היטל ההטמנה לפסולת מצליח לייצר הרבה כותרות בשנה האחרונה ובצדק. כספי היטל ההטמנה מופקדים בחשבון ייעודי בקרן הניקיון בניהולה של המשרד להגנ"ס ומיועדים לפיתוח שוק הפסולת והמיחזור.

תוך שנים ספורות, צמח היקף היטל ההטמנה לסכום שנתי של כ- 500,000,000 ₪ המהווה יותר מ- 50% מהתקציב השנתי של המשרד להגנ"ס. המשרד להגנ"ס, ללא ניסיון קודם בניהול קרנות בסדר גודל דומה, התקשה בשנים האחרונות לנצל את הכספים ביעילות ונצברו בקרן עודפים של כ- 1.3 מיליארד ₪.

האם יש לבטל או לצמצם את היטל ההטמנה? האם יש להשתמש בכספים לעידוד רשויות להפריד פסולת בבתי התושבים או במתקני הפרדה עירוניים? מה מעכב את השקעות הקרן בהקמת מתקני קצה קליטה ומיחזור בפסולת אורגנית עירונית? שאלות אלה ונוספות עלו לפני כשבועיים בדיון בכנסת בנושא זה. חשוב לציין כי אבי גבאי, שבזמן הדיון עדיין כיהן כשר להגנת הסביבה, הציג בו את עמדותיו, יחד עם ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנ"ס. אך אין לדעת כיצד תשפיע ההתפטרות של גבאי על מימוש עמדות אלה. עיקרי הדברים שעלו בדיון מובאים לפניכם.

מחלוקת עם הרשויות המקומיות על היטל ההטמנה

לפני כחצי שנה, על רקע חוסר היעילות בניצול כספי היטל ההטמנה, עתר מרכז השלטון המקומי לבג"ץ נגד המשרד להגנת הסביבה בדרישה לבטל את היטל ההטמנה. עתירה זו עדיין נידונה בבית המשפט. אחת הטענות העיקריות של השלטון המקומי הוא שהרשויות צריכות להחליט בעצמן כיצד לנצל את הכספים המדוברים לעידוד שוק הפסולת והמיחזור בשטחן ולא דרך מנגנונים ממשלתיים מסורבלים.

הצעת חוק ממשלתית להחזר אוטומטי של היטל ההטמנה לרשויות

בדיון שהתקיים בכנסת הודה השר (בינתיים לשעבר) אבי גבאי כי הרשויות צודקות "השלטון המקומי צודק. הם משלמים כסף ובסוף לא מקבלים אותו בחזרה... . לכן נעביר את הכסף בחזרה לרשויות. הן יודעות לבצע את הדברים מהר יותר ויובילו בעצמן שינוי בתחום". מה הפתרון שהציג גבאי? לדבריו המשרד להגנ"ס מתכוון לקדם במושב הזה הצעת חוק ממשלתית לפיה כספי היטל ההטמנה יחזרו באופן אוטומטי לרשויות ולא דרך המנגנון המסורבל של קולות קוראים ומכרזים. גבאי הסביר כי הוא למד שמשרדי הממשלה לא מסוגלים להוציא כסף ביעילות בגלל הבירוקרטיה שמעניקה יתרון לרשויות החזקות. בנוסף, גבאי ציין כי בהצעת החוק המדוברת המשרד להגנ"ס בעצם מוותר על הסמכות שלו – להחליט איך יוקצו הכספים.

*ניתן להגדיל בלחיצה

עקרונות החוק לא הוסברו ויש המון שאלות פתוחות שנותרו ללא מענה. איזה חלק מכספי היטל ההטמנה תקבל הרשות חזרה? האם כל רשות תוכל לבחור בעצמה כיצד להשקיע את הכספים בפיתוח תחום הפסולת והמיחזור בשטחה? מי יממן את מתקני המיון ואת מתקני המיחזור? מי יפקח על התהליך? וכמובן, האם המשרד להגנ"ס ללא שר מחויב המכהן במשרה מלאה יצליח להגיש ולהעביר הצעת חוק ממשלתית.

הפרדה במקור של פסולת אורגנית או מתקני הפרדה עירוניים/אזוריים

נושא מהותי נוסף שנידון בישיבה ונמצא במחלוקת בשנה האחרונה, הוא שינוי המדיניות שהוביל השר (לשעבר) אבי גבאי להפרדת זרם הפסולת האורגנית באמצעות מתקני הפרדה עירוניים או אזוריים, במקום הפרדה במקור, בבתי התושבים, באמצעות פחים חומים.

המשרד להגנ"ס מקדם את המדיניות של הפרדה במקור כבר מספר שנים וזהו סעיף ההוצאות הגדול ביותר לשמו נוצלו כספי היטל ההטמנה (כ- 500 מיליון ₪ ב 5 השנים האחרונות). גבאי חזר בדיון על העמדות שהציג בחודשים האחרונים, לדבריו שיעורי המיחזור שהושגו נמוכים מאוד במרבית המקומות ולכן יש להעדיף מתקני הפרדה, במיוחד בישובים גדולים, זאת תוך המשך תמיכה בישובים שבוחרים בהפרדה במקור ומצליחים להגיע לשיעורי מיחזור ניכרים.

בהתאם, סמנכ"ל שלטון מקומי במשרד להגנ"ס, גיא סמט, הציג שוב את עקרונות מודל התמרוץ בחדש להגדלת שיעורי המיחזור ברשויות המקומיות. לפי מודל זה, רשות מקומית תקבל תשלום של 316 ₪ עבור כל טון פסולת נוסף שהרשות תמחזר או תשיב ביחס לשנה קודמת. גם כאן, הפרטים המלאים טרם פורסמו ויש הרבה סימני שאלה.

