ביום רביעי האחרון התקיים יום עיון בנושא החזקת אמוניה [NH₃], ביוזמת אגף סביבה, בריאות ובטיחות בהתאחדות התעשיינים, במהלכו הוצג נוסח מעודכן של תנאים נוספים להיתר רעלים למערכות קירור באמוניה. עדכון התנאים קרה בין השאר בעקבות אירוע דליפת אמוניה במפעל בעמק חפר שגבה הרוג אחד ו-20 פצועים ובעקבות אירועי דליפה נוספים.

איה פכט, ראש תחום היתר רעלים במשרד להגנת הסביבה, הציגה את העדכונים בתנאים להחזקת אמוניה. לפני העדכון הנוכחי, התנאים עודכנו בפעם האחרונה בינואר 2008.

התנאים החדשים, כמו גם הקודמים, מבוססים על תקן ISO 5149^[1] ובכתיבתם נעשו מאמצים לתאם בין גורמי הרישוי השונים הקובעים את תנאי ההחזקה של אמוניה (משרד הגנת הסביבה ופיקוד העורף). בהמשך צפויות תוספות נוספות הנוגעות לכיבוי אש.

בין העדכונים במסמך החדש:

1. חודדו ההגדרות הנוגעות לגופים המוסמכים לתת אישור למתקני קירור: בודק מוסמך, מהנדס מוסמך, מעבדה מוסמכת ועוד.
2. חודדו ההגדרות של בדיקה מדגמית ובדיקה תקופתית.
3. חודדו התנאים בסעיף העוסק בחיבור האמוניה למיכל ריקון.
4. הכנה של נהלים: נוהל ריקון אמוניה (סדר פעולות ועוד), נוהל חירום, נוהלי תפעול (חלוקה למערכות עם יותר מ25 ק"ג אמוניה), נוהל עריכת שינויים, נוהל עבודה חמה ועוד.
5. פירוט דרישות יידוע מראש של המשרד להגנת הסביבה לגבי שינוי מתוכנן של מערכת הקירור, כולל שינוי של כמויות עתידיות, ועוד.
6. הדגשת אי אחסון חומרים בעירים בקרבת מערכת קירור מבוססת אמוניה.
7. חודדו ההנחיות לגבי חדר חשמל.

התאמת תנאי היתר רעלים לפי כמות האמוניה במערכת

המשרד להגנ"ס לא שילב במסמך החדש הפרדה בין מתקנים המכילים מעט אמוניה ומתקנים המכילים כמות אמוניה גדולה יותר, אך נציגי המשרד ציינו כי הם מכירים בכך שיש ליצור הפרדה כזאת ולא להחיל את כל הדרישות באופן מלא גם על מערכות קטנות. בהתאם לכך, הם שוקלים לייצר הנחיות נפרדות למערכות קטנות יותר.

למרות זאת, במהלך יום העיון נציגי המשרד ציינו כי קיימת הנחיה פנימית של המשרד להגנ"ס לפיה כבר היום לא יחילו את כל הדרישות במסמך התנאים החדש על מתקני קירור בהם כמות האמוניה נמוכה מ- 250 ק"ג, אלא רק את התנאים הכלליים, כגון: עמידה בדרישות פקע"ר (קיטוע), התקנת מערכת ניתוק בחירום, חיבור גלאים, מערכת אוורור בחירום, ותאורת חירום למערכת חשמל עצמאית, בדיקות תקינות של מכלי וצנרות האמוניה, שילוט וסימון חלקי המערכת, מדי גובה ואמידת גובה נוזל האמוניה, ועוד.

מהקהל עלתה שאלה בנוגע להתייחסות למערכות קירור אמוניה בהן יש חלוקה למספר יחידות. למשל מערכת קירור מבוססת אמוניה המורכבת מ – 4 צ'ילרים בה כל אחד מהארבעה מכיל 150 ק"ג אמוניה. האם זאת נחשבת מערכת של 600 ק"ג אמוניה, או שמא 4 מערכות נפרדות של 150 ק"ג?

נציגי המשרד הסבירו את עמדתם הנוכחית: אם יש אפשרות ניתוק, אפילו פאסיבית, בין היחידות השונות, אז כל מערכת עומדת בנפרד, אך במידה ולא קיימת אפשרות ניתוק – מדובר במערכת אחת.

טיפים ליישום התנאים הנוספים להיתר רעלים למערכות קירור באמוניה

יצחק שביט, מהמשרד "לנצמן-שביט מהנדסים יועצים בע"מ" המספק שירותי ייעוץ ותכנון למערכות קירור תעשייתיות בתחום האמוניה ויתר גזי הקירור, נתן מספר טיפים ליישום התנאים הנוספים להיתר רעלים למערכות קירור מבוססות אמוניה:

1. תיעוד ורישום בדיקות שגרתיות המבוצעות על ידי אנשי המפעל: ישנן בדיקות למערכת קירור מבוססת אמוניה שהמפעל מחויב לבצע, אך לא בהכרח על ידי גורם חיצוני. את אותן בדיקות חשוב לתעד באופן קבוע על-פי נוהל עבודה מסודר למקרה של אירוע דליפה או לחלופין ביקורת, במסגרתה נדרש המפעל להוכיח את עמידתו בהנחיות ולהציג יומני אחזקה ובדיקות. בין הבדיקות שיש לבצע ולתעד:
   1. בדיקה ויזואלית של צנרת מבודדת/לא מבודדת- (פעם בשלושה חודשים)
   2. בדיקת תפקוד אמצעי ההגנה האלקטרו-מכניים (פעם בשנה).
   3. בדיקה וויזואלית לרעידות בצנרת (פעם בשלושה חודשים).
2. תיעוד ורישום בדיקות שגרתיות המבוצעות על ידי גורמי חוץ: באופן דומה לבדיקות המבוצעות על ידי אנשי המפעל (לעיל) ומאותם סיבות, חשוב לנהל תיעוד ורישום מסודר. בין הבדיקות:
   1. בדיקת מהנדס קירור מוסמך לעמידות המערכות בדרישות תקן 5149 ISO- פעם בשנה.
   2. בדיקת מכלים- אחת ל 5 שנים
   3. בדיקת צנרת מבודדת- אחת ל 5 שנים
   4. בדיקת שסתומי בטחון- אחת ל 5 שנים
   5. בודק מוסמך לצנרת שעוברת בקירות וגגות- אחת ל 5 שנים
   6. בדיקת גלאי אמוניה- אחת לשנה
3. מועד ביצוע בדיקות תקופתיות: על פי דרישות המשרד להגנ"ס, יש לבצע בדיקות תקופתיות אחת ל-5 שנים. מומלץ לבצע את הבדיקות האלה 2-3 חודשים לפני תום מועד התקופה, כמקדם ביטחון, על מנת למנוע מצב בו קיימת חריגה, אפילו של ימים או שבועות בודדים, סמוך לזמן ביקורת או אירוע חומ"ס, כגון דליפה.

סיכום – הדרישות בישראל מחמירות ביחס לחו"ל

אינג' שביט מוסיף: "דרישות המשרד להגנת הסביבה ופיקוד העורף להחזקת אמוניה במערכות קירור, כפי שבאים לידי ביטוי בתנאים הנוספים להיתר רעלים למערכות קירור מבוססות אמוניה, מייקרות מאוד את התכנון והבנייה של מתקנים חדשים. לכן, כיום משתדלים לתכנן מתקנים חדשים בשיטה של מארז צ'ילרים (מתקנים שיהיו מבוססים על מספר יחידות, לכל יחידה 80-100 ק"ג אמוניה), ושימוש בקרר משני (גליקול, מים, פחמן דו חמצני ועוד), זאת במטרה לרכז את האמוניה בכמויות קטנות בחדר המכונות ומשם להזרים את הקרר המשני".

בנוסף לדרישות המשרד להגנ"ס, גם פיקוד העורף וכיבוי אש מוסיפים דרישות משלהם, כך שהקמה והחזקה של מתקן קירור אמוניה בישראל יקר ביחס לאירופה וארה"ב בהם ניכרת מגמה לחזרה לשימוש באמוניה כקרר טבעי, לא רק במערכות קירור תעשייתיות, אלא גם במערכות מיזוג אוויר למשרדים ומסחר. הדרישות בישראל דוחקות את התעשייה ובוודאי את המגזר המשרדי-מסחרי להשתמש בגזי קירור פריאונים אשר גורמים לפגיעה באקלים. האמוניה היא גז ירוק וטבעי שאינו תורם לאפקט החממה ולא פוגע בשכבת האוזון באטמוספירה. רק לאחרונה דיווחנו על יום עיון בנושא תחליפים לאיסור השימוש בגז קירור R-22 ו- R141b, במסגרתו נציגי משרד איכות הסביבה של מחוז בוואריה שבגרמניה המליצו לישראל לעבור לגזי קירור טבעיים דוגמת אמוניה.

-----

קישורים רלוונטיים:

1. מסמך חדש - תנאים נוספים להיתר רעלים למתקני קירור באמוניה, 07.2015, המשרד להגנ"ס [pdf]
2. מסמך ישן - תנאים למערכות קירור המשתמשות באמוניה, 2008, המשרד להגנ"ס [pdf]
3. בעל מערכת קירור מבוססת אמוניה? תנאים חדשים להיתר רעלים, 08.03.2015
4. 2  דליפות אמוניה השבוע במפעלים: תנובה והוד חפר, 12.04.2015
5. הרוג ו - 20 פצועים בדליפת 8 טון אמוניה במפעל בעמק חפר, 09.11.2014
6. עודכנו התנאים הכלליים להיתר רעלים, 10.02.2015
7. היתר רעלים - עמוד ראשי, infospot