המשרד להגנת הסביבה הודיע היום כי הוא מעוניין להכניס את האיסוף והמיחזור של מכלי המשקה הגדולים לחוק האריזות ולא לחוק הפיקדון. המשרד פרסם הליך שימוע ציבורי טרם קבלת החלטה סופית. 

מה מצב מכלי המשקה הגדולים כיום?

לגבי מכלי המשקה הקטנים מנפח של 1.5 ליטר, אין שאלה - חוק הפיקדון חל עליהם כפי שכולנו מכירים אותו זה שנים. אלא שחוק הפיקדון לא חל על מכלי משקה בנפח 1.5 ליטר ומעלה ולכן הם נכללו עד היום, כמו כל אריזה, בחוק האריזות. אם מכלי המשקה הגדולים כבר נכללים בחוק האריזות, מדוע המשרד להגנ"ס מודיע כעת שהוא מכניס את מכלי המשקה הגדולים לחוק האריזות?

רבים לא יודעים כי בחוק הפיקדון יש סעיף "סודי" המכונה "הטייס האוטמטי". סעיף זה קובע כי החל מה- 1.1.2016 יצרנים ויבואנים של משקאות יחויבו לאסוף מכלי משקה גדולים ששיווקו באותה שנה, ולמחזר 90% ממה שאספו. אם בשנה מסוימת, לא הגיע כלל איסוף מכלי המשקה הגדולים ל 55%  - אזי באופן אוטומטי מנגנון הפיקדון יחול גם על המכלים הגדולים (להלן "הטייס האוטומטי"). יש לשר להגנת הסביבה אפשרות להתערב במידה והושג יעד מיחזור כללי שנע בין 47% - 55%, אחרת רק שינוי החוק בכנסת יכול לשנות את המנגנון. 

המשמעות היא שהחל מה 1.1.2016, שני חוקים חלים על מכלי המשקה בנפח 1.5 ליטר ומעלה. גם חוק האריזות וגם חוק הפיקדון. כל חוק עם מנגנון נפרד, עקרונות אחרים ויעדי מיחזור שונים.

מדוע המשרד להגנ"ס משלב את הבקבוקים הגדולים בחוק האריזות?

על מנת לעמוד ביעד איסוף של 55% מהמכלים הגדולים בשנת 2016, פעלו בתאגיד המיחזור אל"ה במשך השנים האחרונות להצבה ותפעול של מערך איסוף מכלי משקה גדולים, אותן מיחזוריות לאיסוף מכלי משקה המוצבות ברחובות הערים. אל"ה מצהירים כי בשנת 2014 (נתוני 2015 טרם פורסמו) הם אספו ומיחזרו 51% מהמכלים הגדולים שנמכרו באותה שנה.

המשרד להגנ"ס מציין כי הצלחת האיסוף ההתנדבותי במיחזוריות הצביעה על כך שהצרכנים משתפים פעולה כשמערך איסוף הבקבוקים נוח וזמין [מיחזוריות], גם ללא תמריץ הפיקדון.

כמו כן, במשרד להגנ"ס מסבירים כי בחוק הפיקדון הצרכנים משלמים סכום נוסף עבור קניית בקבוקי המשקה ולרוב לא טורחים לקבלו חזרה. כך, בבקבוקים הקטנים הנתונים מלמדים כי הצרכנים משלמים עוד 230 מיליון שקל בשנה של דמי פיקדון, אך טורחים לקבל חזרה רק כ – 15 מיליון ₪, פחות מ 7% מסך דמי הפיקדון. יתר הסכום מועבר לקבלני השינוע, מרכזי האיסוף ואספנים מוכרים.

באופן דומה, ניתוח שעשה המשרד מצביע כי אם יחול חוק הפיקדון על מיכלי משקה גדולים, העלות הנוספת לציבור בגין דמי פיקדון ששולמו אך לא נלקחו חזרה תעמוד על כ-200 מיליון שקל. זאת בהשוואה לחוק האריזות המטיל את מימון הטיפול בבקבוקים על היצרנים ולדברי המשרד מביא לגלגול עלויות על הציבור דרך מחיר המוצרים בעלות של 13.8 מיליון שקל בלבד.

ניתן לשלוח הערות בדוא"ל בלבד לכתובת: rfi@sviva.gov.il  במסמכי word בלבד, עד יום שלישי 24.5.2016.​ שינוי מועד אחרון: יום רביעי 01.06.2016. שינוי נוסף של המועד האחרון: יום חמישי 09.06.2016 שינוי נוסף של המועד האחרון: יום חמישי 16.06.2016

-----------

מסמכים רלוונטיים:

1. מצגת: מחוק הפיקדון לחוק האריזות, 05.2015, המשרד להגנ"ס [pdf]
2. מסמך רקע לשימוע בגין הכללת מכלי המשקה הגדולים בחוק האריזות, 05.2015, המשרד להגנ"ס [pdf]
3. בחינת מנגנון למיחזור מכלי המשקה הגדולים, 07.2014, המשרד להגנ"ס [pdf]

קישורים רלוונטיים:

1. הסוד של חוק הפיקדון מתגלה, 11.01.2016
2. ביטול חוק הפיקדון, 14.07.2015
3. ראש אגף אריזות מסיימת את תפקידה, 6.04.2016
4. ריבוי גופים בחוק האריזות? מחלוקת בין אבי גבאי לדרג המקצועי, 18.01.2016

גופים לייעוץ ויישום חוק פסולת אריזות: