חשבתם פעם מה קורה למטליות, סמרטוטים, כפפות, חלוקים, ניילון ושאר אריזות רכות בהם משתמשים במעבדות או תהליכי ייצור במפעלים – לאחר השימוש בהם? מה קורה לשק ביג בג, "באלה" בשמו העממי, ששימש לאחסנת או הובלת כימיקל או חומר אחר ועקב כך הופך לפסולת מסוכנת?

עד היום, הפסולת המסוכנת הזאת הלכה לשריפה במתקן השריפה לפסולת מסוכנת ברמת חובב. כעת, הודות לפיתוח ישראלי חדש יש טכנולוגיה סביבתית שיודעת למחזר את החומרים המדוברים ומציעה פתרון יותר סביבתי ובמחיר תחרותי.

מתקן מיחזור חדש לפסולת מסוכנת

חברת שרותי אקולוגיה, המפעילה תחנת מעבר לטיפול בחומרים מסוכנים, פיתחה מתקן חדשני למיחזור אריזות רכות וציוד מזוהם שבא במגע עם שמנים, כימיקלים וחומרים מסוכנים ועקב כך הפך לפסולת מסוכנת.

מתקן המיחזור קולט בכניסה פסולת מזוהמת ללא טיפול מקדים, כגון מטליות, סמרטוטים, כפפות, חלוקים, ביג בגים וכו' ופולט ביציאה פיסות נקיות ויבשות המיועדות למיחזור, כחומר גלם לתעשיית הפלסטיק והטקסטיל.

אלכס מנגולד, מנכ"ל חברת שרותי אקולוגיה מסביר כי היוזמה לפיתוח טכנולוגיה חדשה זו באה מהמשרד להגנת הסביבה על מנת לאפשר פתרון סביבתי יותר מהשריפה הנהוגה עד היום ובמחירים זולים.

אלכס שיתף אותנו בתהליך הפיתוח של המתקן והסביר כי המתקן החדש משלב טכנולוגיה שנלקחה מעולם הטקסטיל והותאמה לשימוש במתקן המיחזור. כמו כן, החברה עבדה בשיתוף עם יצרן מחו"ל של מכונות שטיפה ואפיינו יחד איתו את טכנולוגיית השטיפה, אותה הוא ייצר כך שתתאים לצרכים של המתקן ולחומרים המדוברים.

מי יכול לשלוח ציוד מזוהם למתקן המיחזור?

המתקן קולט ציוד מזוהם מקשת רחבה של גורמים: חברות הייטק ומעבדות, ציוד מזוהם מחדרים נקיים, תעשיית הדפוס וכמובן מפעלי תעשייה "קלאסיים".

איזה סוג של ציוד מזוהם ניתן לשלוח למתקן המיחזור?

מטליות, סמרטוטים, כפפות, ניילונים וכל אריזה רכה או ציוד רך שמתלכלך במהלך הייצור. גם שקי ביג בגים שהכילו חומרי גלם או בוצות ועוד.

איזה שימוש נעשה בתוצר הסופי?

המתקן מוציא בסיום התהליך פיסות נקיות המהוות חומר גלם לתעשיית הפלסטיק. יצרן פלסטיק ישראלי קונה את התוצר של מתקן המיחזור, ברובו פוליפרופילן, מעביר אותו תהליך גרעון ומוכר אותו מחדש כחומר גלם המשמש במוצרי פלסטיק הנמצאים בכל בית בעולם.

המספרים: עלויות? תפוקה? גודל שוק?

בשרותי אקולוגיה מסבירים כי בשלב הנוכחי, למתקן המיחזור יש תפוקה שנתית של כ – 1,000 טון בשנה, כאשר גודל השוק המרבי בישראל מוערך בכ- 1,500 טון בשנה וצפוי לגדול בשנים הקרובות. בהתאם מתכננים בחברה להגדיל את תפוקת המתקן. בהמשך, החברה לא פוסלת אפשרות לפנות לשוק הבינלאומי.

ומה לגבי הדבר החשוב ביותר – המחיר? בשרותי אקולוגיה מסבירים שעלות המיחזור במתקן שלהם זולה באופן משמעותי ביחס לחלופה של שריפה ברמת חובב. זאת מכיוון שגם עלות הפעלת המתקן זולה, אבל לא פחות חשוב מכך – התוצר הסופי נמכר כחומר גלם ומספק הכנסה נוספת שמאפשרת הוזלה משמעותית של השימוש במתקן המיחזור.

סיכום | ככה עושים קלינטק

נראה כי יש לפנינו את כל המרכיבים של פיתוח קלינטק ישראלי חדשני ומוצלח בו כולם מרוויחים. היזם שפיתח את המתקן החדשני ויכול להרוויח גם מהשימוש בו וגם מהתרחבות לשוק הבינלאומי, המפעלים בישראל שמקבלים פתרון זול יותר וסביבתי יותר שמייצר להם יתרון תחרותי בהשוואה למפעלים במדינות אחרות, ואנחנו, התושבים, שמקבלים סביבה נקייה יותר.

-----

קישורים רלוונטיים:

1. אישור מנהל רוחבי לטיפול בפסולת מסוכנת ניתן לעלה שירותי אקולוגיה, 18.10.2015
2. יצוא פסולת מסוכנת ללא פיקוח מחירים רק ב- 2017, 4.06.2015
3. יצרן פסולת מסוכנת? היטל כספי חדש צפוי בקרוב, 25.05.2015

חברות לטיפול בפסולת מסוכנת: