חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון ערכו במשך כשנה וחצי מחקר מעמיק במטרה ללמוד על פוטנציאל הזיהום של התווך הלא רווי באתרי הטמנת פסולת מוצקה בישראל. הם בחרו לערוך את המחקר במטמנה לא פעילה בראשון לציון, גם משום שקיימים בה מאפיינים טיפוסיים הדומים למטמנות נוספות במישור החוף.

בישראל קיימים מאות אתרי פסולת לא מוסדרים שנסגרו אך טרם עברו שיקום ובינתיים עלולים לגרום לזיהום קרקע ומי תהום. לכן למסקנות המחקר יש השלכות מעבר למטמנה הספציפית שנחקרה.

לצורך המחקר נוטרו גוף הפסולת במטמנה והתווך הלא רווי מתחתיו באמצעות מערכת ניטור שכללה 10 יחידות ניטור. היחידות הללו הוצבו במרחק 3 מטרים זו מזו בחתך אלכסוני בתוך גוף הפסולת ודרך התווך הלא רווי עד לפני תחילת מי התהום.

תרשים המתאר את חתך הקרקע במחקר

כך התאפשרה בחינה של אופי חלחול התשטיפים במטמנה, הסביבה הכימית בגוף הפסולת ומתחתיו והמזהמים המגיעים למי התהום. החוקרים מצאו כי גוף הפסולת ייצר תשטיפים מזוהמים, עליהם העידו ערכים גבוהים במיוחד של חומר אורגני מומס (עד כ –  114,000 mg/l CODו – 34,100 mg/l BOD), ריכוזי אמוניה גבוהים מאוד (עד 2,900mg/l NH₄) וכן ריכוזים גבוהים של נתרן, כלוריד, אשלגן, מגנזיום וזרחן ונוכחות של כמעט כל המתכות הכבדות שנבדקו באנליזה. עוד נמצא כי המזהמים מגוף הפסולת שהתערבבו במי הגשמים חלחלו במהירות ובקלות רבה אל מי התהום.

לצד זאת, נמצא שככל שחלה הירידה בעומק הקרקע, לכיוון מי התהום, קיימת מגמת ירידה בריכוז המומס עבור מרבית המדדים שנבדקו. אולם מומסים מסוימים כאמוניה, חומר אורגני ומספר מתכות בכל זאת קיימים בריכוזים גבוהים גם בתאי הניטור העמוקים ביותר.

לדברי מבצעי המחקר, למרות שהתהליכים ההידראוליים והכימיים המתרחשים בכל מטמנה שונים וקשורים באופן ישיר לגיל המטמנה, אופן ההטמנה, התנאים ההידראוליים וכמובן עובי התווך הלא רווי המצוי בין בסיס המטמנה למי התהום, עדיין ניתן לאפיין תהליכים שונים הצפויים להתרחש במטמנות דומות.

החוקרים המליצו על המשך הניטור במטמנת ראשון לציון בכדי לקבל עוד מידע על האבולוציה הכימית של התשטיפים המתרחשים בה, הפעם לגבי שנות ההבשלה והייצוב של גוף הפסולת במטמנה, ודרך כך להכיר יותר את האופן שבו מחלחלים המזהמים מהפסולת גם במטמנות אחרות.

המחקר בוצע על ידי ד"ר עפר דהן ואמרי אהרוני מאוניברסיטת בן גוריון ומומן בחלקו על ידי המדען הראשי של המשרד להגנ"ס

---

קישורים רלוונטיים:

1. עבודת המחקר המלאה: " שימוש בשיטות ניטור מתקדמות לבחינת פוטנציאל זיהום התווך הלא רווי באתרי הטמנת פסולת מוצקה", המשרד להגנ"ס [pdf]
2. אתר פסולת בחיפה בוער כבר שבוע - מאות אתרים דומים בעלי פוטנציאל התלקחות, ידיעה מה - 26.06.14, infospot

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: