לפני כ 3 חודשים דיווחנו כי פורסמה להערות הציבור טיוטת הנחיות מקצועיות למיגון מבנים בפני גזי קרקע. כעת פורסם מסמך ההנחיות בגרסתו הסופית. המסמך מפרט את הקריטריונים והדרישות של המשרד להגנת הסביבה להתקנת מערכות מיגון (אוורור ואיטום) במקרה של נוכחות גזי קרקע. ההנחיות מתייחסות הן למבנים קיימים והן למבנים מתוכננים.
המקור לגזי קרקע הוא עיסוק בחומרים מסוכנים בתעשייה, חקלאות ותחנות תדלוק העלול להוביל לזיהום קרקע ומי תהום בחומרים אורגניים רעילים ומסרטנים שחלקם נדיפים (VOC's) או חצי נדיפים (SVOC's). בנוסף, ישנם גם מזהמים אנאורגניים נדיפים כגון כספית, עופרת וסולפיד.
חומרים נדיפים אלה מצטברים בחללים בקרקע ועלולים לחדור למבנים. התופעה נפוצה יותר במרתפים וחניונים תת-קרקעיים אך רלוונטית גם לחללי מגורים בקומת הקרקע. גזי קרקע שמקורם בקרקע מזוהמת עלולים לחדור למבנים דרך סדקים, חורים ופתחים ברצפה ובקירות המבנה. חדירת גזי קרקע רעילים ומסרטנים למבנה מסכנת את בריאות הציבור במבנים. במסגרת ההנחיות נקבעו השיקולים המקצועיים לדרישת מערכות אוורור ואיטום. כמו כן, ההנחיות עוסקות גם באופן התקנת המיגון.
מסמך ההנחיות החדש מפרט את תהליך הטיפול במיגון מבנים מפני חדירת גזי קרקע. להלן השלבים העיקריים:
במקרים רבים, מקור הזיהום של גזי הקרקע המסוכנים אינו בשטח הנמצא בבעלות בעל הנכס הסובל מהבעיה. במקרים אחרים לא ניתן לאתר את הגורם האחראי על יצירת זיהום הקרקע במקור. גם אם יודעים מה מקור הזיהום הקרקע, ומי גרם לזיהום, יכול לקחת שנים, אם בכלל, עד ליישום דרישות לטיפול בזיהום הקרקע כך שלא יהווה סיכון. מסיבות אלה ונוספות, המסמך המוצע מציין כי רק במקרה בו ערכיי זיהום הגז בקרקע עולים על פי 1000 (3 סדרי גודל) מערכיי Tier1, שנקבעו במסמך ה – IRBCA, יש לטפל בזיהום הגז בקרקע, בנוסף למיגון המבנה, ואם מדובר במבנה עתידי – טרם בנייתו. כל עוד ערכיי הזיהום נמוכים מכך, המשרד יאפשר מיגון בלבד. כך על פי מסמך ההנחיות.
--------
קישורים רלוונטיים: