לאחרונה התקיים יום עיון בנושא חוק הפיקדון בבית הספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר. מסתבר כי ב 1.1.2016 חל שינוי משמעותי בחוק הפיקדון שיכול להשפיע באופן מהותי על כל הגורמים בתחום, שהתייצבו לדיון סוער: השר להגנת הסביבה אבי גבאי, נציגי תאגידי המיחזור אל"ה ותאגיד המיחזור אסופתא, נציגי יצרני המשקאות, פעילים סביבתיים, אנשי אקדמיה ועוד. תמצית הדברים לפניכם.
חוק הפיקדון על מכלי משקה שנחקק ב 1999, הינו חוק מיחזור הפסולת הוותיק בישראל. בשונה מחוקי המיחזור האחרים (צמיגים אריזות ואלקטרונית) אחת המטרות הראשיות של חוק הפיקדון היא ניקוי המרחב הציבורי ממכלי משקה, שטרם תקופת החוק, היו מושלכים בחלקם ברחובות ובשטחים הציבוריים. בדומה לחוקי המיחזור החדשים יותר, מטרות נוספות של החוק הן עידוד שימוש חוזר ומיחזור תוך צמצום כמות הפסולת המוטמנת.
המנגנון אותו אימץ חוק הפיקדון לשם איסוף והפרדת מכלי המשקה הקטנים משאר הפסולת, מוכר לכולנו – הפיקדון. כל מיכל משקה הקטן מ- 1.5 ליטר חייב בפיקדון של 30 אג' אותו משלמים כל הרוכשים אותו. גם בית העסק משלם את הפיקדון ליצרן או יבואן מהם רכש את המשקאות וגם הצרכן הסופי משלם את הפיקדון לבית העסק ממנו רכש את המשקה. באופן דומה, יש מנגנון החזר לדמי הפיקדון.
כך, כשלכל מיכל משקה ריק שמוחזר יש מחיר ששווה למישהו את מלאכת האיסוף שלו, המכלים לא מתגלגלים ברחוב ונאספים לכדי זרם פסולת נפרד המטופל על ידי אחד משני תאגידי המיחזור הפועלים כיום בישראל: אל"ה ואסופתא.
אל"ה, שהיא הגדולה מבין שני תאגידי המיחזור ושולטת בכ – 90% מהשוק, מצהירה כי אספה 79% ממכלי המשקה עליהם חל הפיקדון שנמכרו בשנת 2014.
חוק הפיקדון חל רק על מכלי משקה הקטנים מ- 1.5 ליטר. אך מדוע מוצבים ברחובות ערי ישראל 21,000 "מיחזוריות" להשלכת מכלי משקה גדולים?
לפני מספר שנים, יצרני המשקאות הגדולים המחזיקים בתאגיד המיחזור אל"ה, הגיעו להבנה עם המשרד להגנת הסביבה והרשויות המקומיות כי הם יממנו (ואל"ה יישמו) איסוף וטיפול במכלי משקה גדולים, שלא במסגרת חוק הפיקדון. כך אל"ה הסכימו להציב מיחזוריות להשלכת מכלי משקה גדולים, לאסוף את המכלים הנצברים בהן ולדאוג למיחזור שלהם, במקביל לפעילות להעלאת המודעות לשימוש במיחזוריות בקרב הציבור. נשאלת השאלה, מדוע יצרני המשקאות התנדבו לממן את הפעילות הזאת?
רבים לא יודעים כי בחוק הפיקדון יש מנגנון הקובע כי החל מה- 1.1.2016 יצרנים ויבואנים של משקאות יחויבו לאסוף מכלי משקה גדולים ששיווקו באותה שנה, ולמחזר 90% ממה שאספו. אם בשנה מסוימת, לא הגיע כלל איסוף מכלי המשקה הגדולים ל 55% - אזי באופן אוטומטי מנגנון הפיקדון יחול גם על המכלים הגדולים (להלן "הטייס האוטומטי"). יש לשר להגנת הסביבה אפשרות להתערב במידה והושג יעד מיחזור כללי שנע בין 47% - 55%, אחרת רק שינוי החוק בכנסת יכול לשנות את המנגנון.
כך, על מנת לעמוד ביעד איסוף של 55% מהמכלים הגדולים בשנת 2016, פעלו בתאגיד המיחזור אל"ה במשך השנים האחרונות להצבה ותפעול של מערך איסוף מכלי משקה גדולים.
אל"ה מצהירים כי בשנת 2014 (נתוני 2015 טרם פורסמו) הם אספו ומיחזרו 51% מהמכלים הגדולים שנמכרו באותה שנה.
הסיפור הולך ומסתבך. בשנת 2011, נחקק חוק האריזות שחל על מגוון רחב של אריזות ביניהם גם מכלי המשקה הגדולים שלא מכוסים בחוק הפיקדון (עד 2016). יעדי המיחזור של חוק האריזות מחולקים לפי סוג החומר, כאשר יעד המיחזור לפלסטיק, שהוא חומר הגלם של מרבית מכלי המשקה הגדולים, עומד על 22.5% בלבד.
כלומר, החל מה 1.1.2016 נוצר מצב בו שני חוקים חלים על מכלי המשקה הגדולים, גם חוק האריזות וגם חוק הפיקדון (עם יעדי איסוף וולונטריים).
האפשרויות העיקריות שעומדות על הפרק הן:
בישראל נמכרים כ – 715 מיליון מכלי משקה גדולים מדי שנה. במידה ויחול עליהם חוק הפיקדון, מדובר במחזור שנתי של יותר מ – 100 מיליון ₪ של דמי פיקדון שיתגלגלו בשוק מדי שנה. הרבה כסף.
שוק מכלי המשקה הקטנים גדול יותר, כ- 850 מיליון מכלי משקה קטנים מדי שנה. מחזור פיקדון שנתי של למעלה מ – 200 מיליון ₪.
אבי גבאי, השר להגנת הסביבה, ציין כי ביטול חוק הפיקדון היה אחד הנושאים הראשונים בו התבקש לטפל במשרד להגנת הסביבה, אך החליט שלא לעשות כן, לדבריו: "בסך הכל חוק הפיקדון עובד יפה מאוד וזאת עובדה- אין כמעט בקבוקים שמסתובבים ברחובות. לכן החלטתי שלא לקבל את ההמלצה ולא לבטל את הפיקדון על הבקבוקים הקטנים". גבאי גם התייחס לכפל החקיקה בין חוק האריזות לחוק הפיקדון ואמר שנושא זה פחות מטריד אותו.
בהמשך דבריו, גבאי ציין כי טרם גיבש עמדה לעניין הטלת פיקדון על מכלי משקה גדולים, אך הסביר כי במידה וכן יוחלט להטיל פיקדון כזה, הוא מאמין שתפקיד המשרד להגנת הסביבה הוא לתת הנגשה ואיתות כלכלי קטן. כלומר, סכום פיקדון קטן (10 אג' במקום 30 אג'), יחד עם חובת הצבת מכונות להחזרה אוטומטית של מכלים שיקלו על תהליך החזר הפיקדון. במקרה כזה, ציין גבאי, הוא לא רואה סיבה למה לא להשאיר את המיחזוריות ככה שיהיו כמה אפשרויות להשלכה ואיסוף של מכלי המשקה הריקים.
פרופסור דני רבינוביץ', ראש בית הספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר: "מהו הבסיס הלוגי להחרגת מכלי משקה גדולים מחוק הפיקדון והכללתם בחוק האריזות? מה ההבדל לצורך העניין, בין מיכלים גדולים לקטנים? המשחק הזה הוא מאוד שרירותי. מה ייקרה לדעתי ב- 2016? אם לגזור מדברי השר הבוקר, המשרד להגנת הסביבה נוטה להשאיר את המצב הנוכחי על כנו. אבל יהיו לחצים"
בשם יצרני המשקאות הגדולים דיבר עו"ד חיים ישר ממשרד רון גזית גוטנברג ושות' המייצגים בין השאר גם את תאגיד המיחזור אל"ה, ותאגיד מיחזור האריזות תמיר. הוא אמר: "המדינה הבהירה שמכלי המשקה הגדולים הם חלק מחוק האריזות ואין שום סיבה להחריג אותם. לגבי מכלים קטנים, אני מציע לא לגעת במצב העניינים כי זה עובד יפה והיה קיים עוד לפני חוק האריזות. השר אמר שלא מפריעה לו הסתירה בין 2 החוקים החל מה 1.1.2016 אך לדעתי יש להכריע בסוגיה זו".
אופיר פינס, ראש המרכז לחקר השלטון המקומי, אוניברסיטת תל אביב וגם יועץ של תאגיד המיחזור אסופתא: "חוק הפיקדון עושה את העבודה, אבל רק את חלקה, כי איסוף והטמנה של מכלי משקה גדולים הוא משמעותי. חוק הפיקדון צריך לכלול את המכלים הגדולים".
עמית ברכה, מנכל אדם טבע ודין: "חוק הפיקדון הוא כלי אפקטיבי למניעת לכלוך ומוביל לשיעורי מיחזור גבוהים. לעומתו, חוק האריזות נמצא בחיתוליו, אמנם יש התקדמות ניכרת משנה לשנה, אך נדרשת אכיפה על היקף עצום של יצרנים שעדיין לא משלמים את חלקם ולכן השיח על ביטול חוק הפיקדון בשלב זה, אין לו מקום כל עוד חוק האריזות לא מיושם באופן מלא. לטעמנו יש להחיל את הפיקדון על המכלים הגדולים או להשאיר את חוק הפיקדון כפי שהוא כך שקיים "איום" של עמידה ביעד איסוף וולונטרי של 55%".
הדברים נאמרו ביום עיון: מי מפחד מחוק הפיקדון? שהתקיים בבית הספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם ארגוני הסביבה אדם טבע ודין, חיים וסביבה והמועצה לארץ ישראל יפה
------
קישורים רלוונטיים:
גופים לייעוץ ויישום חוק פסולת אריזות:
חברה | איש קשר | טלפון | מייל |
---|---|---|---|
ערנות | ערן בושארי | 072-3713040 | eranut@infospot.co.il |
נגב אקולוגיה | מאיה כהן | 072-3712247 | Negev@infospot.co.il |
לאינדקס הספקים >>> |