לפני כשבועיים קיימה התאחדות התעשיינים יום עיון בנושא היתר רעלים, במהלכו הציגו נציגי המשרד להגנת הסביבה את יישום מדיניות האכיפה בתחום של היתר הרעלים. בין השאר הוסבר אופן השימוש בתקשורת ככלי אכיפה, מתי משתמשים בהליך פלילי ומתי בשלילת היתר רעלים מיידי, מה הם מצפים מהמפעל בהליך השימוע, ועוד.
גיא סמט, מנהל מחוז דרום במשרד להגנ"ס, הציג את אופן יישום מדיניות האכיפה בתחום היתר הרעלים. לדבריו, יש שני מצבים עיקריים של הפעלת אכיפה בהיתר רעלים:
לדברי סמט, המשרד בדרך כלל מתחיל את האכיפה במתן התראה על מנת להביא לעצירה מיידית של ההפרה, למשל אחסון הרעלים בהתאם להוראות, צמצום כמות הרעלים המוחזקת בהתאם למותר וכו'. במקביל, בחלק מהמקרים בהם המשרד סבור כי על המפר יש לתת את הדין, המשרד מזמן את המפר לשימוע.
מטרת השימוע היא להציג בפני המפעל את ההאשמות המיוחסות לו ולשמוע את הצד שלו. סמט מודה כי: "הרבה פעמים אני נכנס לשימוע כשאני חושב על המפעל דבר מסוים ויודע מה אני רוצה, ואחרי שאני שומע את נציגי המפעל, התמונה נהיית אחרת". עוד הוא אומר: "כשאנחנו עושים צעד אגרסיבי אני רוצה שאנחנו מאוד נאמין בו, כי ברור לי היכולות של המדינה, ברור לי שהמדינה הרבה פעמים הרבה יותר חזקה מהתעשייה. את הסיפורים על הון שלטון ותעשיה נורא חזקה אני לא מרגיש ביומיום. אני מרגיש שלנציג המדינה יש סמכויות כבדות וכלים מספיק טובים איתם ניתן להגן על האינטרס של המדינה והציבור. לכן אנחנו יושבים ומקשיבים לצד השני".
לא כל חוק מחייב בקיום שימוע. אבל אנחנו כן משתדלים לבצע שימועים גם כשזה לא מחויב בחוק. חוק רישוי עסקים וחוק חומ"ס מחייבים קיום שימוע.
סמט מסביר כי עומדים לרשות המשרד להגנ"ס כלי אכיפה משמעותיים ובהם:
סמט הסביר את השיקולים של המשרד בבחירת כלי האכיפה: "בהליך הפלילי סיום הטיפול בבעיה ייקח שנים. הרשעה בבית משפט לא מסתיימת לאחר שנה, אלא שנים ארוכות. לכן שלילה של היתר רעלים הוא פתרון אכיפתי הרבה יותר ישים מבחינתי. התוצאה של שלילת היתר רעלים היא אחת משתיים: או סיום מיידי של ההפרה, כלומר הוצאת הרעלים משטח המפעל, או שהמפעל עותר כנגד שלילת היתר הרעלים, תהליך אותו אנו צופים מראש, ואז נגיע לדיון משפטי מהיר בסיומו או שנגיע להסכם או שנשלול את היתר הרעלים והמפעל יצטרך לפנות את החומרים המסוכנים".
לדברי סמט, עיצומים כספיים הם כלי מאוד אפקטיבי ומהיר יחסית אותו הם מפעילים כשאין הפרה המהווה סכנה בה יש צורך לטפל באופן מיידי, אך מצד שני ההליך הפלילי ממושך מדי. סמט מסביר כי לו, כרגולטור, אין אפשרות חוקית לצמצם את גובה העיצום הכספי שנקבע בחוק, כך שלעתים מדובר בכלי לא מידתי: "אני חושב שלפעמים הכלי הזה הוא אגרסיבי כך שאני לא יכול להפעיל אותו איך שאני רוצה. ניקח כדוגמא מפעל קטן שמקבל עיצום כספי של 1,000,000 ₪, לפעמים בעל המפעל יעדיף לשבת בכלא מאשר לשלם את העיצום הכספי. בעסקים קטנים, עיצום כספי יכול לגרום לפשיטת רגל של העסק". סמט ממשיך ומסביר איך נוצר מצב זה של עיצום כספי לא מידתי ללא מתן מקום לשיקול דעת: "חברי הכנסת בדיונים כאלה רוצים להראות אכיפה אגרסיבית כנגד התעשייה ואז מקבלים חקיקה שהיא מבחינתי קצת קשה ולכן אני בוחר לפעמים לא ללכת בה".
סמט הסביר כי גם מבנה הבעלות של החברה היא גורם בו הם מתחשבים בהפעלת אכיפה: "מעניין אותי להבין את מבני הבעלויות (על החברה) כשאני מתחיל אכיפה, ככה אני יכול להבין איך לקדם את הטיפול במפגע. מי בעל הרגישות".
לדברי גיא סמט, התקשורת היא כלי אכיפה לגיטימי ולעתים בעלת תוצאות טובות יותר מאכיפה משפטית ולכן הוא נמצא בשימוש. סמט מסביר: "כשאני מוציא צו סגירה למפעל (שהתקשורת מסקרת), גם אם הצו לא התממש בבית המשפט, נוצר לחץ על המפעל לטפל בהפרה. למשל, הבנק שמספק אשראי למפעל קורא אודות צו הסגירה, ומתקשר לברר. מבחינתי זה חלק מהלחץ שאנחנו מפעילים על המפעל שיטפל בהפרה".
-----
קישורים רלוונטיים
עורכי דין בתחום איכות הסביבה:
חברה | איש קשר | טלפון | מייל |
---|---|---|---|
קובי בר-לב עורכי דין | קובי בר-לב | 072-3712012 | KB@infospot.co.il |
לאינדקס הספקים>> |