פורסמה להערות הציבור טיוטת הנחיות מקצועיות למיגון מבנים בפני גזי קרקע [VI – Vapor Intrusion]. ההנחיה רלוונטית הן למבנים קיימים והן למבנים מתוכננים.

גזי קרקע שמקורם בקרקע מזוהמת עלולים לחדור למבנים דרך סדקים, חורים ופתחים ברצפה ובקירות המבנה. חדירת גזי קרקע רעילים ומסרטנים למבנה מסכנת את בריאות הציבור במבנים. במסגרת ההנחיות המוצעות ייקבעו השיקולים המקצועיים לדרישת מערכות אוורור ואיטום. כמו כן, יעסקו ההנחיות גם באופן התקנת המיגון. 

המקור של גזי קרקע

המשרד להגנת הסביבה מפרט כי המקור לגזי קרקע הוא עיסוק בחומרים מסוכנים בתעשייה, חקלאות ותחנות תדלוק העלול להוביל לזיהום קרקע ומי תהום בחומרים אורגניים רעילים ומסרטנים שחלקם נדיפים (VOC's) או חצי נדיפים (SVOC's). בנוסף, ישנם גם מזהמים אנאורגניים נדיפים כגון כספית, עופרת וסולפיד.

חומרים נדיפים אלה מצטברים בחללים בקרקע ועלולים לחדור למבנים. התופעה נפוצה יותר במרתפים וחניונים תת-קרקעיים אך רלוונטית גם לחללי מגורים בקומת הקרקע.

מה לעשות לפני שקונים קרקע או מבנה עם פוטנציאל לחדירת גזי קרקע?

המשרד להגנ"ס ממליץ לכל רוכש או שוכר נכס, שלגביו עלול להתעורר חשד כי הוא בנוי או עתיד להיבנות על קרקע מזוהמת, לבדוק אפשרות לקיומו של זיהום, בין היתר באמצעות בדיקה בטאבו. יחד עם זאת, מציינים כי לא קיים כיום הסדר ייעודי להערת אזהרה בטאבו בנושאי קרקעות מזוהמות, וברוב המקרים הרלבנטיים לא קיים רישום כאמור, אך ניתן לערוך בירור בדרכים חלופיות שלא מפורטות במסמך זה.

למה למגן ולא לטפל בזיהום הקרקע?

במקרים רבים, מקור הזיהום של גזי הקרקע המסוכנים אינו בשטח הנמצא בבעלות בעל הנכס הסובל מהבעיה. במקרים אחרים לא ניתן לאתר את הגורם האחראי על יצירת זיהום הקרקע במקור. גם אם יודעים מה מקור הזיהום הקרקע, ומי גרם לזיהום, יכול לקחת שנים, אם בכלל, עד ליישום דרישות לטיפול בזיהום הקרקע כך שלא יהווה סיכון. מסיבות אלה ונוספות, המסמך המוצע מציין כי רק במקרה בו ערכיי זיהום הגז בקרקע עולים על פי 1000 (3 סדרי גודל) מערכיי Tier1, שנקבעו במסמך ה – IRBCA, יש לטפל בזיהום הגז בקרקע, בנוסף למיגון המבנה, ואם מדובר במבנה עתידי – טרם בנייתו. כל עוד ערכיי הזיהום נמוכים מכך, המשרד יאפשר מיגון בלבד. כך על פי מסמך ההנחיות.

מגבלות על שימוש בחללים תת קרקעיים בהם נדרש מיגון

במסמך מצוין כי במקרים בהם נדרש מיגון מפני חדירת גזי קרקע למבנה, אין לשהות במבנה יותר מ- 4 שעות ביממה, אלא אם הותקנו אמצעי מיגון ואוורור וניתן אישור של המשרד להגנת הסביבה.

תהליך טיפול במיגון מבנים מפני חדירת גזי קרקע

המסמך מפרט את תהליך הטיפול במיגון מבנים מפני חדירת גזי קרקע. להלן השלבים העיקריים:

• שלב א' – חקירה לבחינת הצורך במיגון
• שלב ב' – ניתוח ממצאי תכנית החקירה, קביעת הצורך במיגון: מבנה קיים, מבנה מתכונן ופטור ממיגון
• שלב ג' – תכנון מערכת המיגון: תכנון פריסת מערכת המיגון ותכנית מיגון
• שלב ד' – ביצוע המיגון וניטור תקופתי
• שלב ה' – התקנת מערכות המיגון – אוורור ואיטום: קריטריונים לבחירה, סוגי מערכות אוורור ואיטום ועוד

--------

קישורים רלוונטיים:

1. טיוטת הנחיות מקצועיות למיגון מבנים בפני גזי קרקע, המשרד להגנ"ס [pdf] לא בתוקף, פורסם מסמך סופי.
2. מאמר: דיגום גזי קרקע פסיבי ואקטיבי, 22.10.2015
3. עודכנו ההנחיות לביצוע סקר גז קרקע פאסיבי, 28.06.2015
4. חדירת גזי קרקע למבנים: הזדמנות להשפיע על ההנחיות המתגבשות, 8.6.2015
5. מידע נוסף על סקר גזי קרקע | infospot

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: