רשימת התיקונים המשולבים בנוסח זה
------------------------------------- נוסח החוק ------------------------------------
חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע"ב–2012
מטרתו של חוק זה להגביר את שקיפות המידע הסביבתי בישראל, לעודד מפעלים להפחית פליטות והעברות של חומרים מזהמים ופסולת לסביבה וכן ליצור כלי מסייע לקבלת החלטות, למחקר ולקביעת מדיניות מקיימת המבוססת על צדק סביבתי, בין השאר באמצעות כל אלה:
(1) הטלת חובות דיווח על מפעלים לעניין פליטות והעברות של חומרים מזהמים ופסולת מהמפעלים לסביבה;
(2) יצירת מרשם פומבי ונגיש לציבור בכל עת, הכולל מידע על פליטות והעברות של חומרים מזהמים ופסולת ממפעלים לסביבה;
(3) עריכתה ופרסומה של רשימת מצאי הכוללת מידע על חומרים מזהמים ופסולת שנפלטו או הועברו ממקורות שונים לסביבה;
והכל לשם הבטחת קיומה של סביבה נאותה, בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, למניעה ולצמצום של מפגעים סביבתיים ובריאותיים, לשיפור איכות החיים והסביבה, למען הציבור ולמען הדורות הבאים.
בחוק זה –
"בעל מפעל" – לרבות כל אחד מאלה:
(1) מי שמפעיל מפעל או מחזיק בו, בין בעצמו ובין באמצעות אחר מטעמו;
(2) מי שהוא בעל היתר או רישיון הדרושים לפי כל דין להפעלתו של מפעל או לשימוש בו או מי שמוטלת עליו חובה לקבל היתר או רישיון כאמור;
"העברה" – פינוי כדין של חומר מזהם או של פסולת אל מחוץ לתחום המפעל לשם סילוק או טיפול, לרבות הזרמת שפכים למיתקן טיהור שפכים;
"חומר מזהם" – חומר או קבוצה של חומרים, לרבות חומר כימי או ביולוגי, במצב צבירה מוצק, נוזלי או גזי, וכן חומר מוצא לחומר כאמור שנוכחותם בסביבה גורמת או עלולה לגרום –
(1) לסיכון או לפגיעה בחיי אדם, בבריאותם או באיכות חייהם של בני אדם, בנכס או בסביבה, לרבות בקרקע, במים, בחי ובצומח;
(2) לשינוי באקלים, במזג האוויר או במידת הראות;
"חוק אוויר נקי" – חוק אוויר נקי, התשס"ח–2008 ;
"חוק חופש המידע" – חוק חופש המידע, התשנ"ח–1998 ;
"חוק פסיקת ריבית והצמדה" – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961 ;
"טיפול" – פינוי של חומר או חפץ מהמפעל על מנת לעשות בו שימוש או להכינו לשימוש, לרבות טיהור, השבה, מיחזור או הפקת אנרגיה, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן שלבי ביניים בתהליך כאמור;
"מיתקן" – מערך טכני במפעל, שבו מתבצעת פעילות שעשויה להשפיע על פליטה של חומרים מזהמים; לעניין זה, "פעילות" – לרבות פעילות עזר שיש לה קשר טכני עם הפעילות העיקרית;
"מפעל" – מקום שמתבצעת בו, או בחלק ממנו, פעילות בענף המנוי בטור א' בתוספת השנייה בתחום פעילות המנוי לצדו באותו טור, שהיא מסוג הפעילויות המנוי בטור ב' בתוספת האמורה, וכן כל פעולה, מיתקן או תהליך נלווים המתקיימים באותו מקום, המשפיעים או עלולים להשפיע על פליטה או העברה של חומרים מזהמים או של פסולת לסביבה, ובכלל זה צנרת הולכה של מפעל המצויה מחוצה לו;
