בשנה האחרונה דיווחנו לא פעם על הבעיות ביישום חוק פסולת אלקטרונית שנכנס לתוקף בשנת 2014. לאחרונה, התקיים דיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, בו לקחו חלק נציגי המשרד להגנת הסביבה והגורמים הפעילים בתחום.

מנכ"ל המשרד להגנ"ס, ישראל דנציגר, מיהר בפתח הדיון לקחת אחריות על שורה של כשלים כשהודה שהמשרד לא מיישם את החוק כפי שצריך. לא באכיפה, לא בהעדר תקן מיחזור פסולת אלקטרונית, לא בהסדרת התחרות בין גופי היישום ועוד. מה הסיבות שהציג דצינגר ליישום הלקוי? איזה פתרונות מציע המשרד?  ומה הייתה תגובתו החריפה של ח"כ איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה. היה מעניין. הפרטים לפניכם.

הכשל הראשון: אין למשרד נתונים מהימנים

אחת הבעיות הראשוניות הוא המחסור בנתונים מהימנים על אופן יישום החוק כיום, בלעדיהם קשה לנתח את המצב ולקבל החלטות מושכלות. על פי סעיף 69 לחוק פסולת אלקטרונית המשרד להגנ"ס מחויב לפרסם דיווח שנתי, אך עד היום, דיווח כזה לא פורסם עבור שנת 2014 או שנת 2015. מנכ"ל המשרד, ישראל דנציגר, ציין בפתח דבריו כי לפי הדיווחים שהתקבלו במשרד מידי שני גופי המיחזור המוכרים, אקומיוניטי ומ.א.י, הם עמדו ביעדי המיחזור שנקבעו בחוק, 15% בשנת 2014 ו- 20% בשנת 2015. כמו כן, הוא ציין כי כמות הפסולת האלקטרונית מוערכת בכ - 130 אלף טון בשנה. אך מיד אחרי הצגת הנתונים, הוסיף דנציגר: "לצערי ולבושתי אני לא יכול לעמוד מאחורי הנתונים ולא יודע אם הם נכונים או לא".

נקודת המפתח: היעדר אכיפה כנגד יבואני מוצרים אלקטרוניים

מנכ"ל המשרד להגנ"ס, ישראל דנציגר, הכיר בכך שהכשל הדחוף ביותר לטיפול הוא העדר אכיפה כנגד יצרנים ויבואנים של מוצרים אלקטרוניים שטרם התקשרו עם אחד משני גופי היישום המוכרים. מרבית הדוברים בדיון הסכימו איתו וחזרו וציינו כי זאת נקודת מפתח. ללא אכיפה, קשה לשכנע את היבואנים שבוחרים לשבת על הגדר, להתקשר עם גופי היישום המוכרים.

חשוב להבין כי ללא הצטרפות של מרבית היצרנים והיבואנים יישום החוק מדשדש שכן כמות הפסולת שגופי היישום נדרשים לדאוג למחזר נגזרת מכמות הציוד שהיבואנים מוכרים מדי שנה. בנוסף, היבואנים הם אלה המממנים את האיסוף והמיחזור של הפסולת האלקטרונית. בלעדיהם לגופי היישום המוכרים אין תקציב הולם לאיסוף וטיפול בפסולת אלקטרונית. כמו כן, נוצר חוסר שוויון ואפליה מסחרית לטובת אלה שלא התקשרו.

משה גוב, מנכ"ל סמיקום לקסיס, יבואנית ויצרנית של מוצרים אלקטרוניים המקיימת את החוק, ציין כי העלות שלהם בגין יישום החוק משמעותית ונותנת יתרון יחסי למתחרים שלא מקיימים את החוק. לדבריו היעדר האכיפה גורם נזק בלתי הפיך דווקא לאלה שמקיימים את החוק.

היעדים אליהם התחייב המשרד להגנת הסביבה: להוסיף 15% מהיבואנים הגדולים עד סוף 2016 ו- 40% עד סוף 2017. המשרד כנראה מתייחס למספר כולל של כ- 300 יבואנים גדולים, מהם רק כחצי התקשרו עד היום.

