שיכון ובינוי מפרסמת דו"ח אחריות תאגידית שנתי בפעם השנייה, אשר מסכם בין השאר את הביצועים והיעדים הסביבתיים של הקבוצה לשנת הפעילות 2014. שיכון ובינוי היא ללא עוררין אחת החלוצות והמובילות בתחום האחריות התאגידית בענף הבנייה והתשתיות הישראלי והדבר ניכר בין השאר בצוות הנרחב שהקבוצה מחזיקה לניהול נושא הקיימות בארגון. לפני מספר חודשים דיווחנו על מינויו של אורי בן פורת לסמנכ"ל קיימות בשיכון ובינוי. בנוסף אליו, לכל אחת מהחברות הבנות של הקבוצה יש מנהל/ת קיימות משלה.
שיכון ובינוי היא קבוצת בנייה ותשתיות בינלאומית הפועלת בלמעלה מעשרים מדינות ברחבי העולם. פעילותה מקיפה גם חברות בנות שעוסקות ישירות בנושאים סביבתיים כגון: אנרגיה מתחדשת, טיפול במים ושפכים, מיחזור פסולת ועוד.
דו"ח האחריות התאגידית שפורסם כעת הוכן על פי תקן GRI-G4 ברמה CORE.
לפניכם הניתוח של infospot לביצועים הסביבתיים התפעוליים של שיכון ובינוי, כפי שהם עולים מהדו"ח. יש לציין כי למרות ששיכון ובינוי מציגה פעילות ענפה תחת נושא הקיימות גם בפעילות הליבה של הקבוצה, לדוגמא בבנייה ירוקה, אנו מסקרים רק את הביצועים הסביבתיים התפעוליים (צריכת מים, צריכה אנרגיה, טיפול בפסולת, טיפול בשפכים ופליטת גזי חממה).
בשנת 2013 הפעילה הקבוצה מערכת מידע פנימית לאיסוף מידע סביבתי על פליטות, צריכות משאבים, פסולת ואירועים חריגים מכלל האתרים הקבועים שלה. במהלך 2014 המערכת הורחבה גם לאתרי הביצוע של הקבוצה. החברה מעריכה כי בעתיד, לאחר תקופת הניטור, תתאפשר הצבת יעדים כמותיים לצמצום בייצור הפסולת והגברת השימוש בפסולת ממוחזרת.
בדו"ח ישנו פירוט של כמויות פסולת שנוצרו מסוגים שונים על פי החברות הבנות וצויינו אחוזי המיחזור בחלק מחברות הקבוצה:
שיכון ובינוי היא הבעלים של חברת אקולוג‘י, המפעילה מתקן מיחזור ייחודי באתר חירייה. חברת אקולוג‘י קיבלה זיכיון למיחזור של פסולת בניין לאגרגטים ולחומרים ממוחזרים אחרים, המופנים לשימוש חוזר בתעשייה, בנייה ותשתיות. שיעור המיחזור באקולוג'י עומד על 93% בשנים 2013-2014, למרות העלייה בכמות הפסולת שנקלטה ב- 2014.
(צילום מסך: דו"ח אחריות תאגידית 2014, שיכון ובינוי)
צריכת המים של הקבוצה בישראל בשנת 2014 עמדה על 2,526,271 מטר קוב (מ“ק). אתרי הבנייה והסלילה שבהם פועלת חברת הבת "סולל בונה", אחראים ל- 98% מצריכת המים של שיכון ובינוי. אתרי צריכה נוספים הם בניין המטה של שיכון ובינוי, מפעלי האספלט והבטון ונכסי הנדל“ן המניב.
בתחום השפכים הדו"ח לא מציג מדדי ביצוע כמותיים, אלא מפרט אודות פרויקטים שבוצעו בקבוצה ואודות מדדים כמותיים של חלק מהפרויקטים. בין השאר מצוין כי נעשה שימוש במים ממוחזרים במפעלי הבטון בהיקף 21,628 קו"ב, לצורך שטיפת מערבלים, שטיפת עמדות ניסויים ותחזוקה שוטפת. כמו כן הועברו לטיפול כ- 48 טון שפכים מתחנת הכוח אתגל אשדוד.
בדומה לתחומים אחרים, גם בתחום המים והשפכים לשיכון ובינוי יש חברות בנות העוסקות ישירות בתחום. בין הפעילויות:
מרבית האנרגיה הנחוצה לפעילות הבנייה והתשתיות של שיכון ובינוי נובעת ממקורות ישירים, כלומר, דלקים המזינים כלי עבודה וגנרטורים. בנוסף, הקבוצה צורכת חשמל מרשת החשמל הארצית במספר אתרים תפעוליים כגון בניין המטה, מפעלי הבטון והאספלט ועוד.
בשנת 2014 עמדה צריכת האנרגיה הישירה ממקורות האנרגיה בקבוצה על כ- 3,740,804 ג‘יגה ג‘אול (GJ). צריכת האנרגיה העקיפה (מרשת החשמל בישראל) עמדה על 35,274 אלפי קוט״ש.
(צילום מסך: דו"ח אחריות תאגידית 2014, שיכון ובינוי)
* ניתן להגדיל את התמונה בהקלקה
הקבוצה מציינת בדו"ח מספר צעדים שננקטו בתחום התייעלות אנרגטית, ביניהם:
פליטת גזי החממה בעולם נובעת ברובה משריפת דלקים פוסיליים לטובת ייצור אנרגיה, וכך קורה גם בשיכון ובינוי. היקף פליטות גזי החממה של הקבוצה נבחן על פי פרוטוקול GHG לכימות וניהול של פליטות גזי החממה בפעילות התאגידית. החישוב כולל פליטות ישירות בעקבות שריפת דלקים, ופליטות עקיפות בעקבות צריכת החשמל.
בשנת 2014 טביעת הרגל הפחמנית של הקבוצה עמדה על 282,044 טון שווה ערך CO2. כ- 92% מהפליטות מקורן בשריפת דלקים.
אין ספק שמגיע לקבוצת שיכון ובינוי ברכות על פרסום דו"ח אחריות תאגידית מקצועי ומקיף, בוודאי בהיבט הסביבתי, אותו בחנו. אחד האתגרים המשמעותיים שהקבוצה מצליחה להתמודד איתו בהצלחה הוא איסוף והצגת נתונים המקיף מגוון מהפעילויות הרבות והשונות של שיכון ובינוי בישראל ואף את הפעילות הבינלאומית של הקבוצה, חלקה במדינות מתפתחות.
עם זאת, לצד הפירוט הרב והיקף הדיווח המרשימים, במרבית הנושאים הסביבתיים אין בדו"ח יעדים כמותיים, השוואה לשנים קודמות, השוואה למדדי ייחוס ענפיים ישראליים או בינלאומיים ושימוש במדדי ביצוע סגוליים (ביצוע סביבתי ביחס להיקף פעילות). ללא נתונים אלה לא ניתן לבחון שיפור והתייעלות משנה לשנה.
דו"ח האחריות התאגידית הקודם שניתחנו: הביצועים הסביבתיים של אסם
-----
קישורים רלוונטיים