"מרכיבי הסביבה" – קרקע, אוויר, ים או מקור מים;
"סילוק" – פינוי של חומר או חפץ מהמפעל שלא על מנת לעשות בו שימוש או להכינו לשימוש, בין למטרה שנועד לה מלכתחילה ובין למטרה אחרת, לרבות הטמנה ושריפה שלא לשם הפקת אנרגיה;
"פליטה" – יציאה של חומר מזהם למרכיב ממרכיבי הסביבה שאינה תוצאה של העברה, בין שהיציאה כאמור צפויה ובין שאינה צפויה או נובעת מתקלה, בין שהיא מתבצעת ממיתקן המיועד לאותה פליטה ובין שאינה מתבצעת ממיתקן כאמור, לרבות פינוי שפכים שאינם מיועדים להזרמה למיתקן טיהור שפכים;
"פסולת" – חומר או חפץ שמתקיים לגביו אחד מאלה:
(1) השימוש בו אסור לפי דין;
(2) יש כוונה להעבירו לסילוק או לטיפול;
(3) הוא סולק או טופל;
(4) יש חובה לפי דין להעבירו לסילוק או לטיפול;
"צריכת אנרגיה" – צריכה של חשמל, קיטור, או דלק כהגדרתו בחוק אוויר נקי;
"הרשם" – מי שמונה לפי סעיף 29;
"שפכים" – פסולת נוזלית המכילה חומר מזהם, בין בצורתה הגולמית ובין לאחר טיפול, לרבות מי קולחין;
(א) בסעיף זה –
"חומר מזהם" – חומר או קבוצה של חומרים המנויים בטור א' בתוספת הראשונה;
"כמות הסף" – הכמות הקבועה לצד חומר מזהם בטור ב' בתוספת הראשונה, בהתאם למרכיב הסביבה שאליו נפלט אותו חומר מזהם, לרבות העברה בשפכים; לעניין כמות הסף, תחושב כמות החומר המזהם הנפלט לקרקע, לים, למקור מים או המועבר בשפכים, באופן מצטבר.
(ב) בעל מפעל ימסור לרשם, אחת לשנה, לא יאוחר מיום 31 במרס של אותה שנה, דיווח על המפעל כמפורט להלן, לגבי שנת הכספים שקדמה למועד הדיווח (בחוק זה – דיווח שנתי):
(1) הכמות של כל חומר מזהם שנפלט לכל אחד ממרכיבי הסביבה במפעל או ממנו אם כמות זו שווה לכמות הסף או עולה עליה;
(2) הכמות של כל חומר מזהם שהועבר בשפכים מהמפעל אם כמות זו שווה לכמות הסף או עולה עליה;
(3) ציון קיומה של פליטה של חומר מזהם במפעל או ממנו או העברה של חומר מזהם בשפכים אם כמות הפליטה או ההעברה כאמור נמוכה מכמות הסף;
(4) פירוט אם פליטה של חומר מזהם או העברה של חומר מזהם בשפכים, כולה או חלקה, היא תוצאה של תקלה, ולעניין פסקאות (1) ו-(2) – כמות הפליטה או ההעברה שנבעה מהתקלה;
(5) כמות וסוג הפסולת שהועברה מהמפעל, פירוט הכמות שהועברה לסילוק והכמות שהועברה לטיפול, הגורם שאליו הועברה הפסולת וסוג הטיפול או הסילוק שיבצע, ולעניין העברה של שפכים – הגורם שאליו הועברו השפכים וסוג הטיפול שיבצע;
(6) צריכת המים וצריכת האנרגיה של המפעל;
(7) השיטה שלפיה חושבו הכמויות כאמור בפסקאות (1), (2) ו-(5) וכן צריכת המים וצריכת האנרגיה כאמור בפסקה (6);
(8) פרטים על המפעל, ובכלל זה שם המפעל, כתובת, נקודות ציון של מיקומו הגיאוגרפי, תחום או תחומי פעילות, סוג פעילות ופרטי בעל המפעל.
(ג) דיווח שנתי ייערך ויימסר במתכונת שהורה עליה הרשם, והוא ילווה בתצהיר מאת בעל המפעל, שבו הוא מצהיר כי המידע הנכלל בדיווח השנתי הוא אמיתי ושלם, ולעניין בעל מפעל שהוא תאגיד – ילווה הדיווח השנתי בתצהיר מאת המנהל הכללי.
(ד) השר רשאי, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע כי על בעל מפעל להמציא סקירה, אישור או חוות דעת, לאימות הדיווח השנתי.
(ה)
(1) בעל מפעל רשאי להגיש לרשם, שישים ימים לפחות לפני המועד להגשת דיווח שנתי כאמור בסעיף קטן (ב), בקשה מנומקת בכתב לדחיית מועד הדיווח השנתי; לבקשה כאמור יצורף תצהיר מאת בעל המפעל המאמת את העובדות התומכות בבקשה.
(2) ראה הרשם כי התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, להיענות לבקשה לפי פסקה (1), כולה או חלקה, ורשאי הוא להתנות זאת בתנאים כפי שיראה לנכון; הרשם יחליט בבקשה כאמור בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לו; החלטת הרשם והנימוקים לה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.
(ו) חובת הדיווח לפי סעיף זה לא תחול על מי שהיה למפעל לאחר תחילתה של שנת כספים, לגבי אותה שנה.
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין חובת בעל מפעל למסור לרשם דיווחים נוספים על הדיווח השנתי, אודות כמות של חומר מזהם, שפכים או פסולת, שנפלטו או הועברו מהמפעל או ממיתקניו, וכן אודות ריכוז או קצב הפליטה של חומר מזהם או שפכים, ובכלל זה הוראות לעניין דיגום או ניטור, וכן הוראות לעניין תדירות הדיווח ומתכונתו.
(א) הרשם רשאי להורות לכמה בעלי מפעלים למסור דיווח שנתי או דיווח לפי סעיף 4, במשותף, לאחר שנתן להם הזדמנות סבירה לטעון את טענותיהם בכתב לעניין זה, אם ראה שמתקיים אחד מאלה:
(1) המפעלים פועלים באותו מקום ופעילותם משותפת;
(2) הפליטות או ההעברות של אותם מפעלים, כולן או חלקן, משותפות.
(ב) הרשם רשאי להורות כאמור בסעיף קטן (א), אף אם פעילות אחד או יותר ממקבלי ההוראה באותו מקום היא בהיקף קטן מהערך הקבוע בטור ב' בתוספת השנייה לצד אותה פעילות, ובלבד שהיקף הפעילות המשותפת שווה לערך האמור או עולה עליו.
(א) בעל מפעל יחשב את הנתונים המפורטים להלן באמצעות שיטת חישוב מיטבית:
(1) כמויות החומרים המזהמים והפסולת שיש לדווח עליהם לפי הוראות סעיף 3(ב)(1), (2) ו-(5);
(2) צריכת המים וצריכת האנרגיה של המפעל, שיש לדווח עליהן לפי הוראות סעיף 3(ב)(6);
(3) כמויות, ריכוזים וקצב פליטה של חומרים מזהמים, שפכים ופסולת שיש לדווח עליהם לפי סעיף 4.
(ב) הרשם רשאי להורות על שיטת חישוב מיטבית שתכלול בין היתר שיטות חישוב לקביעת הנתונים כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3), ורשאי הוא לקבוע לגבי כל שיטה את דרכי ביצועה; על אף הוראות סעיף קטן (א), הורה הרשם כאמור, יחושבו הנתונים לפי הוראותיו.
(ג) שיטת חישוב מיטבית לפי סעיף קטן (א) או (ב) תיקבע, בין השאר, בהתאם לשיטות ח ישוב בין-לאומיות מקובלות בעניינים אלה.
