במפגש שיזם המשרד להגנת הסביבה עם ראשי הרשויות המקומיות והעוסקים בתחום הפסולת בישראל, הוצג המתווה החדש לעידוד שוק המיחזור. במפגש נכחו השר להגנת הסביבה אבי גבאי, מנכ"ל המשרד ישראל דנציגר והסמנכ"ל הממונה על תחום הפסולת, יורם הורביץ.
הנושא המרכזי שנידון במפגש הוא היטל ההטמנה אותו משלמות הרשויות המקומיות לקרן לשמירת הניקיון הנמצאת בניהול של המשרד להגנת הסביבה האמור להשקיע את הכספים בעידוד מיחזור פסולת בישראל. נושא זה נמצא במחלוקת בין המשרד להגנת הסביבה והרשויות המקומיות.
הרשויות חוזרות וטוענות כי המשרד לא מנצל את הכספים שמצטברים בקרן ויש גם מחלוקת על הדרך הנכונה בה יש לנצל את הכספים המצטברים למאות מיליוני ₪ בשנה. מרכז השלטון המקומי אף הגיש בג"ץ בבקשה לבטל את היטל ההטמנה, שעדיין תלוי ועומד.
כעת, המשרד להגנת הסביבה מציג את עיקרי המודל החדש לניצול כספי היטל ההטמנה. המודל מתמקד בשלושה נושאים המובאים לפניכם.
המשרד להגנת הסביבה החליט לתמרץ את הרשויות המקומיות למחזר פסולת על ידי תשלום של 316 ₪ עבור כל טון פסולת נוסף שהרשות תמחזר או תשיב ביחס לשנה קודמת. התשלום הנ"ל מתייחס לכל זרמי הפסולת. הפרטים המלאים של התוכנית עדיין לא הוצגו, לכן לא ברור מה היא שנת הבסיס ואיך יאספו וידווחו הנתונים ועוד שאלות חשובות. המשרד מקצה 400 מיליון ₪ מכספי הקרן לשמירת ניקיון לטובת התמריץ הזה במהלך השנה הקרובה.
המשרד מדגיש כי המתווה החדש בא במטרה לתמרץ על פי תוצאות ולא על פי פעולות ובמקביל להפסיק את חוסר הוודאות שיש לרשויות בנוגע למתי ואיך מקבלים כסף מהקרן לשמירת ניקיון.
יעד המיחזור הארצי הכולל שהמשרד להגנת הסביבה הציב לעצמו: 35% מיחזור בשנת 2020. במקביל המשרד מצהיר על יעד שיעור מיחזור של 50% לפסולת העירונית ו- 15% לפסולת אורגנית מופרדת במקור, שניהם עד שנת 2020.
בעיה משמעותית נוספת היא המחסור במתקני קצה למיחזור פסולת. בלעדיהם אולי יש הפרדה של זרמי פסולת אבל לא יתבצע מיחזור. לכן במשרד להגנת הסביבה החליטו להקצות כ- 300 מיליון ₪ בשנה הקרובה, לתמיכה בהקמה של מתקני קצה ועידוד מתקני מיחזור שמתקשים להתקיים.
ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד הצהיר כי היעד של המשרד הוא הקמת 46 מתקנים חדשים למיחזור פסולת במהלך 4 שנים הקרובות. בנוסף הוא ציין כי כבר בשבוע הקרוב יצא מכרז לתמיכה במתקן למיחזור פסולת בניין.
לא רק כסף חסר בשביל לעודד מתקני קצה, אלא גם, ואולי בעיקר, חסמים סטטוטוריים ותכנוניים. דנציגר הסביר כי הם הקימו חמ"ל עם משרד האוצר ורמ"י לפתרון הבעיות הסטטוטוריות וכי הם עוסקים בנושא רבות. גבאי גם התייחס לנושא כששאל את הקהל של ראשי הרשויות "למה אין אתרי קצה?" והסביר כי כולם מתלוננים על סטטוטוריקה אבל שוכחים שכיום, בעזרת תמ"א 16, כל אחד יכול להקים מתקן פסולת באזור תעשיה. אז למה אין מתקני קצה? לדברי גבאי, הסיבה המרכזית היא שהרשויות בעצמן הן אלה שמונעות את הקמת מתקני המיחזור מסיבות של NIMBY.
הנושא השלישי שיזכה ליהנות מתקציב הקרן לשמירת ניקיון הוא שדרוג תשתיות הפסולת ברשויות חלשות, בדירוג סוציואקונומי 1-4. לדברי דנציגר, 133 רשויות, יותר מחצי מהרשויות בישראל נכללות בקבוצה הזאת והן יזכו לסיוע עודף במטרה להגיע לרמה של תשתיות הפסולת ברשויות החזקות. התקציב של הפרויקט הזה הוא כ- 400 מיליון ₪ לשנה הקרובה.