העדר הסדרה של התחרות בין גופי היישום המוכרים

לדברי דנציגר ישנה תחרות מחירים קשה בין הגופים המוכרים מבלי שבוצעה הסדרה מתאימה, כך שלגופי היישום המוכרים אין די תקציב לפעול לאיסוף פסולת אלקטרונית ברשויות המקומיות, לדאוג למיחזור בסטנדרט גבוה ולהשקיע בתקציבי שיווק ופרסום להעלאת המודעות הציבורית לנושא. בהתאם, עד היום, רק 11 רשויות מקומיות מתוך 257 התקשרו עם אחד משני הגופים המוכרים. פחות מ- 5%(!). לשם השוואה, בחוק פסולת אריזות שנכנס לתוקף ב- 2012, 85% מהרשויות התקשרו עם הגוף המוכר.

היעדים אליהם התחייב המשרד להגנת הסביבה:

• 50 רשויות יתקשרו עם אחד משני גופי היישום המוכרים עד סוף שנת 2016
• חלוקה גיאוגרפית בין שני הגופים המוכרים בהתקשרות עם רשויות
• קביעת סטנדרטים להעברת רשויות בין הגופים וחלוקת הכספים שכבר שולמו על ידי היבואנים

צחי עין גל, מנכ"ל תאגיד המיחזור אקומיוניטי, ציין כי החלוקה של הרשויות המקומיות איננה יכולה להיות מבוססת על חלוקה גיאוגרפית בלבד אלא גם על נתחי שוק בצד של "ההכנסות" כדי למנוע מצב בו לאחד התאגידים יש נתח שוק נמוך יותר בהכנסות בעוד בהוצאות יש לו נתח גבוה יותר. 

העדר תקן/סטנדרט לתהליך מיחזור פסולת אלקטרונית

נקודה משמעותית נוספת שהעלה דנציגר, היא היעדר תקן המגדיר אמות מידה מוסכמות למיחזור פסולת אלקטרונית. תחרות המחירים גורמת לפסולת אלקטרונית להגיע לאתרי פסולת המציעים את דמי הטיפול הזולים ביותר. ללא תקן איכות לתהליך מיחזור, דווקא האתרים הפועלים בצורה לא מוסדרת משגשגים ואילו האתרים המקיימים מיחזור בטיחותי תוך שמירה על הסביבה נדחקים מחוץ לשוק.

היעדים אליהם התחייב המשרד להגנת הסביבה: עד סוף 2016 תיקבע תקינה להגדרת אמות מידה למיחזור שתיאכף כך שרק מתקנים הממחזרים לפי הסטנדרט שיקבע יקבלו הכרה ויוכלו לקלוט פסולת אלקטרונית.

איזה טיעון מציג המשרד ליישום הלקוי של חוק פסולת אלקטרונית?

מנכ"ל המשרד להגנ"ס, ישראל דנציגר, הסביר כי הסיבה העיקרית ליישום הלקוי של חוק פסולת אלקטרונית על ידי המשרד, הוא מחסור בכוח אדם. לדבריו, עם כניסתו לתפקיד לפני כשנה זיהה את הבעיה וביקש תקנים ממשרד האוצר. בינתיים, דיווח דנציגר, המשרד הקצה לאגף אריזות 2 תקנים מלאים שפונו ממשימות אחרות במשרד ו- 3 משרות סטודנט מלאות ורו"ח חיצוני.

דצינגר הוסיף כי חקיקה שאינה מגובה בתקציב וכח אדם תואם, בעייתית ליישום על ידי הגופים המבצעים. דנציגר ציין כי חלק מתהליך החקיקה חייב להיות אישור תקציבי של משרד האוצר וביקש את עזרת הוועדה בנושא.

המשרד להגנ"ס מתלונן על העדר תקציב | מי הוא שר האוצר?

דוברים בדיון הצביעו על האבסורד בטיעוניו של דצינגר על העדר תקציב ותקנים שהרי השר להגנת הסביבה הוא משה כחלון, שר האוצר. כחלון, דצינגר והשר היוצא להגנ"ס, אבי גבאי – הם כולם בני אותה מפלגה, מפלגת כולנו. אם השר להגנת הסביבה, משה כחלון, לא יכול לשכנע את שר האוצר, משה כחלון, להקצות תקנים ותקציבים ליישום החוק – מי כן יצליח?

יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת נוזף ומזהיר את המשרד להגנ"ס

יושב ראש וועדת הכלכלה, חבר הכנסת איתן כבל (מפלגת המחנה הציוני), נזף בחריפות במשרד להגנת הסביבה שהוביל תהליך חקיקה של חוק וכעת לא מיישם אותו: "הועדה מותחת ביקורת קשה על העובדה שהמשרד לא מיישם את החוק כפי שהמחוקק התכוון. הוועדה רואה זאת בחומרה רבה בעיקר בשל העובדה שמדובר בהצעת חוק ממשלתית שהמשרד להגנת הסביבה דחף וקידם בעצמו וכעת הוא לא מטפל בו ולא מיישם אותו."