(ד) בסעיף זה "שיטת חישוב מיטבית" – שיטת חישוב המביאה למידע מדויק ככל הניתן, בהתבסס על נתונים הזמינים באורח סביר למפעל המדווח; לעניין זה, "שיטת חישוב" – לרבות חישובים, דיגום, שקילה, ניטור, מדידה, מדידה לא ישירה, מקדמי פליטה, הערכות הנדסיות, או כל שיטה אחרת המשמשת לשם קביעת נתונים כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3).
(א) הרשם או עובד המשרד שהוא הסמיכו לכך, רשאים לדרוש מבעל מפעל להמציא להם –
(1) כל מידע, נתון או חישוב, לרבות נתונים ששימשו לעריכת דיווחים לפי סעיפים 3 או 4, או נתונים כספיים, דוחות וחשבונות, הנדרשים לעריכה או לאימות של דיווחים לפי הסעיפים האמורים;
(2) כל נתון הדרוש להערכת היעילות הסביבתית של המפעל; נתונים שנמסרו לפי פסקה זו לא יפורסמו.
(ב) נדרש בעל מפעל להמציא מידע כאמור בסעיף קטן (א), ימציאו במועד, באופן ולגבי שנות הדיווח שצוינו בדרישה.
(ג) בסעיף זה, "יעילות סביבתית" – היחס שבין כמויות החומרים המזהמים, השפכים או הפסולת הנפלטים או מועברים מהמפעל ובין היקף פעילותו של המפעל או היחס שבין צריכת האנרגיה של המפעל ובין היקף פעילותו.
(א) מצא הרשם או עובד המשרד שהוא הסמיכו לכך, כי בעל מפעל מסר בדיווח לפי סעיפים 3 או 4 מידע שאינו נכון או אינו שלם, רשאי הוא להורות לו לתקן את הדיווח האמור או להשלימו, במועד ובאופן שייקבעו בהוראה.
(ב) על מסירת הוראה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.
(א) בעל מפעל ישמור דיווח לפי סעיפים 3 או 4, וכן מידע, נתון או חישוב שעליו התבסס לשם עריכת הדיווחים האמורים (בסעיף זה – מידע), במשך חמש שנים לפחות מיום מסירת הדיווח.
(ב) הרשם או עובד המשרד שהוא הסמיכו לכך, רשאים לעיין במידע כאמור בסעיף קטן (א), ולקבל העתק נכון ממנו.
הרשם ינהל מרשם של פליטות והעברות של חומרים מזהמים והעברות של פסולת (בחוק זה – מרשם), שיכלול את הדיווחים השנתיים שנמסרו לרשם לפי הוראות סעיף 3, וכן ציון או דירוג היעילות הסביבתית של מפעלים שלגביהם נדרשו נתונים לפי סעיף 7(א)(2).
(א) הרשם יערוך, אחת לשבע שנים, רשימת מצאי הכוללת מידע על כמויות של חומרים מזהמים, שפכים ופסולת הנפלטים למרכיבי הסביבה השונים או מועברים, בין כתוצאה מפעילות מפעלים ובין ממקורות אחרים, הידועות לו על פי דיווחים שנתיים או ממקורות מידע אחרים, בכל שטח המדינה או חלקה, וכן את שיטת החישוב של הכמויות האמורות (בחוק זה – רשימת מצאי).
(ב) סוגי החומרים המזהמים, השפכים או הפסולת שייכללו ברשימת המצאי וכן סוגי מקורות הפליטה או ההעברה (בסעיף זה – סוג המידע), ייקבעו על ידי הרשם, בין השאר, על פי מידת שכיחותם ומידת הסיכון לבריאות הציבור או לסביבה; בטרם יקבע את סוג המידע, יפרסם הרשם באתר האינטרנט של המשרד, את סוג המידע שבכוונתו לכלול ברשימת המצאי להערות הציבור, במשך זמן סביר.