יו"ר וועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ דודי אמסלם התייחס לנושא: "כל נושא ההפרדה היום זה ישראבלוף. תושבים מפרידם אשפה ולא יודעים שהכל מגיע לאותה מטמנה. חייבים להתחיל ממפעל ההפרדה ואחרי זה כל השרשרת אחורה".

חברת הכנסת תמר זנדברג, התייחסה לנושא והעבירה רשמים שקיבלה מרשויות אשר נכנסו לתוכנית ההפרדה במקור והשקיעו בכך כספים. זנדברג טענה שההכרזה על כישלון תוכנית ההפרדה במקור הייתה נמהרת, מוקדמת והשאירה את הרשויות עם נזק שכן באמצע התהליך שינו להן את המדיניות. זנדברג הוסיפה כי הפרדה במקור הינה תוכנית שבמדינות המתקדמות לקח שנים רבות להטמיע ולכן נדרשת סבלנות. חברת הכנסת יעל פארן חיזקה את דבריה: "עברו רק 5 שנים. זה לא מספיק זמן, ושוב מהפכה חדשה. שומטים את הקרקע מתחת לפרויקט ההפרדה."

מדוע לא קמים מתקני מיחזור?

אחת הבעיות הגדולות שמלוות את שוק הפסולת בשנים האחרונות ועלה גם הוא לדיון הוא המחסור במתקני מיחזור לזרמי פסולת מופרדת ובעיקר פסולת אורגנית. השר לשעבר גבאי חזר והסביר שהבעיה היא שאף רשות מקומית לא רוצה מתקן פסולת בשטחה משיקולי NIMBY (not in my back yard).

כך קורה שברוב שטחי המדינה, גם אם יש רשות או מתקן שמפרידים זרם פסולת אורגנית, הם נאלצים לשלוח את הפסולת המופרדת למטמנה יחד עם הפסולת הלא מופרדת ולשלם עליה היטל הטמנה. מנכ"ל המשרד להגנ"ס, ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנ"ס, הציג את המאמצים שהמשרד עושה מאז הוא נכנס לתפקיד, לצורך קידום הנושא באמצעות "קבינט" עם נציגי הגופים הרלוונטיים המתכנס בתדירות גבוהה ומנסה לפתור את החסמים השונים לכל מתקן ומתקן. אחד היעדים שהוצגו על ידי המשרד היה הקמה של 24 מתקני קצה ותחנות מעבר עד שנת 2020.

מנגד, ראש וועדת הפנים והגנת הסביבה, חבר הכנסת דוד אמסלם, אשר ניהל את הדיון טען כי אין להתחשב ברצון הרשויות אלא להציב אותם בפני עובדה מוגמרת של הקמת מתקן למיון ומיחזור פסולת במקום שייבחר: "המדינה צריכה להחליט כמה מפעלי הפרדה צריכים להיות בכל הארץ. כמה אתרים יש היום? כמעט אפס, כי אף אחד לא רוצה להקים אתר אצלו. כמו שיש תוכנית מתאר לרכבות, לשדות תעופה ולחופים, המדינה חייבת להכין תוכנית אב ארצית להקמת מפעלי הפרדה".

התייחסויות וסיכום

שינוי המדיניות של הפרדת זרם הפסולת האורגנית ושינוי מנגנון הקצאת כספי היטל ההטמנה הם דוגמא מאלפת לבעיות של השלטון המרכזי בישראל המתקשה להתמיד ביישום מדיניות וחזון ארוכי טווח בגלל חילופי שר ומנכ"ל תכופים. זאת, בלי שום קשר לשאלה האם השינויים שגבאי הוביל נכונים או לא, היות ועצם השינויים המהירים והתפטרותו שוב שמים בסימן שאלה את המדיניות החדשה שטרם הספיקה להתגבש.

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין': "מיום כניסתו לתפקיד חנק השר להגנת הסביבה את ההפרדה במקור, הקפיא תקציבים לרשויות מקומיות ועסק בקידום שריפה כפתרון לפסולת וכעת הוא טוען בעזות מצח שאותה הפרדה במקור, אשר מיושמת כבר שנים בהצלחה גדולה באירופה היא בלוף.

הפסולת האורגנית מהווה כ- 40% ממשקל הפסולת בישראל ולשר להגנת הסביבה אין שום תוכנית לטפל בפסולת זו. הצהרות על סולידריות חברתית הן בהחלט יפות, אבל בפועל מעשיו של גבאי יביאו את תושבי ישראל לטבוע בהררי פסולת.

חשוב לדעת שגבאי פועל בניגוד להמלצות ה –oecd ביחס לישראל שהמליצה להרחיב את ההפרדה במקור ולאחרונה אף התקבלה החלטת הנציבות האירופית לחייב את המדינות בהפרדה במקור של פסולת אורגנית עד לשנת היעד  2025".

-------

קישורים רלוונטיים

1. סוף סוף: ניצול כספי היטל ההטמנה. הרשויות המקומיות: לא מספיק, 07.03.2016
2. חובת דיווח על רווחים בשוק הפסולת, 07.03.2016
3. המשרד להגנת הסביבה משנה את היטל ההטמנה? 14.02.2016
4. הרשויות נגד המשרד להגנ"ס: "לא ניתן לנהל את הפסולת ברשויות המקומיות מירושלים?, 17.12.2015
5. פסולת - ראשי | infospot