אגף סביבה, בריאות ובטיחות בהתאחדות התעשיינים יזם לאחרונה מפגש בנושא יישום חוק האריזות המיועד ליצרנים ויבואנים אשר מחויבים על פי חוק בהתקשרות עם תאגיד תמיר, הגוף המוכר לטיפול בפסולת אריזות, היחיד המאושר על ידי המשרד להגנת הסביבה. בין היתר, המפגש התמקד בהיבטים השונים של דמי הטיפול שגובה תמיר. מר קובי דר, מנכ"ל תאגיד תמיר, יחד עם נציגים נוספים מטעם התאגיד נתנו מענה לשאלות שעלו.

דמי הטיפול שמשלמים יבואני ויצרני אריזות לתמיר

תאגיד תמיר מחויב להתקשר עם כל רשות מקומית הפונה אליו. כל התקשרות כזאת משמעותה הקמה, אחזקה ותפעול של מערך לאיסוף, מיון ומיחזור של פסולת האריזות ברשות המקומית, וכן השתתפות בפעילויות הסברה וחינוך להפרדת פסולת בקרב התושבים. מערך זה מהווה את סעיף ההוצאות הראשי של תמיר. נכון להיום התקשרו עם תמיר 191 רשויות מתוך כ- 250.

תמיר מממן את הפעילות שלו ברשויות המקומיות באמצעות דמי הטיפול שהוא גובה מהיבואנים ומהיצרנים שהתקשרו עמו, בהתאם למשקל האריזות שהם "הכניסו" לשוק באותה שנה. התעריף - עלות לטון פסולת אריזות - נקבע מראש בכל שנה מחדש, זאת על פי ביצוע הערכה של העלויות הצפויות לתמיר תוך שקלול ההבדלים בעלויות הנדרשות לטיפול בסוגי האריזות השונים (קרטון, נייר, מתכת, עץ וסוגי הפלסטיק השונים), וכן שקלול ההבדלים בין פסולת אריזות מהמגזר הביתי לפסולת אריזות מהמגזר המסחרי.

תנודתיות בדמי הטיפול

דמי הטיפול עבור כל אחד מסוגי פסולת האריזות משתנה משנה לשנה. בשנת 2015 חלה עלייה משמעותית בדמי הטיפול, דבר שגרם להרמת גבה אצל יבואני ויצרני האריזות, בייחוד לאור ירידת דמי הטיפול בשנת 2014. בתמיר הסבירו כי השינוי נגרם, בין היתר, כתוצאה משימוש בעודפי תקציב משנים קודמות: בשנת 2012, השנה הראשונה ליישום החוק, התקשרו עם תמיר פחות רשויות ממה שציפו ונותרו עודפי תקציב שנוצלו ב- 2014 להורדת דמי הטיפול. (תמיר בוחן את תקציבו שנתיים לאחור). לדברי תמיר, בשנת 2013 המספרים התאזנו ולא נותרו עודפים משמעותיים, ולכן בשנת 2015 דמי הטיפול חזרו לרמתם המקורית.

מי מממן את דמי הטיפול של יבואנים ויצרנים שלא התקשרו עם תמיר?

אחת הסוגיות הרגישות בעניין דמי הטיפול נוגעת ליבואנים וליצרנים שטרם התקשרו עם תמיר. ככל שיותר רשויות מתקשרות עם תמיר כך ההוצאות גדלות. מנגד, ככל שיותר יצרנים ויבואנים מתקשרים עם תמיר, דמי הטיפול יורדים, היות והעלות נחלקת בין יותר משתתפים. כך נוצר מצב בו יצרן או יבואן שהתקשר עם תמיר מממן לכאורה את היצרנים והיבואנים שטרם התקשרו עם תמיר. יש ענפים שבהם דמי הטיפול הם חלק משמעותי מהתקציב השנתי, וחברה אחת שלא משלמת דמי טיפול יכולה לזכות ביתרון תחרותי על פני מתחרה שכן משלמת דמי טיפול.

האם זה נכון - האם יצרן/יבואן שהתקשר עם תמיר הוא "פראייר" שמממן את אלה שלא התקשרו? ובכן, בטווח ארוך, לא ממש. זאת משום שיצרן/יבואן המתקשר עם תמיר לראשונה, משלם רטרואקטיבית את דמי הטיפול שהיה עליו לשלם, אם היה חתום בשנים הקודמות.

בנוסף לכך, המשרד להגנת הסביבה מקיים "גלי" אכיפה בהם הוא פונה במכתבים לכמה עשרות מפעלים שטרם התקשרו עם תמיר, ואם לאחר מכן הם לא מתקשרים, מטיל עליהם המשרד קנסות ועיצומים כספיים. רק לאחרונה דיווחנו על 5 חברות שקיבלו עיצום כספי של 125,000 ₪ (בגיר גרופ, מיאל אימפקס, א.א חצי חינם, שמן זית ארץ גשור ופ.ד.א.ן השקעות). לכך גם מתלווים יחסי ציבור שליליים וכאמור, התשלום הרטרואקטיבי שנדרשים אליו יצרנים ויבואנים ששמתקשרים באיחור.

כיום יש כ- 900 יצרנים ויבואנים שהתקשרו עם תמיר, אך ההערכה היא שיש עוד אלפים שטרם עשו כן.

כפי שדיווחנו בפברואר האחרון, המשרד להגנ"ס הסיר את המגבלות החוקיות לתחרות בתחום פסולת אריזות ואיפשר גם לחברות פרטיות להגיש מועמדות. בעקבות זאת, כיום 2 חברות נוספות ממתינות לאישור המשרד להגנ"ס לתפקד כגופים מוכרים.

בשבוע הבא, נביא התייחסות לסוגיות נוספות של חוק האריזות שעלו במפגש.

---

קישורים רלוונטיים:

• פסולת אריזות: האם המשרד להגנ"ס יכניס 2 שחקנים חדשים, 11.6.2015
• קנסות בגין הפרת חוק האריזות, 4.6.2015
• פסולת אריזות | infospot

---------------

גופים לייעוץ ויישום חוק פסולת אריזות: