שטראוס פרסמה את דו"ח הקיימות השנתי שלה לשנת 2013, במסגרתו נחשפים נתונים אודות ביצועיה הסביבתיים. מהדו"ח עולה כי חלה עליה אבסולוטית במרבית המדדים (אנרגיה, מים, פסולת וכו') של החברה, מרבית העלייה מוסברת בשל תוספת של 3 מפעלים חדשים באירופה. אף על פי כן, גם במדדים הסגוליים (ביצוע ביחס לטון ייצור^[1]) חלה עלייה.

דו"חות קיימות מפורסמים באופן וולנטרי, זהו דו"ח הקיימות השביעי ששטראוס מפרסמת. הדו"ח הנוכחי נערך על פי מתכונת הדיווח GRI-G4 של ה- Global Reporting Initiative.

שטראוס היא חברה בינלאומית המעסיקה כ- 13,000 עובדים בכ- 42 אתרי פעילות ברחבי העולם, 20 מתוכם בישראל. לחברה 5 סוגי פעילות: מקס ברנר, שטראוס מים, פפסיקו – שטראוס מטבלים וממרחים טריים, שטראוס ישראל ושטראוס קפה. שטראוס טוענת כי הירידה בביצועיה הסביבתיים, אינם משקפים את מאמציה בתחום הסביבתי והיא מציינת פרויקטים סביבתיים ששיפרו את הביצועים באתרים נקודתיים. לפניכם ניתוח הביצועים הסביבתיים של הקבוצה:

צריכת אנרגיה:

צריכת האנרגיה הסגולית הכוללת של שטראוס עלתה בשנת 2013 בכ- 9%. הקבוצה מסבירה את העלייה הזו כך: "הוספת מפעל אחד בגרמניה, המייצר קפה נמס מיובש בהקפאה, אשר למרות שהוא אחראי ל-2% בלבד מסך כל נפחי הייצור, צריכת האנרגיה שלו היא כמעט 10% מהצריכה הכוללת של קבוצת שטראוס. עקב אופי הייצור של תהליך הייבוש בהקפאה, כל ההשפעות הסביבתיות הן גבוהות הרבה יותר מפעילויות ייצור אחרות בקבוצה. אנחנו ממשיכים לנתח את ההשפעות הללו באופן מפורט, כולל ניתוחי מחזור חיי המוצר שבוצעו על מוצרי קפה ב-2013, לשם זיהוי הזדמנויות לצמצום ההשפעות."

צריכת אנרגיה סגולית שנתית בשטראוס [Gj/טון ייצור]^[2]

למרות העלייה הסגולית, אתרים ספציפיים בקבוצה הפגינו התייעלות אנרגטית סגולית. דוגמא לכך הוא מפעל הסלטים של שטראוס בכרמיאל אשר השיג ב- 2013 הפחתה של 9% בצריכת אנרגיה סגולית לעומת 2012. ההתייעלות הושגה הודות להצבת יעדים ומעקב וניטור בזמן אמת, דבר שסייע למנהלי המפעל ולעובדים להישאר עם ה"אצבע על הדופק" ולנקוט בפעולות מתקנות במידת הצורך. בין הפעולות שבוצעו: כיול מחדש של מערכות הבקרה של מדחסי אוויר וקירור וכיבוי מערכות לא חיוניות למשך סופי השבוע והחגים.

פליטת גזי חממה:

דווקא בהפחתת גזי החממה חל שיפור בשנת 2013. פליטת גזי החממה ירדה ב- 1% לעומת פליטות 2012, זאת על אף הוספת שלושת המפעלים החדשים, ביניהם המפעל המזהם במיוחד שהוקם בגרמניה. הירידה משויכת בעיקר למעבר חלקי לשימוש בגז טבעי.

מבחינת הפעולות שנקטה החברה לטובת הפחתת פליטת גזי החממה, מלבד התייעלות אנרגטית, ניתן לציין את הניתוח המקיף של טביעת הרגל הפחמנית (Carbon Footprint) שביצעה "שטראוס קפה" ב- 2013 ביחס לשני מוצרים- קפה MK 250 Premium גרם ו-Chyornaya Karta Gold בצנצנת 100 גרם. זאת על מנת לזהות הזדמנויות להפחתת פליטות גזי חממה וליישם פתרונות מותאמים לתהליכים השונים.

על סמך הנתונים שהתקבלו מהניתוח הנ"ל, בשנת 2014 מתכוונת החברה להפחית גזי חממה בשלבי קליית הקפה וטחינתו, ובצמצום השפעות חומרי האריזה. בהמשך, כך על פי הדו"ח, היא מתכוונת לבחון מקטעים נוספים בשרשרת האספקה, כולל שלבי גידול הקפה והשימוש הצרכני.

