בשבוע שעבר ראינו כי רק 20 חברות פרסמו דוחות אחריות תאגידית בשנת 2015, נתון המצביע על עמידה במקום בהיבט של כמות פרסומים שנתית. נוכחנו גם לדעת שביחס לאירופה המספרים בישראל נמוכים.

בנוסף, הכנת דו"ח אחריות תאגידית דורשת השקעת משאבי כוח אדם ולרוב גם היעזרות בחברת ייעוץ חיצונית המתמחה בתחום ומלווה את כתיבת הדו"ח. כמו כן, חברה הלוקחת על עצמה פרסום של דו"חות אחריות תאגידית, לרוב מציבה יעדים לשיפור בתחומים המסוקרים בדו"ח. על מנת לעמוד ביעדים אלה, נדרשת השקעת משאבים נוספת.

היות ופרסום דו"ח אחריות תאגידית הוא וולונטרי, והכנתו דורשת השקעת משאבים ניכרת, נשאלת השאלה מדוע לפרסם אותו? מה היתרונות הנובעים מפרסום דו"ח אחריות תאגידית?

האם דו"חות אחריות תאגידית משפיעים על המניה?

כאמור, מרבית החברות המפרסמות דו"חות אחריות תאגידית בישראל הן חברות הנסחרות בבורסה. אנחנו כבר יודעים שאירועים סביבתיים משפיעים על המניה, אך האם פרסום דו"ח אחריות תאגידית משפיע על החלטות השקעה בשוק ההון? האם משקיעים בוחנים את דו"חות האחריות התאגידית ומתחשבים בהם כחלק מסל השיקולים שלהם? הלכנו לשאול את אנשי המקצוע.

בית ההשקעות מיטב דש מנהל כיום 125 מיליארד ₪, נתון הממקם אותו כבית ההשקעות השני בגודלו בישראל. פנינו לאמיר אדר, מנהל מחלקת המחקר של מיטב דש ברוקראז', המספקת  המלצות וניתוחים של חברות בישראל למשקיעים המוסדיים.

אמיר, האם הגופים המוסדיים מתחשבים בדו"חות אחריות תאגידית כחלק מסל השיקולים להשקעה?

כיום, המשקיעים המוסדיים בהחלט מתחשבים בשיקולים נוספים מלבד התוצאות הכספיות, כדוגמת נושאי ממשל תאגידי וכן היבטים נוספים אולם לרוב רק לאחר התממשות הסיכון בגינם, כך למשל ראינו את המניה של חברת רמי לוי שהושפעה בעקבות הסכסוך עם העובדים לפני מספר שבועות. עדיין השוק אינו מתייחס לכל ההיבטים של אחריות תאגידית, וגם לא רואים תזוזה של מניות כתוצאה מפרסומים של דו"חות אחריות תאגידית.

מה היתרונות שיש לחברה הנסחרת בבורסה, מפרסום דו"ח אחריות תאגידית - בהקשר של שוק ההון? האם זה יכול להשפיע לטובה?

קשה לומר שעצם פרסום דו"חות אחריות תאגידית משפיעים באופן ישיר על ביצועי מניה. בין השאר משום שיש מעט דו"חות, הם לא מלאים ואחידים והם מתפרסמים באיחור ניכר ולרוב מתחת לרדאר של מרבית מחזיקי העניין. מסיבות אלה ונוספות, המשקיעים בישראל לא עושים שימוש ישיר בכלי הזה של דו"חות אחריות תאגידית.

דו"ח אחריות תאגידית, במידה והוא מפורט ומתפרסם במרחק זמן סביר מהאירועים כך שהוא רלוונטי, כן אמור לתת למשקיע, תמונה של מפת הסיכונים העתידית ולכן בעיני זה כלי מאוד חשוב. אבל אנחנו עדיין לא שם, מהסיבות שציינתי קודם. רק לאחרונה נתקלנו במספר דו"חות שהתפרסמו ולא ניתן היה לגזור מהם תמונה מהימנה לכאן או לכאן בתחומים השונים.

מה משקיע יכול ללמוד מדו"ח אחריות תאגידית?

משקיע יכול לראות על מה החברה מדווחת ומה לא. לפעמים המידע שלא מדווח יותר מעניין ממה שמדווחים. בנוסף, אפשר להשוות לדיווחים של חברות גלובליות באותו ענף, למשל, האם ואיך החברה בארץ מדברת על אותם נושאים ענפיים לעומת ההיבטים שמציגות בנושאים אלו חברות גלובאליות מתחרות.

האם דו"ח אחריות תאגידית משפיע על הדו-שיח עם ארגונים ירוקים?

חברות עסקיות מנהלות מערכות יחסים מורכבות עם ארגונים ירוקים. חלק מהחברות השכילו להעמיק את שיתוף הפעולה והדו-שיח עם הארגונים הירוקים בשנים האחרונות תוך שהם משתפים אותם במידע רלוונטי ובתהליכי קבלות החלטות שונים. פרסום דו"ח אחריות תאגידית הוא חלק מתהליך השיתוף והשקיפות המוגברת ונשאלת השאלה האם החברות מקבלות על כך קרדיט?

פנינו לנאור ירושלמי, שכיהן עד לאחרונה כמנכ"ל ארגון "חיים וסביבה" ושאלנו לדעתו. נאור מסביר כי הקושי הבסיסי במערכת היחסים בין ארגוני סביבה וחברה לבין חברות עסקיות הוא היעדר דיאלוג מתמשך ופתוח בין הצדדים. במשך השנים ניבנו – באחריות שני הצדדים – חומות של איבה וחשדנות בין ארגוני החברה האזרחית ובין המגזר העסקי. כעת, בוקר אחד, מתפרסם דו"ח אחריות תאגידית של חברה כלשהי. בשל היעדר מנגנון מסודר לקיום שיח בין הצדדים, נוצר פער עצום בציפיות ותסכול הדדי. החברה מאוכזבת מכך שאין שום התייחסות לדו"ח, למאמץ שהושקע להכנתו ולסיכון שנלקח על-ידה, ואילו הארגונים מתייחסים לפרסום כאל צעד יחצ"ני בלבד, בעיקר אם לא קדמה לפרסום עבודת הכנה, ולא מוצאים צורך להתעמק בו ולהגיב אליו ברצינות.

בלי דיאלוג כן ומתמשך עם מחזיקי העניין וארגוני החברה האזרחית, דו"ח האחריות התאגידית פשוט יישאר "על הנייר" בלבד. הוא לא ישפיע על סביבת הפעולה של הארגון, לא יזיז את הצד השני מעמדותיו, ואף לא ישיג את הרווח המתבקש לחברה של שיפור התדמית והגברת ההשפעה הציבורית.

לארגונים אזרחיים יש אינטרס גדול בהרחבת הדיווח הפומבי של חברות עסקיות. זה קודם כל מקדם את השקיפות בחיים הציבוריים, מטרה שהארגונים מנסים לקדם גם בזירה הממשלתית והמוניציפלית. בנוסף, זו דרך להשפיע על התנהלותן של החברות בתחומים שחשובים לכולנו, כמו איכות הסביבה, גיוון תעסוקתי, זכויות עובדים ותרומה לקהילה.

התוצאה של היעדר דיאלוג בין הצדדים, ובעקבות זאת הימנעות של החברה האזרחית מהתייחסות לדיווחי אחריות תאגידית, עלולה להיות צמצום בדיווח, ובעקבות זאת גם צמצום במאמץ של אחריות תאגידית בחברות הגדולות. לדעתי לכל הצדדים צריך להיות אינטרס להימנע מלהיכנס למעגל הזה. הפתרון הוא קידום שיח בין-מגזרי, למרות הקשיים והמשקעים שיש לשני הצדדים. באמצעות דיאלוג אפשר לקדם את מערכת היחסים בין החברה האזרחית למגזר העסקי, ודרכו יכולים שני הצדדים להשפיע על התנהלות הצד השני – לטובת כלל החברה.

איזה יתרונות נוספים יש לפרסום דו"חות אחריות תאגידית?

פנינו לעברי ורבין, מנכ"ל חברת הייעוץ גוד ויז'ן המתמחה בתכנון והטמעה של אסטרטגיות אחריות תאגידית. לאחר ליווי והכנה של עשרות דו"חות אחריות תאגידית בשנים האחרונות, עברי מספק את נקודת המבט שלו על דו"חות אחריות תאגידית בשוק הישראלי.

עברי, מדוע לא היה השנה גידול בכמות דו"חות אחריות התאגידית שפורסמו בישראל?

אני חושב שיש מספר סיבות שיכולות לספק הסבר לכך:

1. עומס רגולטורי של דיווחים חיצוניים: בשנים האחרונות אנו עדים לגידול משמעותי במורכבות ובכמות של הדיווחים החיצוניים שחברות נדרשות לפרסם מכוח החוק: לבורסה, למשרד להגנת הסביבה, לרשות המקומית, לתאגידי המים ועוד. בנוסף יש המון דיווחים וולונטריים: מדד מעלה, global compact, CDP וכו'. מרוב דיווחים, החברות מתקשות לזהות את הערך המוסף והיתרון היחסי בפרסום דו"ח אחריות תאגידית הדורש השקעת זמן ניהול ותשומות נוספות.
2. הטיה נומינאלית בגלל דיווח אחת לשנתיים: חברות רבות מפרסמות דו"ח אחריות תאגידית אחת לשנתיים ולכן נכון להסתכל על מגמה של מספר שנים ולא שנה בודדת.
3. דו"ח פנימי: יש חברות שמכינות דו"חות אחריות תאגידית ולא מפרסמות אותו לציבור. אני מכיר לפחות אחת כזאת בישראל. אלה דו"חות שמשמשים ככלי ניהולי פנימי ולא ליחסי ציבור. יש היגיון בזה ככלי לשיפור והתייעלות, וזה דורש השקעת משאבים מופחתת.
4. הקשחת כללי דיווח ב GRI: מרבית החברות משתמשות במתודולוגיה הבינלאומית המקובלת לדו"חות אחריות תאגידית, ה– GRI. בשנה האחרונה, פורסם תקן GRI  חדש - G4, הדורש דיווח על תהליכים שבחלקם פחות טבעי ואינטואיטיבי לחברות ואולי דורשים יותר זמן לעיכול. לכן חלק מהחברות אולי מהססות או בוחרות להתעכב עם הכנת הדו"חות עד שיוכלו לדווח בהתאם לתקן החדש.

שמענו קודם שההשפעה של דו"חות אחריות תאגידית על המסחר בשוק ההון עדיין לא משמעותית, איזה יתרונות נוספים יש לחברות לפרסם דו"ח אחריות תאגידית?

התועלות שדו"ח אחריות תאגידית מייצר לארגון כלפי חוץ הן:

1. מוניטין: פרסום דו"ח אחריות תאגידית הוא מעין "תו איכות" לארגון שמשדר כלפי חוץ שהארגון מספיק יציב וחזק בשביל לשתף מידע באופן וולונטרי ולקחת אחריות על נושאים שהם לא מסחריים בלבד אך תחת תחום השפעתו של הארגון.
2. סטנדרט בינלאומי: באירופה וארה"ב דו"חות אחריות תאגידית שכיחים בהרבה מישראל ונחשבים לסטנדרט מקובל לחברות גדולות. לכן, חברה שרוצה לפעול במדינות אלה או לחלופין למצב עצמה כפועלת בסטנדרטים בינלאומיים, מצופה שתפרסם דו"ח אחריות תאגידית.
3. מוביל ענפי: היות ודו"חות האחריות התאגידית עדיין לא נפוצים בישראל, צעד של פרסום דו"ח אחריות תאגידית מזוהה עם מובילי ענף.
4. ניהול סיכונים: עצם תהליך הכנת הדו"ח מציף את הסיכונים ומסייע לארגון לטפל בסוגיות אלה.

בנוסף, דו"ח אחריות תאגידית משמש גם ככלי פנים ארגוני המאפשר להציג תהליכים שקורים בחברה ולא באים לידי ביטוי בתוצאות הכספיות לעובדי החברה, הספקים שלה, הלקוחות ושאר בעלי העניין. חברות גם משתמשות בדו"ח כמדד בר השוואה ביחס למתחרים בענף, בארץ ובחו"ל.

סיכום

אין ספק שיש יתרונות לפרסום דו"ח אחריות תאגידית, אך נראה כי קצב הגידול של פרסום דו"חות אלה, בקרב חברות ישראליות, נמוך. האם חקיקה חדשה בישראל או בעולם תשפיע על פרסום דו"חות אחריות תאגידית? נבחן את השאלה הזאת בשבוע הבא.

סדרת כתבות לסיכום שנת 2015 באחריות תאגידית.  קישור ל- 2 הכתבות הנוספות:

• לכתבה הקודמת: סיכום שנת 2015 בדו"חות אחריות תאגידית
• לכתבה הבאה: 
• חקיקה חדשה מחייבת פרסום דו"ח אחריות תאגידית באירופה. מה בישראל? 13.03.2016

---------

קישורים רלוונטיים:

1. מאגר מידע דו"חות אחריות תאגידית
2. דו"ח אחריות תאגידית משפיע על המניה? 17.09.2015
3. אירופה תחייב חברות בהגשת דו"ח אחריות תאגידית מדי שנה, 23.03.2015
4. ניתוח הביצועים הסביבתיים של טבע, 15.02.2016
5. אחריות תאגידית סביבתית | infospot