מיד עם הצגת התוכנית, נשמעה ביקורת מצד הרשויות המקומיות, בראש וראשונה, על כך שהן רוצות לנהל את מקטע הפסולת הפנים עירוני בעצמן ובפרט את התקציב הרלוונטי. הן הביעו חשש מעוד מנגנון בירוקרטי מסורבל שישרת את עצמו ולא את המטרה – עידוד המיחזור.
הרשויות החזקות, ובמיוחד אלה שכבר הגיעו לשיעורי מיחזור ניכרים, ציינו כי התוכנית פוגעת בהם פעמיים. פגיעה ראשונה כשמתגמלים רשויות ב 316 ₪ על כל טון פסולת נוסף שימוחזר, כך שרשות שכבר ממחזרת היום, תצטרך לעבוד יותר קשה ולהשקיע יותר משאבים בשביל לקבל את התמיכה המדוברת. פגיעה שנייה מתקיימת לדבריהם בכך שיותר משליש מכספי היטל ההטמנה "צבועים" לטובת רשויות חלשות, כך שבעצם מדובר בהעברת כספי ארנונה מתושבי הרשויות החזקות לתושבי הרשויות החלשות.
אבי גבאי, השר להגנת הסביבה אמר: "אני חושב שמיחזור זה דבר מצוין וצריך לקדם אותו, אבל מוציאים מאות מיליונים בזמן שחלק מהמדינה חיים ללא תשתיות של איסוף אשפה. בעיני לסגור פערים באור יהודה זה חשוב יותר מלהעלות את אחוז המיחזור. אנחנו פועלים לצמצום פערים, גם בתחום הפסולת – לפרק ריכוזיות, להכניס תחרות לתחום ולחזק את הרשויות המקומיות כדי להגדיל את המחזור ולשפר את התשתיות ברחבי הארץ".
גיל לבנה, ראש מועצת שוהם ויו"ר ועדת איכות הסביבה במרכז השלטון המקומי אמר: "המקור התקציבי לעידוד המיחזור הוא כספי הארנונה שמשלמים התושבים בכל רשות בדמות היטל ההטמנה. מאז שהוטל ההיטל, בעשור האחרון, השלטון המקומי שילם ביוקר עבור מעט תוצאות. בשורה התחתונה, היטל ההטמנה הכפיל את עלות הטיפול בפסולת בתקציב העירוני.
כשמסתכלים מה יחזור כעת לרשויות המקומיות לעידוד המיחזור אצלן, זה בערך שליש וזה מעט מדי, בהתחשב שזה כסף של הרשויות המקומיות. אנחנו לא יודעים לשאת באחריות מבלי לשאת בסמכות ולא רוצים לגייס ארנונה תמורת מטרות שמישהו אחר מוציא אותן לפועל.
כולנו יודעים שהשלטון המקומי יציב. השלטון המרכזי פחות. שרים מתחלפים, המדיניות משתנה. לכן אנחנו מאמינים בעצמנו. אנחנו רוצים שהתקציב יישאר אצלנו וננהל אותו תחת אישור והנחיה מקצועית של המשרד. תוכנית שממשיכה במודל הקיים בו משלמים את כל ההיטלים לקרן ממשלתית, והקרן הזאת פועלת בקצב שלה, בשיקול הדעת שלה, המוכר לנו, בעצם לא עוזרת לנו להשיג את אותם יעדים שכולנו רוצים להגיע אליהם. ללא קידום מימון מקרן הניקיון לרשויות המקומיות, הן תתקשינה להשקיע בתשתיות מחזור בנוסף לתשלומי היטלי ההטמנה השוטפים".
דר' מטי צרפתי-הרכבי, ראש מועצה אזורית יואב ויו"ר הועדה לאיכות סביבה במרכז המועצות האזוריות אמרה: "אם נודה בעובדות, הרי ששיגענו את התושבים עם ריבוי המודלים והשינויים שחלו בחקיקה בשנים האחרונות - והיד עדיין נטויה. ברוב המועצות האזוריות תקציב הטיפול בפסולת הוא השני בגודלו אחרי תקציב החינוך. המרחב הכפרי סובל מעלות תפעולית גבוהה יותר ביחס למרחב העירוני בגלל מרחקי השינוע והמרחבים. הביקורת והדיון על יוקר המחיה בישראל, מביאה אותנו לניהול מאוד מושכל וקפדני של תחום הפסולת. המודל החדש של המשרד, שמטרתו למנוע הטמנה, הוא מודל מסורבל עם הרבה בירוקרטיה. בנוסף, רשויות שכבר ממחזרות ורשויות חזקות לא תהננה מהמודל. אני חוששת שנבנה פה מנגנון שמקדם את עצמו ולא את המטרה שלשמה נועד. חשוב לציין כי מחצית מנפח הפסולת היא פסולת אריזות, לכן ההשקעה בתשתיות איסוף אריזות תניב את התרומה הרבה ביותר למיחזור".
-----
קישורים רלוונטיים