בשבוע שעבר התקיים דיון מעניין במסגרת ועידת קלינטק למיחזור, בנושא של פרויקט שיקום הקרקעות המזוהמות של משרד הביטחון, שנמצא בשלבי ביצוע ראשוניים. פרויקט זה מהווה את פרויקט שיקום הקרקעות הגדול ביותר שהתנהל אי פעם בישראל, ונחשב לפרויקט גדול גם בקנה מידה עולמי.
נזכיר כי לפני כשנה, הממשלה מינתה את החברה הממשלתית, החברה לשירותי איכות סביבה, כזרוע ביצוע ממשלתית לניהול פרויקט שיקום הקרקעות המזוהמות של משרד הביטחון באזורי ביקוש נדל"ן. מדובר על כ – 12 אתרים מזוהמים בהם יש פוטנציאל להקמת כ – 120,000 יחידות דיור. המימון לפרויקט השיקום הוא ממשלתי.
בחודשיים האחרונים, פרסמה החברה לשירותי איכות הסביבה 4 מכרזים ראשונים לקידום שיקום הקרקע באתר תע"ש נוף-ים (אפולוניה) בהרצליה, שהוא האתר המזוהם הראשון שיטופל במסגרת הפרויקט. כמו כן פורסמו מספר מכרזים רוחביים.
סמנכ"ל אקולוגיה ובטיחות בחברה לשירותי איכות סביבה, אולג גרנד, הסביר כי הבעיות שהיו במשך שנים, העדר תקציבים וצורך בשיקום הקרקעות המזוהמות – נפתרו עם החלטת הממשלה וכי קיימת תוכנית עבודה עד שנת 2024 שמכסה עשרות אתרים מזוהמים ומתקדמים לפיה. בנוסף הוא ציין כי מכרזים נוספים נמצאים כעת בהכנה ויפורסמו בקרוב.
גרנד הוסיף כי במסגרת הפרויקט מתנהלים כעת שני מחקרים הבוחנים טכנולוגיות לטיפול במזהמים שונים בקרקעות ומחקר נוסף הבוחן את השימושים האפשריים בקרקע שעברה טיפולים שונים. בנוסף, עד סוף ספטמבר צפוי לעלות אתר אינטרנט ייעודי לשיקום הקרקעות המזוהמות של המדינה בו יפורסמו פרטי תוכנית העבודה, המחקרים המדוברים, פרטים על טכנולוגיות השיקום ועוד.
אחת השאלות המעניינות העומדות על הפרק היא בחירת הטכנולוגיה לשיקום הקרקעות המזוהמות. נזכיר כי בזמנו דיווחנו כי על מנת למנוע ניגודי עניינים, הוחלט כי החברה לשירותי איכ"ס תוכל לבצע בעצמה רק את אותם עבודות בהם היא בלעדית ואין לה מתחרים. שירותים אלו הם בעיקרם מיצוק מיצוב שלא באתר המזוהם, אלא בנאות חובב, והטמנה באתר הפסולת המסוכנת, וזאת רק עבור מזהמים ספציפיים להם אין פתרון אחר. על מנת למנוע מצב שבו החברה לשירותי איכ"ס מעדיפה לטפל בקרקע באמצעות הפתרונות הבלעדיים שלה, נקבע כי ההחלטה על סוג הטיפול תתקבל על ידי וועדת היגוי שתורכב מנציגי המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים (הגנת הסביבה, האוצר, רשות מקרקעי ישראל וכו') שתתחשב בשיקולים סביבתיים, כלכליים, לוחות זמנים ועוד.
אולג גרנד, מהחברה לשירותי איכות סביבה הרחיב בנוגע לסדר העדיפויות לבחירת טכנולוגיות שנקבע בוועדת ההיגוי. לדבריו, השיקולים הראשונים הם: סביבה, בטיחות וטכנולוגיה מוכחת. רק לאחר מכן, מתחשבים בקצב הטיפול של הטכנולוגיה ולבסוף בהיבטים כלכליים ואחרים.
מומחים מענף הקרקעות המזוהמות העלו בפני infospot השערה כי סדר העדיפויות הנ"ל נקבע בין השאר על מנת למנוע מצב של טיפול מקיף באמצעות חפירת הקרקע המזוהמת והטמנתה באתר הטמנה. שיטת החפירה וההטמנה הייתה השיטה הנפוצה עד היום לטיפול באתרים מזוהמים, אך אינה נחשבת לשיטה המיטבית מבחינה סביבתית לפי המדיניות המעודכנת של המשרד להגנת הסביבה לטיפול בקרקעות מזוהמות, שנקבעה בהתאם לנהוג במדינות מערביות.
במשך שנים רבות, הנחת היסוד בשיקום קרקעות מזוהמות הייתה כי קיימת חוסר וודאות בנוגע למחיר הקרקע, בגלל סימני השאלה סביב המחיר, הזמן וההיתכנות הטכנולוגית של תהליך השיקום. ד"ר רפי מנדלבאום, מנכ"ל ומדען ראשי של חברת אל.די.די טכנולוגיות מתקדמות (LDD), המתמחה כבר 20 שנה בשיקום קרקעות מזוהמות, הסביר כי כיום יש יכולת לבצע איתור תלת ממדי מדויק לזיהום בקרקע ובמי התהום. לאחר איתור הזיהום וקביעת ערכי סף לשיקום, נעשה שימוש בטכנולוגיות הנחלקות ל 2 קבוצות עיקריות: in-situ ו- ex-situ. לדבריו יש יותר מ- 800 טכנולוגיות מוכרות לטיפול במזהמים שונים בקרקע, כשהעיקריות הן ביולוגיות, פיזיקליות, ותרמיות. זאת בנוסף לשיטת חפירת הקרקע והטמנתה.
ד"ר מנדלבאום הדגיש כי לחברת LDD אין ספקות: "אני מוכן לקנות קרקע מזוהמת מחר בבוקר, לטהר אותה ולמכור אותה נקיה. אני גם מוכן לשקם קרקע מזוהמת עבור כל יזם שקונה קרקע, במחיר קבוע מראש."
עו"ד אלונה שפר קארו, מנכ"לית חברת SRT העוסקת בטיפול בקרקעות מזוהמות ומי שהייתה מנכ"לית המשרד להגנ"ס בעבר, הסכימה עם ד"ר מנדלבאום וציינה כי אכן יש עתה הזדמנות נדירה לבצע טיפול נכון בקרקעות היות ויש נכונות ממשלתית, תקציב וטכנולוגיות מוכחות לשיקום קרקעות. בנוסף, עו"ד שפר קארו הדגישה כי ניתן לטפל בקרקע המזוהמת באתר עצמו ואין צורך להוביל אותה לטיפול באתרים מרוחקים תוך כדי יצירת זיהום סביבתי נוסף. כמו כן, היא ציינה כי נרקם שיתוף פעולה עם חברה בין לאומית מובילה בתחום, שבכוונתה להביא לישראל.
-------------
קישורים רלוונטיים: