: בזמן כיבוי והפעלה, עקב פעולות תחזוקה, בזמן הרצת מתקן.
פליטות לא צפויות: עקב תקלות טכניות או טעויות אנוש.

ההנחיות של המשרד מפרידות בין חישוב פליטות לא שגרתיות ממתקן קיים, למתקן מתוכנן:

מתקן קיים: הגשת סיכום אירועי פליטות לא שגרתיות בשלוש שנים שלפני הגשת הבקשה.
מתקן מתוכנן/חדש: הערכה של מספר המקרים הצפויים של פליטות לא שגרתיות מכל סוג על בסיס אירועים קודמים, חישובים הנדסיים, מידע על מקורות פליטה אחרים בעלי מאפיינים דומים, מקדמי פליטה מאושרים, או שיטה אחרת באישור המשרד.

את הדיווח יש להכין בהתאם להנחיות המפורטות במסמך ההנחיות של המשרד להגנ"ס (סעיף 3.4).

3.6 סקר שפכים (מידע נוסף IPPC):

מטרת הסקר לתאר ולאפיין את זרמי השפכים התעשייתיים (לפני מיהול עם שפכים סניטריים) הנוצרים במפעל ואת השתנותם, בהיבטי כמות ואיכות, בציר הזמן.

הסקר יפרט את מקורות המזהמים ותוצרי פירוקם בתהליכי היצור השונים ואת ריכוזם ותכונותיהם מכל מקור, ויכמת את קצב הפליטה המרבי והאופייני של כל מזהם על פני תקופות זמן. כמו כן, יגיש תוכנית לדיגום שפכי המפעל.

את הסקר יש לבצע בהתאם להנחיות המפורטות במסמך ההנחיות של המשרד להגנ"ס (סעיף 3.6).

3.7 סקר מקורות זיהום קרקע (מידע נוסף IPPC):

הסקר נחלק לשניים:

סקר היסטורי (Phase I): מטרתו לקבוע האם קיים פוטנציאל לזיהום קרקע ומי תהום באתר. את הסדר יש לבצע על פי הנחיות לאיסוף נתונים ראשוני בקרקעות החשודות (Phase I) כמזוהמות.
סקר אטימות תשתיות תת קרקעיות: מטרתו קביעת אטימות של תשתיות תת קרקעיות מפעלית לדליפות של חומרים בעלי פוטנציאל לזיהום קרקע. בדיקות אטימות תבוצע באמצעות מעבדה מוסמכת ובהתאם להנחיות אגף שפכי תעשיה במשרד להגנ"ס "הנחיות ממונה לבדיקת אטימות רב שנתית במכלים וצנרת תת קרקעיים".

את הסקר יש לבצע בהתאם להנחיות המפורטות במסמך ההנחיות של המשרד להגנ"ס (סעיף 3.7).

3.8 סקר פסולת (מידע נוסף)

מטרת הסקר הינה לתאר ולאפיין את מקורות וזרמי הפסולות, המסוכנת ושאינה מסוכנת, הנוצרות במפעל, את הרכבן ותכונותיהן ואת האמצעים הקיימים למניעת סיכון ולטיפול בהן. הסקר יפרט את מקורות יצור הפסולות בתהליכי היצור השונים ואת כמות ותכונות הפסולת מכל מקור, ויכמת את קצב היווצרות הפסולות על פני תקופות זמן ובהתאם למאפייני תהליכי היצור.

3.9 פליטות לא שגרתיות של שפכים או פסולות (מידע נוסף IPPC):

מטרת הסקר להעריך את ריכוז הפליטה וקצב הפליטה הצפויים בזמן פליטות לא שגרתיות של שפכים או פסולות ואת התדירות הצפויה של פליטות אלו. פליטות לא שגרתיות הן פליטות, צפויות ובלתי צפויות, הנוצרות בתנאי הפעלה לא שגרתיים כגון התנעה, כיבוי, תחזוקה, תקלה וכיו"ב, שהן גבוהות מן הפליטות המדווחות כפליטה המרבית ליחידת זמן בשגרה, בכמות או בריכוז.

את הסקר יש לבצע בהתאם להנחיות המפורטות במסמך ההנחיות של המשרד להגנ"ס (סעיף 3.9).

3.10 דיווח על מטרדי ריח (ללא שינוי):

מטרת הדיווח היא להעריך את הפוטנציאל של מקור הפליטה לגרימת מטרדי ריח. הדיווח כולל:

פירוט חומרים ריחניים במפעל ומוקדי הפליטה שלהם.
פירוט תלונות על ריח מהמפעל.
אמצעים קיימים לטיפול בריח.

את הדיווח יש להכין בהתאם להנחיות המפורטות במסמך ההנחיות של המשרד להגנ"ס (סעיף 3.10).

3.11 דיווח על מטרדי רעש (מידע נוסף IPPC):

מטרת הדיווח היא להעריך את הפוטנציאל למטרדי רעש מהמפעל. הדיווח יכלול:

פירוט תלונות בגין רעש שהתקבלו במפעל בחמש השנים האחרונות.
יוגש סקר רעש שבוצע בחמש השנים האחרונות.

את הדיווח יש לבצע בהתאם להנחיות המפורטות במסמך ההנחיות של המשרד להגנ"ס (סעיף 3.11).

3.12 מאזן מסה (ללא שינוי):

כחלק מהבקשה יש להגיש תרשים לכל חומר המציג את מאזן המסה בצורה גרפית.

------------

4. ניתוח פערים מול ה- BAT Gap Analysis (ללא שינוי):

(סעיף 4 עמ' 36) מטרת הניתוח היא להציג את הפערים בין הטכניקות והטכנולוגיות המיושמות במקור הפליטה לבין הגדרות ה- BAT – Best Available Technology – (טכניקה מיטבית זמינה) כפי שהן מופיעות במסמכי הייחוס (BREF).
סקר הפערים יתבצע בנפרד לכל מתקן ולכל תהליך ייצור במתקן ויתבסס על כל מסמכי ה-BREF הרלוונטיים למקור הפליטה. בניתוח משווים את המצב הקיים במקור הפליטה לטכניקה המביאה להפחתה מרבית בפליטות (BAT מיטבי) ולערך המביא להפחתת פליטות מרבית מתוך טווח הפליטות המצוין במסמכי הייחוס (BREF). בין השאר ייבחנו פערים בתחומים להלן:

מדיניות סביבתית
טכנולוגיות טיפול והפחתה
נהלים ותחזוקה
טיפול בתקלות ואירועים חריגים
דיגום וניטור סביבתי
התייעלות אנרגטית
דיווח

קישור לעמוד מסמכי הייחוס BREF של האיחוד האירופי בנוסף לניתוח המתואר לעיל, יש לבצע ניתוח פערים גם לנושאים נוספים, בין המצב הקיים, לבין הנוהל הרלוונטי של המשרד להגנ"ס:

גובה ארובות: השוואה למסמך הנחיות לקביעת גובה ארובה של המשרד להגנ"ס.
נוהל ניטור רציף: השוואה למסמך נוהל ניטור רציף ארובה של המשרד להגנ"ס.
נוהל דיגום ארובות: השוואה לפרקים 2+3 בנוהל בדיקת מזהמי אוויר בארובה של המשרד להגנ"ס.
מתקני שריפה הקטנים מ 50MW: עמידה בערכי פליטה כפי שמופיעים בטופס 4.3.
סקר אנרגיה: השוואה להמלצות סקר אנרגיה מאושר ע"י משרד האנרגיה והמים (במידה ויש) והגשת טופס 4.3.2 + 2.1.10.1 במידה ומקור הפליטה נדרש לבצע סקר אנרגיה עפ"י חוק.

את הדיווח יש להכין בהתאם להנחיות המפורטות במסמך ההנחיות של המשרד להגנ"ס.

5. אופן בחירת הטכניקה המיטבית הזמינה (BAT) (ללא שינוי):

(סעיף 5, עמ' 41) כאשר יש יותר מחלופה אחת במסמכי הייחוס (BREF) או טווח ערכי פליטה אפשריים – יש לבחור ב BAT המביא לעמידה בערך הפליטה הנמוך ביותר מתוך הטווח המופיע ב BREF.
במידה ולדעת מגיש בקשה, יישום BAT מיטבי אינו אפשרי מבחינה טכנולוגית או אינו מידתי מבחינה כלכלית או שיש לו השפעות סביבתיות שליליות (cross media effect), והוא מעוניין ליישם BAT שאינה BAT מיטבית, עליו להציג את כל החלופות מה-BAT המיטבית ועד ה-BAT המוצע וכן את ערך הפליטה המיטבי בו תעמוד ה-BAT המוצעת ולפרט את שיקוליו לבחירה ב-BAT שאינה מיטבית, וזאת לפי המתודולוגיה שבמסמכי ECM BREF (קישור לעמוד אינטרנט ממנו ניתן להוריד את המסמך - Economics and Cross-Media Effects). בהצגת חלופה, יש להציג:

ריכוז הפליטה וקצב הפליטה הצפויים.
השפעות סביבתיות אחרות (cross media) כגון: רעילות לאדם, אנרגיה, פסולת, שינוי אקלים, שפכים, חומציות ועוד.
פליטות לא שגרתיות.
פרק זמן נדרש ליישום החלופה.
הליך הבחירה ופירוט השיקולים הסביבתיים והכלכליים.
סך העלויות הכרוכות ביישום החלופה.

את הדיווח יש להכין בהתאם להנחיות המפורטות במסמך ההנחיות של המשרד להגנ"ס.

6. תוכנית לסגירת פערים, יישום BAT והפחתת פליטות (ללא שינוי):

(סעיף 6, עמ' 51)

על מגיש הבקשה להציג תוכנית ליישום ה BAT הנבחר לכל אחד מן הפערים שנמצאו בניתוח הפערים (Bat Gap Analysis). התוכנית תכלול גם לוח זמנים לכל אחד משלבי היישום.

את הדיווח יש להכין בהתאם להנחיות המפורטות במסמך ההנחיות של המשרד להגנ"ס.

7. סקר סביבתי -אוויר (ללא שינוי):

(סעיף 7, עמ' 52)

מטרת הסקר היא להעריך את השפעת מקור הפליטה על ריכוז המזהמים בסביבתו ביחס לערכי איכות האוויר במצב הקיים ולאחר יישום תכנית הפחתת הפליטות. ההערכה תיעשה בהסתמך על מודלים לפיזור מזהמי אוויר. הסקר הסביבתי הינו הליך מקצועי מורכב – יש לבצע אותו באמצעות מומחים רלוונטיים. את הדיווח יש להכין בהתאם להנחיות המפורטות במסמך ההנחיות של המשרד להגנ"ס.

8. סקר סביבתי – שפכים (מידע נוסף IPPC):

(סעיף 8, עמ' 70) מטרת הסקר להעריך את השפעת קולחי המפעל על ריכוז המזהמים בקולחים ובבוצות המוזרמים או מועברים להשקיה או לסביבה במצב קיים ולאחר יישום תכנית סגירת הפערים. הסקר יבדוק את השפעת הקולחים על יעדי הסילוק הבאים:

8.1 מכון טיהור שפכים (מט"ש) ציבורי (מידע נוסף IPPC):

תמצית הנחיות לסקר בהתאם להנחיות המפורטות במסמך ההנחיות של המשרד להגנ"ס:

הטיפולים המתבצעים במט"ש הציבורי הקולט את קולחי המפעל.
יעד הקולחים והבוצה המופקים במט"ש הציבורי.
חישוב התרומה היחסית של העומס השנתי של המזהמים המגיעים מהמפעל בהשוואה לעומס השנתי של המזהמים בכניסה למט"ש הציבורי.
חישוב יעילות ההפחתה כתוצאה מהטיפול במט"ש הציבורי עבור כל אחד מהמזהמים.

8.2 קולחים המוזרמים לנחל (מידע נוסף IPPC):

תמצית הנחיות לסקר בהתאם להנחיות המפורטות במסמך ההנחיות של המשרד להגנ"ס:

תיאור סביבת הנחל: תשריט + מיקום נק' הזרמה, תדירות הזרמה, ספיקה יחסית, אקולוגיה (צומח וחי), נכסים אקולוגיים ועוד.
תיאור ההשפעות הסביבתיות על הנחל.
אפיון השפעת קולחי המפעל (Whole Effluent Assessment - WEA) עפ"י מסמך הייחוס BREF:
Common Waste Water and Waste Gas Treatment/Management Systems in the Chemical Sector