פליטת גזי חממה סגולית שנתית בשטראוס [tCO₂e/טון ייצור]^[3]

צריכת מים:

צריכת המים הסגולית של שטראוס עלתה ב – 2013 בכ – 8%. שוב ההסבר של החברה לעליה נטוע במפעלים החדשים שנוספו לקבוצת שטראוס, בייחוז זה שבגרמניה.

יחד עם זאת, בדומה לתחומים האחרים, גם בצריכת המים הושגו כמה תוצאות חיוביות. נמשיך עם המפעל המדובר בכרמיאל. בתחום צריכת המים נחל המפעל הצלחה כאשר צריכת המים הסגולית (מ"ק/טון ייצור) ירדה ב- 6% בשנת 2013 לעומת 2012. בין השאר בזכות החלפת המסננים במערכת שטיפת הירקות ושיפורים בתהליך הקילוף.

צריכת מים סגולית שנתית בשטראוס [מ"ק/טון ייצור]^[4]

טיפול בשפכים:

בתחום של פליטת מזהמים לשפכים, לא הוצגו נתונים סגוליים, אלא רק אבסולוטיים, לפיהם בשנת 2013 חלה ירידה אבסולוטית של 10% בהימצאות מזהמים בשפכים לעומת שנת 2012. זאת על אף התווספות 3 מפעלים כאמור לעיל. הירידה לא מוסברת בדו"ח.

בדו"ח הובאה דוגמא לפעילותה של החברה בתחום השפכים, לפיה בשנת 2013 שיתפה החברה פעולה עם חברת סטארט-אפ  ליישום פיילוט של מתקן חדשני לטיפול בשפכים. במסגרת הפיילוט, נעשה שימוש במתקן טיפול נייד לבדיקת הטכנולוגיה על כמויות מים קטנות, כאשר הבדיקה הראשונה נערכה במפעל הסלטים בכרמיאל בשנת 2013. הפיילוט הניב תוצאות טובות והפחית את רמות המוצקים המרחפים וצריכת החמצן הכימית (מדד יעיל לבחינת איכות המים) הרבה מתחת לגבול הרגולטורי, דבר שטרם התאפשר באמצעות טכנולוגיות סטנדרטיות לטיפול בשפכים. בכוונת החברה להרחיב את הבדיקות למפעלים נוספים ב- 2014.

כמות פסולת:

גם בתחום הפסולת לא פורסמו נתונים סגוליים לשנת 2013. הנתונים האבסולוטיים מתארים עליה של כ-2% בייצור פסולת לעומת שנת 2012.

הצעדים הסביבתיים בתחום הפסולת שנקטה החברה בשנת 2013 כוללים פיילוט עם חברת Tipa Corp במטרה לפתח אריזות מתכלות ביולוגית וגמישות למוצרי מזון, בייחוד לחטיפים המלוחים שלא נמצא להם פתרון לפני כן. מדובר באריזות שמתכלות לחלוטין תוך 180 יום, לאחר עיבוד תעשייתי להפיכת פסולת מתכלה למוצרים יציבים ומחוטאים למטרת שימוש בחקלאות. על פי הדו"ח, החברות מתכננות להשיק את האריזות החדשות בשנת 2015.

יוזמה נוספת היא "קו Fast Max" שמפעילה חברת הבת "מקס ברנר", אשר כולל ייצור כוסות ומכסים מפלסטיק ממקורות צמחיים בלבד המאושרים כ- 100% מתכלים על ידי המכון האמריקאי למוצרים מתכלים ביולוגית. משמעות הדבר היא צמצום של הטמנת 6 מיליון טון פסולת בשנה. גם המוצרים האחרים של "מקס ברנר" מדווחים כידידותיים לסביבה: כוסות נייר, שרוולים לכוסות קפה, מגשיות ושקיות עוגיות – כולם מיוצרים מחומרים ממחוזרים ואף ניתנים למחזור, הינם מתכלים ואינם רעילים, והדפוס משתמש בדיו מבוסס מים או צמחים.

בנוסף, שטראוס מפעילה תוכנית מיחזור בישראל בשיתוף עם Terra Cycle המעודדת צרכנים להביא את פסולת אריזות שטראוס לאחת מ- 650 נקודות איסוף ברחבי הארץ. שטראוס מתחייבת לשלם 0.50 אגורות על כל אריזה, ואילו ארגון TerraCycle עושה שימוש חוזר בפסולת ליצירת מוצרים חדשניים.

התוכנית התרחבה בתחילת שנת 2014 כשהחברה הוסיפה גם מיכלי פלסטיק ובקבוקים שהושלכו בעקבות צריכת מוצרי חלב. מאז 2011 נאספו למעלה מ-200,000 שקיות חטיפים מלוחים דרך תוכנית זו.

---

קישורים רלוונטיים:

1. דו"ח הקיימות של קבוצת שטראוס לשנת 2013 [pdf]
2. נטפים מפרסמת את ביצועיה הסביבתיים במסגרת דו"ח הקיימות לשנים 2012-2013 – ידיעה מה 09.09.14, infospot
3. אחריות תאגידית סביבתית | infospot