ח"כ כבל הזהיר את המשרד להגנ"ס לבל ימשיך לא לקיים את דרישות החוק ואמר כי מי שלא יכבד את דרישות וועדת הכלכלה, הוועדה לא תכבד את דרישותיו. כבל סיכם בכך שאמר כי הוא רואה בחוק זה אבן בוחן למערכת היחסים של הועדה עם המשרד להגנ"ס ודרש לקבל דיווח על יישום החוק בעוד 3 חודשים.

ביקורת נוספת התייחסה לטענתו הסמויה של מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה שציין כי הוא רק 10 חודשים בתפקיד, רמז לכך שאת הכשלים של חוק פסולת אלקטרונית הוא קיבל בירושה מקודמיו. דוברים בדיון ציינו כי לא ייתכן שיישום חוק יהיה תלוי בחילופי תפקידים של מנכ"ל או שר.

סיכום והתייחסויות

כבר לפחות שנה שכולם מסכימים על הבעיות הקיימות ביישום חוק פסולת אלקטרונית ועל כך שהכדור נמצא בידיים של המשרד להגנ"ס, אלא שבינתיים אין שינוי. אם כל חודש שעובר, הנזק הנגרם למי שכן מקיים את החוק הולך וגדל. יבואנים, מפעלי מיחזור וגופי יישום מוכרים מדממים והחשש הוא שמי מהם יחצה את נקודת האל חזור. עם זאת, יש גם תקווה. מנכ"ל המשרד להגנ"ס לוקח אחריות, מצביע על הכשלים, מציג פתרונות ומציב יעדים ברורים עם לוחות זמנים אגרסיביים. האם המשרד יצליח לספק את הסחורה? חובת ההוכחה עליו. אנחנו נמשיך לעקוב.

צחי עין גל, מנכ"ל תאגיד המיחזור אקומיוניטי, הזכיר במהלך הדיון כי לצד הכשלים אשר הוצגו ולהם יש צורך לתת מענה, ישנם לא מעט הישגים אשר הושגו מכניסת החוק לתוקף. ביניהם: עשרות יבואנים המיישמים את החוק והתקשרו אם גוף מוכר, היקף הפסולת האלקטרונית שכבר מדווחת ע"י הגופים המוכרים המהווה חלק ניכר מהציוד האלקטרוני הנמכר בישראל בכל שנה, ועוד.

התייחסותו של אמנון שחרור מנכ"ל משותף בתאגיד המיחזור מ.א.י: "חשיבותו של החוק לטיפול בפסולת אלקטרונית גבוהה ומשמעותית לבריאותם של תושבי ישראל. לצערנו אנו מלינים מזה זמן רב כי העדר האכיפה מצד המשרד להגנ"ס פוגע בלקוחותינו היבואנים והיצרנים אשר עושים מאמצים בהיבטים כספיים ובפעילויות בשטח ליישום החוק. אני מברך על השינוי המרענן שחל לאחרונה במשרד להגנת הסביבה בהנהגתו של מר דצינגר והסמנכל גיא סמט, יחד עם אגף אריזות ואנשיו המוכיחים שניתן לבצע וליישם חוקים מורכבים בנחישות ומקצועיות כאשר נמצא הדבר על סדר יומם. נמשיך לעקוב אחר דיונים אלו מתוך חשיבותה של המעורבות הפרלמנטארית ביישום חקיקה מורכבת כאמצעי להנחייה, בקרה ויישום ארוכי טווח."

---------------

קישורים רלוונטיים:

1. ראש אגף אריזות במשרד להגנת הסביבה מסיימת את תפקידה, 06.04.2016
2. גבאי: "מיחזור ציוד אלקטרוני לא התקדם בארץ. עכשיו זה ישתנה", 30.03.2016
3. "תעשיית המיחזור לא מקרטעת אלא גוססת", 20.03.2016
4. האם תאגיד המיחזור עמד ביעדי המיחזור השנה? 25.02.2016
5. פסולת אלקטרונית: הוכרע הבג"ץ נגד המשרד להגנת הסביבה, 19.01.2016
6. פסולת אלקטרונית | infospot

גופים לייעוץ ויישום חוק פסולת אלקטרונית: