ביום עיון בנושא חומרים מסוכנים שקיימה התאחדות התעשיינים, הציג מיכאל ואטנמכר, מרכז בכיר היערכות לחירום במשרד להגנת הסביבה, את עקרונות המדריך לטיפול במתקנים קיימים מחזיקי חומרים מסוכנים מפני רעידות אדמה, העתיד להתפרסם בשבועות הקרובים. זאת בהמשך למסמך הטיוטה שפורסם בספטמבר 2014. בשלב ראשון, יישום המדיניות תחול על 49 מפעלים שסווגו גם כמפעלים מסוכנים על פי דירוג seveso וגם בדירוג מסוכנות A לעניין מרחקי הפרדה. רשימת המפעלים טרם פורסמה. מפעלים אלה יקבלו את הדרישות ולוחות הזמנים ליישום במסגרת בקשה לחידוש היתר רעלים כשיגישו אותה למשרד להגנ"ס, אך צפויים לקבל מכתב עדכון על הנושא בשבועות שלאחר פרסום המדיניות.

בשנים האחרונות בוצע פיילוט עם כ- 13 מפעלים מחזיקי חומ"ס לעניין הטיפול מפני רעידות אדמה, על בסיסו הוכן מסמך המדיניות הנוכחי. 13 מפעלי הפיילוט כנראה נמצאים בין 49 המפעלים המוגדרים לטיפול ויצטרכו גם הם ליישר קו עם מסמך המדיניות החדש.

מצגת טיפול במתקנים מחזיקי חומ"ס מפני רעידות אדמה, המשרד להגנ"ס

תהליך העבודה

לאחר פרסום המדריך, 49 המפעלים המדוברים עתידים לקבל מכתב מאנשי המחוז המפרט את התהליך הנדרש מהם ולוחות הזמנים שיקבלו כשיגישו למחוז בקשה לחידוש היתר הרעלים שלהם.

התהליך יתחיל בביצוע סקר סיכוני רעידות אדמה (מבוסס על תופעות גיאולוגיות) ברדיוס של 100 מטר מהמתקן שהוגדר (לא האתר, אלא רק המתקן הספציפי שמחזיק בחומ"ס) ולאחר מכן בדיקה הנדסית שתבחן האם המתקן עומד בסיכונים הצפויים. התוצר של שלב זה הינו דו"ח הכולל:

1. רשימת סיכונים גיאולוגיים וסיסמולוגיים 
2. נתוני תגובת אתר לצורכי תכנון
3. נתוני תכנון של כל הרכיבים (בחינת היתרים)
4. קביעת רמת העמידות/הסכנה

במידה והמפעל לא עומד בסיכונים, יהיה עליו להגיש למשרד להגנ"ס הצעה לפתרונות, ולאחר קבלת אישור יהיה עליו ליישם את הפתרון שאושר בהתאם ללו"ז מוסדר.

מסמך המדיניות מבוסס על המדריך האמריקאי CalARP – California Accidental Release Prevention, אך לדברי המשרד המפעלים יוכלו להתבסס על כל תקן שיחפצו ממדינות ה – OECD בתנאי שהוא יאשר זאת מראש. למרות שמכתבי הדרישות והמענה להם יהיו בין המפעל למחוז הרלוונטי, נציג אגף חירום, מיכאל ואטנמכר, הודיע כי ילווה באופן אישי את הפן המקצועי של יישום ההנחיות על ידי כל אחד מהמפעלים.

מומלץ למפעלים שנמצאים בתהליך תכנון כלשהו של מתקן חדש או שינוי כלשהו, לבדוק מראש שהם עומדים בדרישות רעידות האדמה החדשות, על מנת לא להיקלע להוצאות מיותרות לאחר מכן.

הרקע לפרסום מסמך המדיניות

בעקבות שני רעשי האדמה שהתרחשו בטורקיה השכנה בשנת 1999, הבינו בישראל כי קיים פוטנציאל ממשי לאירוע משמעותי גם במחוזותינו. בעקבות כך התקבלה החלטת הממשלה "רעד 2" אשר הטילה תפקידים על המשרד להגנת הסביבה בתחום:

1. קביעת נהלים ודרישות לבחינת עמידות ומתקנים - לקראת סיום.
2. אכיפת ביצוע פעולות חיזוק והיערכות למתקנים שלא נמצאו עמידים – זהו השלב העומד להתחיל.
3. קביעת נהלים לדרישות תכנון והקמה של מתקנים חדשים - בכך המשרד צפוי לטפל בהמשך. 

------

קישורים רלוונטיים:

1. עמוד מידע: מיגון מפעלי חומרים מסוכנים מפני רעידת אדמה – המשרד להגנת הסביבה
2. טיוטת המדריך לטיפול במתקנים מחזיקי חומ"ס לעמידות מפני רעידות אדמה – המשרד להגנת הסביבה, [pdf]
3. מיגון מתקני חומ"ס מרעידות אדמה - עמוד ראשי, infospot

------------