המשרד להגנת הסביבה ציין במסמך שפורסם לאחרונה כי נבחנת אפשרות לבטל את חוק הפיקדון ולהחיל את חוק האריזות גם על מיכלי משקה. אחת הסיבות לכך קשורה לקושי להקים תשתית לאיסוף כלי זכוכית שאינם מטופלים בחוק הפיקדון ואי עמידה ביעדי המיחזור שמציב חוק האריזות למיחזור זכוכית.

אי עמידה ביעדי מיחזור פסולת אריזות הזכוכית

על-פי המשרד להגנ"ס, תאגיד תמיר, הגוף המוכר היחידי בישראל האחראי על יישום חוק האריזות, הצליח לעמוד בכל יעדי המיחזור שהוצבו לו לשנת 2013, למעט יעדי מיחזור אריזות הזכוכית. גם ב- 2012, השנה הראשונה ליישום חוק האריזות, הייתה בעיה דומה. בחוק האריזות נקבע כי יעד מיחזור הזכוכית לשנת 2013 יעמוד על 50% ממשקל הזכוכית המשווקת בישראל ע"י יצרנים ויבואנים של אריזות ומוצרי אריזה מזכוכית שהתקשרו עם תמיר מתוקף חובת חוק האריזות, אך בפועל מוחזרו רק 1.4% מאריזות הזכוכית. נתוני 2014 טרם פורסמו.

מדוע לא מצליחים לעמוד ביעדי המיחזור של פסולת אריזות זכוכית?

המשרד להגנ"ס טוען כי המודל של חוק האריזות הישראלי התבסס על חוקי אריזות אירופאיים ובפרט בלגיה. לאחר כניסתו לתוקף של חוק האריזות בשנת 2011, התברר כי כמות אריזות הזכוכית בישראל קטנה משמעותית ביחס למודל הבלגי, היות ובישראל צורכים הרבה פחות בירה ויין המהווים את החלק הארי של אריזות הזכוכית. לא רק זאת, אלא שמעט הבירה והיין שכן שותים בישראל, נכללים בחוק הפיקדון הוותיק ולכן מוחרגים מחוק האריזות. כך שתחת חוק האריזות נותר נפח אריזות מצומצם יחסית.

בנוסף לכמות אריזות הזכוכית הקטנה, לא ניתן לאחד את איסוף אריזות הזכוכית עם אריזות אחרות מכיוון שהזכוכית מזהמת את זרמי הפסולת האחרים שבאים עימה במגע. כך שיש להקים תשתית נפרדת המיועדת רק לזכוכית. כמו כן, זכוכית דורשת כלי אצירה (פחי איסוף) בטיחותיים יותר ולכן יקרים יותר.

כל הסיבות שנמנו לעיל, גורמים לכך שהקמה והפעלה של תשתית לאיסוף זכוכית בישראל תחת חוק האריזות היא יקרה מאוד ומשרתת רק חלק קטן מאריזות הזכוכית היות ומרביתן הן מכלי משקה אלכוהולי המטופלים בחוק הפיקדון.

הפתרון הראשון: הנמכת יעד המיחזור לאריזות זכוכית

הפתרון שניסה המשרד להגנ"ס ב- 2013 היה הכנת תוכנית מעודכנת למיחזור זכוכית, לפיה על תאגיד תמיר להגיע ליעד מיחזור זכוכית של 6.6% (במקום 50%), ובנוסף לפרוס 600 מכלי אצירה ייעודיים (סגולים) לאיסוף זכוכית ברחבי הארץ. בפריסת מכלי האצירה עמד תמיר מעבר למצופה, אך באשר ליעד המיחזור החדש והצנוע, הוא נכשל, ומיחזר רק 1.4%. כאמור, טרם פורסמו תוצאות 2014.

הפתרון השני המסתמן: ביטול חוק הפיקדון

היות וגם יעדי המיחזור הצנועים לא הושגו, המשרד להגנ"ס שוקל את ביטול חוק הפיקדון כך שמכלי המשקה מזכוכית לא יחוייבו בדמי פיקדון והציבור יוכל להשליכם למכלי האצירה הסגולים המיועדים לכך. כך, כמות אריזות הזכוכית המיועדת למיחזור תגדל משמעותית והיצרנים והיבואנים הגדולים של אריזות זכוכית ייקחו חלק במימון הקמת תשתית ארצית בהתאם לחלקם.

בנוסף לאריזות הזכוכית, חוק הפיקדון חל גם על מכלי משקה ממתכת (למשל פחיות משקה אלומיניום), פלסטיק וחומרים נוספים. כך שביטול שלו והחלת חוק האריזות גם על מיכלי המשקה יביא ליצירת מנגנון אחד, עם תשתית אחת לאיסוף פסולת האריזות (למרות שהזכוכית עדיין תצטרך תשתית נפרדת) שתקל על:

1. הציבור הרחב: לא יצטרך להפריד בין 2 סוגי אריזות (אלה של חוק האריזות ואלה של חוק פיקדון) ויוכל להשליכם יחד, במקום להחזיר את חלקם לחנות תמורת פיקדון.
2. הרשויות המקומיות ובעלי העסקים: לא יצטרכו לדאוג לתשתית כפולה וניהול נפרד של 2 סוגי אריזות.
3. המשרד להגנ"ס: לא יצטרך לפקח על יישום 2 חוקים, אלא על חוק אחד מאוחד.

מנגד, הסיבה העיקרית לשמירת ההפרדה בשני החוקים, היא שחוק הפיקדון עובד בצורה טובה ואיחודו עם חוק האריזות עלול לפגוע בתוצאות היישום שלו.

לסיכום, יש עוד הרבה שיקולים שצריכים להיבחן בכובד ראש, אך נראה כי אם היו ניגשים היום לחוקק את החוקים הנ"ל בפעם הראשונה, כנראה היו מחליטים על חוק אחד ולא שניים. מצד שני, חוק הפיקדון קיים כבר 15 שנה והגיע להישגים לא מבוטלים שחבל יהיה לוותר עליהם בהינף יד. גם אם יוחלט בסופו של דבר לאחד את החוקים, הדבר יצטרך להתבצע בלוחות זמנים כאלה שיתנו לגורמים השונים הפועלים היום בשוק מספיק זמן להתארגן שהרי יש כיום שוק גדול שנבנה סביב חוק הפיקדון שרק לאחרונה התבשרנו כי הוא מגלגל מאות מיליוני ₪ ומספק עבודה למאות אנשים שכנראה ייפגעו מאיחוד החוקים.

--------

קישורים רלוונטיים:

1. פסולת אריזות: האם יבואנים ויצרנים שהתקשרו עם תמיר הם "פראיירים"?, 28.06.2015
2. חובת הדיווח בחוק האריזות: "אני מוכן לשלם פי 10, רק לא לדווח", 05.05.2015
3. מידע נוסף על פסולת אריזות