בשבוע שעבר הצגנו את המחלוקת בעניין בחירת הסדר הפרדת זרם הפסולת האורגנית (הפרדה במקור או מתקני קצה), כפי שבאה לידי ביטוי בכנס רשויות חוצות גבולות. בכתבה שלפניכם נתמקד במספר נושאים נוספים שעלו גם הם לדיון בכנס.

כספי היטל ההטמנה שהצטברו בקרן הניקיון

היטל ההטמנה הוחל על ידי המשרד להגנת הסביבה בשנת 2000 על מנת לצמצם את פער העלויות בין ההטמנה למיחזור. כספים אלה נצברים בקרן לשמירת ניקיון ואמורים להיות מנוצלים לטובת פיתוח שוק הפסולת הביתית ומתקני מיחזור. בפועל, במשך השנים, כספי היטל ההטמנה לא נוצלו ברובם כך שהצטברו בקרן למעלה ממיליארד ₪. לפני מספר חודשים דיווחנו כי המשרד להגנת הסביבה, תחת אבי גבאי, "הלוו" לתקציב המדינה 200 מיליון ₪ מכספי הקרן.

לאחרונה גם דיווחנו כי מרכז השלטון המקומי עתר לבג"ץ נגד המשרד להגנת הסביבה, בדרישה לבטל את היטל ההטמנה. בנוסף, הדעות חלוקות לגבי אופן השימוש בכספי הקרן לטובת פיתוח שוק הפסולת.

ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ציין כי בתחילת השנה האזרחית הקרבה, יפורסם מודל חדש לפיו תקבע התמיכה הכספית של הקרן לשמירת ניקיון בקידום המיחזור ברשויות. מודל זה יתבסס על תמרוץ בגין תוצאות ולא רק בגין פעולות. הוא הוסיף: "אף אחד לא מפסיק את היטל ההטמנה ולא את קרן הניקיון. הכספים לא הלכו לשום מקום. תבואו איתי למשרד האוצר ואראה לכם שהכספים לא הלכו לשום מקום. אנחנו נשפר את השקיפות ואת המנגנון לפיו מחולקים הכספים לכל רשות, לפי הצלחה ולא לפי גחמה של שר או שלי".

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין התייחס להלוואה מהקרן לשמירת ניקיון לתקציב המדינה: "איך העזתם לגעת בכספי הציבור? אלה לא כספים שניתנים לרשויות המקומיות, אלא כספים ששייכים לרשויות המקומיות והם צריכים לחזור לציבור. אנחנו נפעל יחד עם השלטון המקומי ועם ראשי הרשויות בכל הכלים שברשותנו, גם בכלים משפטיים אם צריך, כדי להשיב לתושבים את כספם".

גיל לבנה, ראש מועצת שוהם ויו"ר ועדת איכות הסביבה במרכז השלטון המקומי הסביר כי יש רשויות ששילמו עד היום למעלה מ - 2 מיליארד ₪ לקרן לשמירת ניקיון ורק בודדות זכו לסיוע במענקים ליישום של פתרונות מיחזור אצלם. הוא הוסיף: "אזרחי המדינה משלמים הרבה מאוד כסף על מעט מאוד תוצאות. לא ניתן לנהל את משק הפסולת ברשות המקומית מירושלים. אני לא רואה את האפשרות הזאת. קרן הניקיון היא של הרשויות המקומיות. זה כסף שאנחנו שילמנו והכסף צריך לחזור אלינו. בצורה ישירה כך שכל רשות תשתמש בתקציב שלה, ברמה המקומית, לקידום פתרונות למיחזור פסולת במתכונת רב שנתית".

פתרון חדש לפסולת אורגנית | Pay As You Throw

לדברי לבנה, יש מקום למודל שמציע מנכ"ל המשרד ישראל דנציגר לתמרץ על פי תוצאות ולא תשומות, אך מוסיף כי לדעתו חסרה התייחסות לאזרח הקטן. לדבריו לאזרח אין שום תמריץ (מלבד מוטיבציה ערכית/חינוכית) לשתף פעולה עם הסדרי הפרדה: "עיר יכולה להשקיע מיליונים בפרישה של תשתיות אצירה וסבבי פינוי פסולת. אבל כשבאים לרוקן את הפח החום, מוצאים שהוא ריק. אני חושב שהתמריצים צריכים להגיע עד לאזרח הקטן. זה צריך להשתקף במנגנון המיסוי העירוני."

ישראל דנציגר הגיב לדברים וציין כי המשרד להגנת הסביבה מבצע בימים אלה בדיקה מקיפה הבוחנת את התמריץ של כל אחד מהשחקנים בשרשרת הפסולת העירונית. דנציגר הסכים עם גיל לבנה בעניין זה: "צריך לאפשר לרשות מקומית שרוצה, ליישם מנגנון Pay As You Throw".

הסבר קצר על מנגנון  Pay As You Throw: במקומות שונים בעולם, יש הגבלה על כמות הפסולת הלא מופרדת שמשק בית יכול להשליך וכל חריגה מכמות זו, כרוכה בתשלום נוסף. כך נוצר תמריץ למשק הבית להפריד פסולת למיחזור, שכן עבורה אין חיוב.

למה אין בישראל מתקני קצה למיחזור פסולת אורגנית?

חלק מההיגיון הכלכלי בהיטל ההטמנה נשען על כך שכל טון של פסולת אורגנית שהרשות שולחת למתקן מיחזור, יחסוך לה את היטל ההטמנה עבורו. מצופה כי מתקני המיחזור יוכלו לקלוט ללא עלות ואולי אף לשלם עבור הפסולת האורגנית המהווה עבורם חומר גלם לאחד משני השימושים הנפוצים למיחזור פסולת אורגנית: הפיכת הפסולת לדשן חקלאי או הפקת אנרגיה.

המצב שנוצר במשק הפסולת בישראל הוא שרשויות התחילו להפריד את זרם הפסולת האורגני, אך לא קמו מספיק מתקני מיחזור. הסיבות לכך מגוונות אך חלק משמעותי נובע מקשיים סטטוטוריים (מול וועדות התכנון והבינוי השונות). כך נוצר מצב אבסורדי בו חלק מהרשויות השקיעו בתשתית אצירה ואיסוף של פסולת אורגנית מופרדת במקור בבית התושב, השקיעו משאבים בחינוך והסברה על היתרונות בהפרדה במקור, אך נאלצות לשלוח את הפסולת האורגנית המופרדת למטמנות ולשלם היטל הטמנה. במצב זה, נאלץ המשרד להגנת הסביבה לתמוך באותן רשויות ולממן להן את פערי העלויות שנוצרו, עד אשר יקומו מתקני מיחזור, אחרת אין לרשויות תמריץ כלכלי להמשיך בהפרדה במקור.

המצב הזה קיים לפחות 3-4 שנים. רני אידן, ראש מועצה אזורית עמק חפר אמר כי על המשרד להקדיש מחשבה ומשאבים לנושא מתקני המיחזור, כי זו אחת הבעיות העיקריות. הוא הסביר כי הפסולת האורגנית שהם מפרידים במקור, נשלחת למטמנת טובלן כמו הפסולת הלא מופרדת :"זה הוצאה מטורפת חסרת צורך. זה לא יכול להמשך לאורך שנים".

ישראל דנציגר ציין כי המשרד להגנ"ס מכיר בחשיבות הבעיה וכי הם שמו לעצמם את נושא מפעלי המיחזור כיעד מרכזי בו משקיעים מאמצים על מנת לפתור את הבעיות כך שיקומו מתקנים שיקלטו את הפסולת המופרדת ויטפלו בה בצורה טובה ובעלות ריאלית.

ריכוזיות בתחום הפסולת הביתית

לאחרונה דיווחנו על כך שהמשרד להגנ"ס שוקל להפעיל פיקוח מחירים על שוק הפסולת הביתית בעקבות בדיקה אשר ממצאיה מעידים על ריכוזיות וחוסר תחרות בין העוסקים בפסולת עירונית המייצרים לאותם גופים רווחים עודפים של למעלה מ- 110 מיליוני ₪ בשנה.

ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להגנ"ס התייחס לנושא בכנס רשויות חוצה גבולות: "יש ריכוזיות בשוק הפסולת באתרי ההטמנה, בתחנות המעבר וגם אצל חלק מקבלני האיסוף. אנחנו אוספים את הנתונים ונייצר תמונה שתאפשר לנו להכריע באופן חוקי איפה ניתן להטיל פיקוח מחירים. במקומות בהם יש מונופול דורסני שגורם לכך שהרשות משלמת יותר מדי כך שזה לא מאפשר למתקני הקצה לקום ופוגע בכדאיות של המיחזור, אנחנו נחיל פיקוח על המחירים, כי אין דרך אחרת. זו תפקידה של מדינה."

בנוסף, לאחרונה פורסמו לקט מסמכים נוסף כחלק מהליך הערות הציבור בנוגע לעניין החלת פיקוח המחירים. מלקט זה אנו למדים כי הנושא נמצא על סדר היום של המשרד להגנת הסביבה לפחות מתחילת שנת 2013. בין המסמכים:

1. פרוטוקולים של וועדת המחירים המשותפת למשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר. קישור
2. ניתוח כלכלי של שוק הפסולת שנעשה עבור המשרד להגנת הסביבה. [pdf]

גופים מוכרים נוספים בפסולת האריזות

בשולי דבריו, חזר ישראל דנציגר על הצהרות קודמות של השר, אבי גבאי, לעניין הכנסת תחרות לתחום פסולת האריזות. הוא אמר: "נכניס גופים מוכרים נוספים (מלבד ת.מ.י.ר) כיוון שתחרות מעלה את רמת השירות וזה יאפשר לרשויות להצליח למחזר".

הדברים נאמרו בכנס רשויות חוצות גבולות, שיזמו מועצה מקומית זכרון יעקב, השותפות לקיימות אזורית רמת הנדיב והמשרד להגנת הסביבה ובהפקת חברת הדוב הירוק - הסברה והפקה סביבתית

קישורים רלוונטיים:

1. הפרדה במקור או מתקני קצה למיון פסולת? 14.12.2015
2. פיקוח מחירים על שוק הפסולת הביתית, 01.12.2015
3. הרשויות המקומיות עתרו לבג"ץ נגד המשרד להגנ"ס, 09.11.2015
4. סרטונים נוספים מהכנס באתר הכנס - רשויות חוצות גבולות.

מסמכים רלוונטיים:

1. שימוע לפני פיקוח: חובת דיווח על רווחיות ומחירים בטיפול בפסולת עירונית, המשרד להגנ"ס [pdf]
2. בחינת ריכוזיות בשוק הפסולת הביתית - ניתוח כלכלי, המשרד להגנ"ס [pdf]