לאחרונה התנהל דיון משפטי-סביבתי בנושא עקרון הזהירות המונעת [באנגלית-Precautionary Principle] בו הציגו משפטנים מובילים מתחום איכות הסביבה בישראל את עמדותיהם בעניין. הדיון התקיים במסגרת הוועידה השנתית למדע וסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה.
מנחת הדיון, עו"ד ד"ר ציפי איסר איציק, ראש המרכז להגנת הסביבה ומרצה בבית הספר למשפטים במכללה האקדמית נתניה, הסבירה כי ישנם 4 חוקים סביבתיים בישראל המתייחסים מפורשות לעקרון הזהירות המונעת:
עו"ד איסר איציק הוסיפה כי עקרון הזהירות המונעת מופיע בחוקים אלו רק בסעיף הכללי של "מטרות החוק" (סעיף 1), אך לא בסעיפים ה"יישומיים", דבר הגורם לעמימות בנוגע לאופן השימוש בעקרון זה, בתהליכי קבלת ההחלטות ובהפעלת כלים רגולטוריים.
במהלך הדיון הציגה ד"ר איסר איציק דוגמא לתביעה נזיקית בה התובעים רתמו את עקרון הזהירות המונעת לטענותיהם. מדובר בתביעה נגד מועצה אזורית תעשייתית רמת חובב ומדינת ישראל בגין מחלות מהן סבלו התובעים המתגוררים בסמוך למועצה, אשר לטענתם נגרמו עקב החשיפה לחומרים המזהמים שנפלטו בתחומי המועצה, על ידי מפעלים שונים. העילה לתביעה הייתה אי מילוי חובתן של המועצה האזורית והמדינה על פי הדין לפקח על המפעלים לשם מניעת הזיהום הסביבתי.
בפסק הדין שניתן ב- 2013, בו נדחתה התביעה והתובעים נדרשו לשלם הוצאות משפט ושכ"ט עורכי דין לנתבעים, השופטת הביעה ביקורת על השימוש בעקרון הזהירות המונעת במשפט הנזיקי, ופרטה: "...עקרון הזהירות המונעת הוא עקרון צופה פני עתיד המופנה אל רשויות במדינה. מטרתו של עיקרון זה הוא להנחות את הרשות לנהוג בזהירות בעת קביעת מדיניות גם כאשר השפעתה השלילית של פעילות מסוימת אינה ידועה, על מנת לא להסתכן ביצירת אסון. אולם, אין בין עקרון זה לבין המשפט הנזיקי דבר. המשפט בנזיקין עוסק בארוע שהתרחש בעבר, ומבקש להסיק את הגורמים להתרחשותו; אין מקום כי בית המשפט יטיל על מזיק פוטנציאלי לפצות ניזוק רק מאחר וישנו סיכוי זעיר כלשהו כי הניזוק נפגע ממנו. הזהירות הנדרשת בעקרון הזהירות המונעת מופנית כלפי הלא נודע שבעתיד; אין מקום להפעיל את אותה מידת זהירות גם בבואנו לחקור את הגורמים לקרות אירוע כלשהו בעבר".
ד"ר אור קרסין, חברת סגל באוניברסיטה הפתוחה ומומחית למשפט ומדיניות סביבתית, הסבירה כי עקרון הזהירות המונעת הפך לאבן יסוד של החקיקה הסביבתית של האיחוד האירופאי. באופן כללי עקרון הזהירות המונעת מחייב הימנעות מפעולה כאשר זו עלולה לגרום לנזק חמור ובלתי הפיך גם אם ישנה אי וודאות לגבי התממשות הסיכון. לעקרון הזהירות המונעת שתי גרסאות נפוצות: האחת חזקה והשניה חלשה.
ד"ר קרסין הוסיפה כי לרוב, מבחינה מדעית, אין וודאות מוחלטת ביחס לקיומו (או לאי קיומו) של נזק סביבתי ולכן, באופן תיאורטי, עקרון הזהירות המונעת עשוי להיות רלוונטי ברוב המקרים בהם עומדת על הפרק פעילות שעלולה להשפיע לרעה על הסביבה או בריאות הציבור.
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, הסביר שכאשר בוחנים את הפסיקה בישראל, רואים שלמרות שבתי המשפט לא קיבלו מפורשות את השימוש בעיקרון הזהירות המונעת, כן נאמרו דברים שהובילו את הרשויות לנקוט מבעוד מועד בזהירות מחייבת, למשל במקרים של אכלוס עיר הבהדים ובסיס הצבא בערד.
לדברי עו"ד ברכה ישנם 2 מסלולים בהקשר של הזהירות המונעת:
לדברי עו"ד ברכה, במידה וישראל תיישר קו עם מדינות ה- OECD בהכללת עלויות חיצוניות בחישוב נזקים כתוצאה ממפגעים סביבתיים, יהיה כדאי מבחינה כלכלית ליישם את עקרון הזהירות המונעת, היות והעלות הכלכלית של פיצוי על נזק יהיה גבוה בהרבה, מנקיטת אמצעים מונעים אפריורית. זאת ועוד, במדינות מודרניות בהן נהוג לפצות גם בגין עליות חיצוניות, נקיטת האמצעים המונעים מבעוד מועד תחשב לזולה בהרבה.
בכדי לחדד את דבריו, עו"ד ברכה הביא כדוגמא את דליפת הנפט בשמורת דליפת הנפט שמורת עברונה. לדבריו, אילו מלכתחילה קצא"א (קו צינור אילת אשקלון) לא הייתה תחת חסיון, ופועלת ללא היתרים, ללא דרישות מהמשרד להגנ"ס וללא תסקירי השפעה על הסביבה ועוד, ייתכן ולא היו נגרמים הנזקים שנגרמו כתוצאה מ- 6 דליפות הנפט שאירעו בשנים האחרונות, האחרונה שבהם בשמורת עברונה.
עו"ד ברכה מסביר כי במידה וקצא"א הייתה מיישמת את עקרון הזהירות המונעת החברה לא הייתה נתונה לתביעות ייצוגיות כבדות משקל שיש נגדה היום, כאשר באחת התביעות נגד קצא"א יש חוות דעת כלכלית של אדם טבע ודין שמדברת על 500,000,000 ₪ נזק.
עו"ד ג'מילה הרדל-ואכים, מארגון אזרחים למען הסביבה, אמרה כי במפרץ חיפה היא מצפה שעקרון ההיזהרות המונעת יופעל אפילו בגרסתו החזקה (שאוסרת כל פעולה כשאין וודאות שהיא לא תגרום נזק בעתיד) בגלל הזיהום הגבוה, הריכוז הגבוה של התעשייה והנזק המוכח בצורת תחלואה עודפת ביחס לשאר התושבים ועוד. לדבריה, בפועל העיקרון בישראל הוא רק סיסמא, כמו שבחקיקה הוא אומץ רק בסעיפי המטרות, גם בקבלת החלטות סביבתיות ותכנוניות קריטיות אחרות, הוא לא מיושם בפועל. עוד היא הוסיפה שהעקרון נדרש לא רק כדי למנוע נזק עתידי אלא גם כדי לשפר מצב קיים. ג'מילה מסבירה: "יישום העקרון היה אמור לבוא לידי ביטוי במספר דרכי פעולה שכיום לא ננקטות במפרץ חיפה כמו נקיטת פעולות למניעת הנזק: התכנית הלאומית שמקדם המשרד להגנת הסביבה היא אוסף של פעולות נקודתיות קטנות ללא כל תוספת תקציבית וללא החמרה משמעותית באכיפה ובתקינה כשבמקביל הוא מאשר לתעשיה להתרחב ואף תוך מתן פרשנות מקלה לחוק אוויר נקי גם בהיתרי הפליטה החדשים למפעלים. משרד הבריאות כמעט ולא נוקט שום פעולה בעניין. יישום נכון של העקרון היה אמור להביא גם להקלה על הציבור בהליכים משפטיים נגד הגופים המזהמים באמצעות היפוך נטל ההוכחה והעברתו מהציבור למזהם הפוטנציאלי ולגופי הפיקוח והאכיפה, אבל בפועל המצב הוא הפוך ובתי המשפט מחמירים מדי (במעט התביעות שיש), ולכן אנחנו לא רואים כמעט תביעות".
מנגד, עורך הדין אריה נייגר, המשמש בין השאר כיועץ המשפטי של התאחדות התעשיינים, אמר כי עקרון הזהירות המונעת אינו רלוונטי לרגולציה במפרץ חיפה לנוכח המידע אודות הזיהום בו ולכן השאלה היא מה נקודת האיזון האופטימאלית אליה יש לשאוף בין פעילות המפעלים לפליטת מזהמים לאוויר.
מהשלכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה נמסר כי הם מברכים על קיום הדיון הציבורי בשאלות המשפטיות האלה.
הדברים נאמרו בדיון: "עקרון הזהירות המונעת – רגולציה ומשפט" במסגרת הוועידה השנתית למדע וסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.
------------------------------
קישורים רלוונטיים
עורכי דין בתחום המשפט הסביבתי:
חברה | איש קשר | טלפון | מייל |
---|---|---|---|
ליפא מאיר ושות'- עורכי דין | ד"ר ציפי איסר-איציק | 072-3718653 | Lipameir@infospot.co.il |
לאינדקס הספקים>> |