קרינה בלתי מייננת - Non ionizing radiation: קרינה אלקטרומגנטית אשר אינה גורמת ליינון, כלומר, אינה גורמת לשחרור אלקטרונים מתוך אטומים/מולקולות דרכם היא עוברת. זאת בניגוד לקרינה מייננת.

סיכונים בריאותיים מקרינה בלתי מייננת: קרינה זו פחות מסוכנת לבריאות מקרינה מייננת, אך גם היא עלולה לפגוע בתאים חיים באופן עקיף.

מקורות לקרינה בלתי מייננת:

1. בתחום התדרים הנמוכים מאוד(ELF): מתקני חשמל
2. בתחום תדרי הרדיו (RF): רשתות סלולאריות, טלפונים ניידים, מתקני שידור לטלוויזיה ולרדיו
3. בתחום האור הנראה
4. בתחום אור אינפרא אדום
5. חלק מתחום האור האולטרא סגול (בחלק מתחום זה יש קרינה מייננת)
6. לייזרים

מדיניות המשרד להגנת הסביבה בתחום הקרינה הבלתי מייננת מבוססת על עיקרון הזהירות המונעת, במטרה למזער, ככל האפשר בטכנולוגיות הקיימות ובעלות סבירה את חשיפת הציבור לקרינה. המשרד להגנ"ס מפקח על מקורות הקרינה ועל נותני שירותים בתחום הערכת החשיפה לקרינה ומדידת הקרינה באמצעות היתרי קרינה המונפקים מכוח החוק.

בראשית 2006 התקבל בכנסת החוק למניעת הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו - 2006 שמטרתו להגן על הציבור מפני הקרינה הבלתי מייננת ולהסדיר את העיסוק בהקמתם והפעלתם של מקורות קרינה בלתי מייננת, כמו גם את נהלי מדידת הקרינה. בשנת 2009 אישר השר להגנת הסביבה את התקנות המלוות את החוק:   תקנות הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ט - 2009,המסדירות את רישוי העיסוק במקורות קרינה בלתי מייננת ואת הרמה המקצועית הנדרשת מן העוסקים בנושא הזה.

המשרד להגנ"ס קבע טווחי בטיחות ורמות חשיפה מרביות המפורטים במסמך לעניין זה.

-----

קישורים רלוונטיים:                                              

1. קרינה בלתי מייננת, המשרד להגנ"ס
2. מידע נוסף על קרינה | infospot