לפני חודש דיווחנו על כוונת המשרד להגנת הסביבה לשלול את המעמד החוקי המיוחד של עמותת מלר"ז (המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אוויר בישראל), המאפשר לה להגיש תביעות אזרחיות בתחום איכות הסביבה כנגד עסקים. היום, הנושא הובא לדיון בפני וועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, שתמכה פה אחד בהחלטת המשרד להגנת הסביבה.

מפתיע היה לראות שמלבד נציגי מלר"ז, לא עמדו לצידה בדיון בכנסת אף גורם אחר, ובמיוחד בולטת שתיקתם של עמותות וארגונים סביבתיים אחרים. מנגד, רשימת המצדדים במהלך הייתה ארוכה, בראש ובראשונה, המשרד להגנת הסביבה. לא מפתיע שאיגוד המוסכים ואיגוד המסעדות הביעו גם הם תמיכה במהלך, שהרי מלר"ז הייתה תובעת עסקים בתחום זה. אלא שגם רשות המים ונציג תאגידי המים תמכו במהלך. כמו גם יו"ר הועדה ח"כ דוד אמסלם (הליכוד) וחברי הכנסת רחל עזריה (כולנו) ועבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת) שתמכו. אפילו פעיל סביבתי וותיק, דניאל מורגנשטיין, שהסביר כי היה חבר הנהלה במלר"ז במשך 9 שנים בעבר, תמך במהלך באומרו כי: "מלר"ז אינה עמותה סביבתית ומתפקדת היום כעמותה כלכלית, הכל נעשה שם תמורת בצע כסף".

איזה מעמד חוקי מיוחד יש לעמותת מלר"ז?

החוק למניעת מפגעים סביבתיים (1992) מאפשר למספר מצומצם של גופים, המוכרים על ידי המשרד להגנת הסביבה, לתבוע תביעות אזרחיות נגד מפעלים ועסקים מזהמים, ולקבל מבית המשפט צו להפסקת המפגע.

בתביעה אזרחית, לרוב התובע צריך להיות אזרח שנגרם לו או לנכסיו נזק. עבירות סביבתיות כמו הזרמת שפכים תעשייתיים לביוב העירוני או זיהום קרקע, לרוב לא מביאות לנזק משמעותי מספיק לאזרח מסוים כך שתהיה לו מוטיבציה לפתוח בהליך משפטי. לכן, החוק ממנה מעין "נאמנים" לציבור שתפקידם לשמור על האינטרס הציבורי בהיבטי איכות סביבה המוגדרים בחוק. לאותם גופים, ניתנת הרשות להגיש תביעות אזרחיות כנגד מזהמים גם אם להם עצמם לא נגרם כל נזק.

בין הגופים המוכרים להגשת תביעות אזרחיות סביבתיות על פי החוק למניעת מפגעים סביבתיים:

1. רשות הטבע והגנים
2. קק"ל
3. החברה להגנת הטבע
4. אדם טבע ודין
5. צלול
6. המועצה לישראל יפה
7. חיים וסביבה
8. מלר"ז

מדוע נשלל המעמד החוקי של מלר"ז?

המשרד להגנת הסביבה מסביר כי מלר"ז נוהגת להפעיל את סמכויות האכיפה שבידיה באופן מאיים, תוך הפעלת לחץ לחתימה על הסכמי פשרה עמה, שבמסגרתם נקבעים סכומי הוצאות גבוהים לטובתה. זאת בזמן שלדברי המשרד החוק אינו מאפשר קבלת פיצוי כספי, אלא רק צו. עוד מסבירים במשרד כי תחום החריגות בהזרמת מזהמים לשפכים, בו הוגשו התביעות המדוברות של מלר"ז, עבר שינויים מהותיים בשנים האחרונות כאשר סמכויות אכיפה והטלת תשלומים ניתנו לתאגידי המים שפועלים בתחום בצורה נמרצת ולכן פעילות מלר"ז מיותרת ויוצרת מערכת אכיפה כפולה.

מה אומרים בעמותת מלר"ז?

בתגובת נציגי עמותת מלר"ז, צוין כי הם פועלים בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה ובהנחייתו ואף קיבלו בקשות לאורך השנים מהמשרד להגנת הסביבה לפעול כנגד ארגונים או בתחומים בהם המשרד עצמו לא יכול/רוצה לטפל. בעמותה טוענים כי בעקבות חילוקי הדעות עם המשרד להגנת הסביבה, התקיימו מספר פגישות עוד בשנת 2011 להסדרת הדברים, וכי העמותה פועלת מאז על פי ההנחיות של המשרד להגנת הסביבה.

עוד מסבירים כי המשמעות המעשית של המהלך היא חיסול יכולת פעולתה של מלר"ז בשלל תחומים: אוויר, קרינה, מים, שפכים, רעש וכו'. וכי מדובר בצעד לא מידתי. בנוסף במלר"ז העלו השערות שונות בדבר הסיבה לצעד החמור של המשרד דווקא עתה, ואומרים כי "משנוכח המשרד (להגנת הסביבה), שנשלחו בשנים האחרונות מכתבי התראה רבים למפעלים מזהמים על פי הפרמטרים שנקבעו על ידו, וכי הגשת תביעות נגדם, תחשוף שוב את מחדליו, אזלת ידו וחוסר המעש שלו באכיפה כנגד עסקים מזהמים בשפכים אסורים - החליט המשרד, במקום להעניש את העבריינים - לגרש את השומרים".

תגובות

השר להגנת הסביבה, אבי גבאי: "עסקים קטנים הם לא הפקר. עמותות מסוג זה אמורות לסייע לשמירת הסביבה ולא להפוך לגורם נוסף שמקשה על חיי העסקים הקטנים" .

תגובת מלר"ז: "המשרד להגנת הסביבה בא להגן על ה"עסקים הקטנים" ולא עושה את תפקידו כנגד המזהמים! זה לא תפקידו של המשרד ולא מטרת הקמתו.

מלר"ז שכבה על הגדר עבור המשרד שלא עשה את המוטל עליו. לעסקים הקטנים יש את משרד הכלכלה, האוצר ואחרים. למדנו כולנו כי עוצמת הזיהום וכמות הזיהום היא המבדילה בין ... לבין .. בהיבט הסביבתי. 

נדרשנו על ידי המשרד להגנת הסביבה להקפיד הקפדה יתרה ובתקיפות על המוסכים המזהמים בשמנים מינרלים ומתכות כבדות, על התעשיות המשתמשות בכמויות מלח אסטרונומיות: קצביות, משחטות ועסקי מזון- היוצרים תמלחות ונדרשנו להפסיק את הזרמתם. 

נדרשנו לצאת ולבדוק את צה"ל שבסיסים רבים שלו כלל לא מחוברים לביוב ומהמחוברים לביוב - חלקם מזהמים בצורה קשה. נדרשנו, נתבקשנו - כי המשרד לא עושה את עבודתו. קל יותר ונעים יותר להיות חבר של איגוד המוסכים ובעלי המסעדות שהרי אלו אלפים ואנו לבד. ראינו את ההסתחבקות בין צוות מנהל מחוז תל אביב למוסכניקים, בושה וכלימה.

לא הגענו לעסקים ומפעלים שזיהמו רק פעםפעמיים. הגענו אליהם אחרי זיהום של שנים רבות, זיהומים של פי 10, פי 100 ופי 1,000 מהמותר 

לא דרשנו משום עסק אגורה! מעולם!"

להמשך קריאת התגובה של מלר"ז לחץ כאן [word]

---------

קישורים רלוונטיים:

1. אבי גבאי רוצה לשלול את המעמד החוקי המיוחד של עמותת מלר"ז, 04.01.2016
2. שורת תביעות ייצוגיות נגד משווקים שהפרו לכאורה את חוק הפסולת האלקטרונית, 23.08.2015
3. משפט סביבתי | infospot

עורכי דין בתחום המשפט הסביבתי:

חברה	איש קשר	טלפון	מייל
ליפא מאיר ושות'- עורכי דין	ד"ר ציפי איסר-איציק	072-3718653	Lipameir@infospot.co.il
לאינדקס הספקים>>