(ג) לשם ביצוע חובותיו לפי סעיף זה רשאי הרשם לדרוש מרשות ציבורית כהגדרתה ב חוק חופש המידע, למסור לו כל מידע בדבר פליטות או העברות של חומר מזהם, שפכים או פסולת, או מידע הנדרש לשם קביעת פליטות או העברות כאמור, וכן בדבר צריכת מים וצריכת אנרגיה; נדרשה רשות ציבורית להמציא מידע כאמור, תמציאו במועד, באופן ולגבי התקופות שצוינו בדרישה.
(א) המרשם ורשימת המצאי יועמדו לעיון הציבור, ללא תשלום, בין היתר באמצעות מערכת מידע גיאוגרפי (GIS), באתר האינטרנט של המשרד, ויעודכנו לכל הפחות אחת לשנה, לא יאוחר מיום 1 בספטמבר, באופן שיבטיח את נגישותם, את יכולת שמירתם, ואת אחזור המידע והפקת פלט מהם.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשם לא יעמיד לעיון הציבור נתון הנכלל במרשם שמתקיים לגביו אחד מאלה:
(1) הוא מידע אודות הגורם המטפל שאליו הועברה פסולת, למעט גורם מטפל בפסולת חומרים מסוכנים מחוץ לישראל;
(2) הוא נתון כאמור בסעיף 3(ב)(6);
(3) גורם ביטחוני בכיר, כהגדרתו בחוק אוויר נקי, אישר בחתימת ידו שגילוי הנתון עלול לפגוע בביטחון המדינה ואישור זה צורף לדיווח השנתי.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הרשם רשאי שלא להעמיד לעיון הציבור נתון הנכלל במרשם עד למועד בדיקתו ואימותו אם יש לו יסוד סביר להניח כי אינו נכון או אינו שלם.
(ד) החליט הרשם שלא להעמיד נתון לעיון הציבור לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), למעט מידע כאמור בסעיף קטן (ב)(3), יפרסם במקום שבו היה אמור להתפרסם אותו נתון, הודעה בדבר החלטתו כאמור והנימוקים לה.
(ה) לעניין נתון של סוג פסולת הנמסר לרשם לפי סעיף 3(ב)(5), רשאי הרשם להעמיד לעיון הציבור נתון מעובד.
(ו) לא מסר בעל מפעל דיווח כנדרש לפי הוראות סעיפים 3 או 4, יפרסם הרשם הודעה על כך, במקום שבו היה אמור להתפרסם אותו דיווח, לאחר שנתן לבעל המפעל הזדמנות סבירה לטעון את טענותיו בכתב לעניין זה.
(א) השר יגיש, אחת לשנה, לא יאוחר מיום 31 בדצמבר, לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, דוח שיכלול בין השאר סיכום הנתונים שדווחו לרשם לפי סעיף 3, מגמות בולטות בנתונים, וכן ניתוח והערכה נוספים של הנתונים – ככל שנערכו על ידי המשרד.
(ב) הדוח האמור בסעיף קטן (א) יפורסם באתר האינטרנט של המשרד.
(א) מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) ל חוק העונשין, התשל"ז–1977 (בחוק זה – חוק העונשין), ואם הוא תאגיד – פי ארבעה מהקנס האמור:
(1) לא מסר לרשם דיווח שנתי בהתאם להוראות לפי סעיף 3, או מסר דיווח שנתי חלקי או שאינו נכון;
(2) לא מסר לרשם מסמכים נוספים שיש למוסרם בהתאם להוראות לפי סעיף 3;
(3) לא מסר לרשם דיווח בהתאם להוראות לפי סעיף 4;
(4) לא חישב את כמויות החומרים המזהמים, השפכים או הפסולת הכלולות בדיווח השנתי, בהתאם לשיטת החישוב המיטבית שהורה עליה הרשם לפי הוראות סעיף 6(ב);
(5) לא המציא לרשם או לעובד המשרד שהוא הסמיכו לכך, מידע, נתון או חישוב שנדרש להמציאו, במועד או באופן שנקבעו בדרישה, בניגוד להוראות לפי סעיף 7;
(6) לא תיקן את הדיווח השנתי או לא השלימו בהתאם להוראת הרשם או עובד המשרד שהוא הסמיכו לכך לפי סעיף 8.
(ב) היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
(ג)
(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיף קטן (א), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר; בסעיף קטן זה, "טובת הנאה או רווח" – לרבות הוצאה שנחסכה או כל רווח שנבע מכך שנתון לפי חוק זה לא הועמד לעיון הציבור בשל עבירה כאמור.
(2) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין.
(א) מעביד ונושא משרה בתאגיד חייבים לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירה לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר חובה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי עובד, תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי המעביד או נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
(ג) בסעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה, ולעניין עבירה לפי סעיף 14(א)(1) רישה – גם דירקטור.
הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הרשם להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 10,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 100,000 שקלים חדשים:
(1) לא מסר לרשם דיווח שנתי בהתאם להוראות לפי סעיף 3, או מסר דיווח שנתי חלקי או שאינו נכון;
(2) לא מסר לרשם מסמכים נוספים שיש למוסרם בהתאם להוראות לפי סעיף 3;
(3) לא מסר לרשם דיווח בהתאם להוראות לפי סעיף 4;
(4) לא חישב את כמויות החומרים המזהמים, השפכים או הפסולת הכלולות בדיווח השנתי, בהתאם לשיטת החישוב המיטבית שהורה עליה הרשם לפי הוראות סעיף 6(ב);
(5) לא המציא לרשם או לעובד המשרד שהוא הסמיכו לכך, מידע, נתון או חישוב שנדרש להמציאו, במועד או באופן שנקבעו בדרישה, בניגוד להוראות לפי סעיף 7;
(6) לא תיקן את הדיווח השנתי או לא השלימו בהתאם להוראת הרשם או עובד המשרד שהוא הסמיכו לכך לפי סעיף 8;
(7) לא שמר דיווח לפי סעיפים 3 או 4, או מידע, נתון או חישוב שעליו התבסס לשם עריכת הדיווחים האמורים, בהתאם להוראות סעיף 9.
(א) היה לרשם יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 16 (בפרק זה – מפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).
(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הרשם, בין השאר, את אלה:
(1) המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה) המהווה את ההפרה;
(2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
(3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הרשם לפי הוראות סעיף 18;
(4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 20.
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 17 רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הרשם, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך שלושים ימים ממועד מסירת ההודעה.
(א) טען המפר את טענותיו לפני הרשם לפי הוראות סעיף 18, יחליט הרשם, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 21.
(ב)
(1) החליט הרשם לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הרשם, בין השאר, את נימוקי החלטתו, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור בסעיף 22 ואת התקופה לתשלומו כאמור בסעיף 23.
(2) החליט הרשם לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
(ג) לא הגיש המפר את טענותיו לפי הוראות סעיף 18, בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום שלושים הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
(א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 16, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.
(א) הרשם אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע בסעיף 16, בשיעורים שיקבע.
(א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הרשם, כאמור בסעיף 18 – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערעור על דרישת תשלום לפי סעיף 26 והורה בית המשפט על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי לפי הסעיף האמור, יהא סכום העיצום הכספי לפי הסכום המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
(ב) סכומי העיצום הכספי כאמור בסעיף 16, יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ג) הרשם יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).
העיצום הכספי ישולם בתוך שלושים ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 19.
(א) הרשם רשאי, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליט על הפחתתו לפי סעיף 21, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
(ב) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם ב חוק פסיקת ריבית והצמדה (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), ממועד התשלום החודשי הראשון; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הרשם על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה, ועל יתרת התשלום של העיצום הכספי יחולו הוראות סעיף 25.
לא שולם עיצום כספי במועד, תיתוסף עליו, לתקופת הפיגור, ריבית פיגורים לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, עד לתשלומו.
(א) על דרישת תשלום ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום שבאזור שיפוטו ניתנה החלטת הרשם להטיל על המפר עיצום כספי; ערעור כאמור יוגש בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה דרישת התשלום.
(ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף זה כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הרשם או אם בית המשפט הורה על כך.
(ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף זה, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, יוחזר העיצום הכספי או כל חלק ממנו אשר הופחת בידי בית המשפט, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
(א) הוטל עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, יפרסם הרשם באתר האינטרנט של המשרד, פרטים כמפורט להלן, באופן שיבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה בדבר הטלת עיצום כספי:
(1) דבר הטלת העיצום הכספי;
(2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
(3) סכום העיצום הכספי שהוטל, ואם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעור ההפחתה;
(4) פרטים לגבי עיסוק המפר, ושמו – אם הוא תאגיד, ואולם הרשם רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
(ב) הוטל עיצום כספי לפי הוראות פרק זה והוגש עליו ערעור, יפרסם הרשם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
(ג) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הרשם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) ל חוק חופש המידע או שמתקיים לגביהם סייג להעמדה לעיון הציבור לפי סעיף 12(ב)(3) לחוק זה, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור.
(א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, כאמור בסעיף 14.
(ב) הוגש נגד מפר כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, כאמור בסעיף 14, לא יחויב בשל המעשה המהווה את העבירה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם המפר עיצום כספי – יוחזר לו סכום העיצום הכספי ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום תשלומו עד יום החזרתו.
השר ימנה, מבין עובדי המשרד, אדם שיהיו נתונות לו סמכויות הרשם לפי חוק זה.
(א) הרשם רשאי לפרסם הוראות שנועדו להבטיח את שלמות המידע הכלול במרשם, מהימנותו ועקביותו.
(ב) הוראות הרשם לעניין מתכונת הדיווח לפי סעיף 3 ולעניין שיטת החישוב המיטבית לפי סעיף 6, וכן הוראות כאמור בסעיף קטן (א) וכל שינוי בהן, יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד; הודעה על פרסום הוראת הרשם באתר האינטרנט של המשרד ועל מועד כניסתה לתוקף, וכן על כל שינוי בה, תפורסם ברשומות.
קנס ועיצום כספי שהוטלו לפי חוק זה ישולמו לקרן לשמירת הניקיון שהוקמה לפי סעיף 10 לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד–1984.
על גבייה של קנס או עיצום כספי לפי חוק זה תחול פקודת המסים (גבייה).
(א) חוק זה יחול על המדינה.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), ראש הממשלה או שר הביטחון, רשאים לקבוע, בצו, בהסכמת השר, כי הוראות חוק זה, כולן או חלקן, לא יחולו לגבי פליטות של חומרים מזהמים או העברות של חומרים מזהמים או של פסולת, שהן תוצאה של פעילות ביטחונית או מבצעית של גוף המשתייך למערכת הביטחון, מטעמים של חשש מהותי לפגיעה בביטחון המדינה או – לאחר התייעצות עם שר החוץ – ביחסי החוץ שלה; בהיעדר הסכמה בין השרים לעניין צו לפי סעיף קטן זה, תובא המחלוקת להכרעתו של ראש הממשלה.
(ג) תוקפו של צו לפי סעיף קטן (ב) לא יעלה על שלוש שנים, ורשאי מי שקבע צו כאמור, בהסכמת השר, להאריך את תוקפו לתקופות נוספות כאמור.
(ד) צו לפי סעיף זה יפורסם ברשומות, אלא אם כן הורה ראש הממשלה או שר הביטחון, לפי העניין, שאין לפרסמו, כולו או חלקו, מטעמים של ביטחון המדינה.
(ה) בקשות, מסמכים וכל מידע אחר שגוף המשתייך למערכת הביטחון חייב במסירתו לרשם או למי מטעמו לפי הוראות חוק זה (בסעיף זה – מידע), או מידע לגבי גוף כאמור שחייבים במסירתו לפי סעיף 11(ג), שהם מסווגים, יימסרו רק למי שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה ולפי כללי אבטחת מידע הנהוגים בגוף החייב במסירת המידע, ואם לא היה בעל התאמה כאמור – למנהל הכללי של המשרד, ובלבד שהוא בעל התאמה ביטחונית מתאימה.
(ו) בסעיף זה –
"מערכת הביטחון" – כהגדרתה בסעיף 2 ל חוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע"א–2011;
"התאמה ביטחונית מתאימה" – התאמה ביטחונית כמשמעותה בסעיף 15 ל חוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב–2002.
(א) הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן, ואולם הוראות סעיף 6א ל חוק חופש המידע לא יחולו לעניין מידע העומד לעיון הציבור לפי הוראות פרק ג'.
(ב) אין בהכללת חומר או בציון כמות סף בתוספת הראשונה כדי להתיר את הפליטה או ההעברה של חומר כאמור או בכמות כאמור, אם היא אסורה לפי כל דין.
(ג) אין בהכללת תחום פעילות או סוג פעילות בתוספת השנייה כדי להתיר את הפעילות האמורה אם היא אסורה לפי כל דין.
(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו.
(ב) השר רשאי לקבוע כי דיווח שאדם חייב למוסרו לשר, למשרד, או לעובד המשרד, לפי דין או לפי היתר, ייערך ויימסר בהתאם למתכונת הדיווח כאמור בסעיף 3, וכי הנתונים שיימסרו יחושבו לפי שיטת חישוב מיטבית כאמור בסעיף 6.
(ג) קבע השר הוראות לפי סעיף 4 או לפי סעיף קטן (ב), רשאי הוא לקבוע כי האמור בהן יחול על אף האמור בכל דין או היתר, למעט הוראות שנקבעו בחוק; קבע השר הוראות כאמור, הן יחולו רק לעניין דיווח לגורמים המנויים בסעיף קטן (ב), ואין בהן כדי לשנות מהוראות דיווח שנקבעו בכל דין או היתר לכל גורם אחר.
(ד) בסעיף זה, "היתר" – לרבות צו, תכנית, רישיון עסק או רישיון אחר.
השר רשאי, בצו, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לשנות את התוספות, לאחר שפרסם באתר האינטרנט של המשרד להערות הציבור, לתקופה שלא תפחת משלושים ימים, הודעה על כוונתו לעשות כן ועל תוכן השינוי, ורשאי הוא לקבוע בצו כאמור, כי לגבי סוגי מפעלים שייתוספו בצו, יחולו חלק מהוראות חוק זה.
בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000, בתוספת הראשונה, בפרט 23, אחרי פסקה (9) יבוא: "(10)החלטה של רשות לפי חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע"ב–2012."
ב חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א–2011 , בתוספת, אחרי פרט 23 יבוא: "24. חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע"ב–2012."
(א) על אף האמור בסעיף 3, מפעל ימסור דיווח שנתי ראשון לעניין שנת הכספים 2012, לפי הוראות הסעיף האמור, עד ליום כ"ב בתמוז התשע"ג (30 ביוני 2013).
(ב) על אף האמור בסעיף 12(א), המרשם לעניין שנת הכספים 2012, יועמד לעיון הציבור לא יאוחר מיום כ"ח בכסלו התשע"ד (1 בדצמבר 2013).
(ג) רשימת מצאי ראשונה לפי סעיף 11 תיערך עד יום י' בטבת התשע"ה (1 בינואר 2015).
לצפייה בתוספות לחוק לחץ כאן [pdf] .
לצפייה בתוספות לחוק לחץ כאן [pdf] .
----------------סיום נוסח החוק-----------------
להלן פירוט + קישור לנוסח התיקונים לחוק המשולבים במסמך זה.
בכל סעיף בו משולב תיקון, מופיעה הערת שוליים תואמת בראש הסעיף.
א. ספר חוקים 2362, התשע"ב- 22.05.2012 , עמ' 451
ב. קובץ התקנות 7359, התשע"ד (26.03.14), עמ' 988