לאחרונה פורסם דו"ח עדכון לשיקום הקרקעות המזוהמות בשמורת הטבע עברונה הממוקמת ליד אילת. כזכור, לפני שנה, בתאריך 3.12.2014, פרצה דליפת נפט מצינור של קצא"א (קו צינור הנפט אילת אשקלון) בסמוך לישוב באר אורה בדרום הערבה. הנפט התפשט על פני השטח לשמורת הטבע עברונה, וגרם לזיהום הקרקע באזור.

מהדו"ח עולה כי 5,000,000 ליטר נפט דלפו מהצינור במהלך האירוע. להלן טבלה המתארת את מאזן הטיפול בנפט:

*מקור: המשרד להגנת הסביבה

הממצאים שהתגלו בסקר הקרקע

לצורך אפיון ומיפוי של השטח המזוהם, בוצעו באתר מספר סקרי קרקע בהם נתגלה כי במרבית השטח המזוהם, המזהמים נמצאו בעומק רדוד, 20-30 ס"מ, ואילו בנקודת דליפת הנפט מהצינור הזיהום מגיע לעומק של 22 מטר מפני השטח.

מה ניתן ללמוד מדליפת הנפט של קצא"א ב 1975?

למי שלא מכיר, בשנת 1975 ארעה דליפת נפט דומה, גם היא התפשטה לשמורת עברונה. אז דלפה כנראה כמות כפולה של כ – 10,000,000 ליטר נפט. על מנת ללמוד על ההשפעות ארוכות הטווח של זיהום הקרקע על ידי נפט, בוצע סקר קרקע וסקר אקולוגי באזור הסמוך לפריצת הנפט ההיסטורית. בסקר נתגלה כי שכבת הנפט העליונה התקשתה ויצרה שכבה אטומה המצמצמת את זמינות המים והחמצן לתת הקרקע. אך למרות מצב זה, נמצא כי אין הבדל משמעותי בתמותה של עצי השיטה באזור ואין שינויים ניכרים בהרכב הצמחים אל מול אזור הביקורת. מה שכן נתגלה הוא שבשטח המזוהם (מ 1975) יש ירידה בכמות, גודל וצפיפות של עצי שיטה חדשים.

תהליך שיקום הקרקעות המזוהמות

על מנת לטפל בשיקום הקרקע המזוהמת, ננקטו מספר צעדים:

1. שאיבה מיידית של נפט במקומות בהם הצטברה כמות על פני השטח.
2. פינוי 55,000 טון קרקע מזוהמת ממוקדי הזיהום המרכזיים למספר אתרים:
   • 32,000 טון לאתר סילוק הפסולת "נימרה" הסמוך. הקרקע מאוחסנת באתר באופן זמני עד לטיפול בה שכפוף לאישורים רגולטוריים.
   • 20,000 טון לאתר של חברת ביוסויל בנאות חובב המתמחה בטיפול בקרקע מזוהמת.
   • 2,500 טון לאתר סילוק הפסולת "אפעה".
3. סקר סיכונים בשיטת IRBCA ובליווי חברה בין לאומית עם ניסיון בתחום לקביעת אופן הטיפול בזיהום שנותר וקביעת ערכי היעד לשיקום.
4. קול קורא לבחינת טכנולוגיות לטיפול בזיהום הנפט במסגרתו הוקצו לחברות השונות 'חלקות ניסוי' של 100 מ"ר להוכחת היתכנות. 4 חברות הציגו ירידה בריכוזי המזהמים ברמה סבירה והן עתידות להיבחן בקרוב בקנה מידה רחב יותר. רק לאחר בחינה נוספת זו, יוחלט מי מהן תוחל על שטחי האתר המזוהם.
5. קלטור הקרקע: היות ולשכבת הנפט הקשיחה המתגבשת על פני הקרקע יש השפעות שליליות, הוחלט לקלטר (מושג הלקוח מחקלאות ומשמעותו להפוך את שכבת הקרקע העליונה) בעדינות את פני השטח באזורים הרלוונטיים ולאפשר תנאים משופרים לפירוק טבעי של נפט באמצעות חשיפה לחמצן ורטיבות.

האם החיות והצמחייה בעברונה נפגעו כתוצאה מהזיהום?

מבדיקה שנערכה נמצא כי אוכלוסיית הצבאים באזור לא נפגעה ונצפו אף מספר פרטים חדשים. כ – 10 עצי שיטה שבאו במגע ישיר עם הנפט מראים סימני עקה ומספר רב של שיחים, נפגעו קשה מהזיהום. 

שיקום שמורת עברונה | סיכום ביניים

אם כן, מבוצעות לא מעט פעולות על מנת לשקם את השמורה ונראה כי הפרויקט מנוהל בצורה שקולה על ידי רשות הטבע והגנים והמשרד להגנ"ס. במקביל, קצא"א נדרשת לבצע פעולות על מנת לצמצם את האפשרות להישנות מקרים דומים כמו גם לממן את מרבית מאמצי השיקום. 

-----

קישורים רלוונטיים

1. דו"ח עידכון מצב שיקום עברונה- שנה לדליפת הנפט, המשרד להגנ"ס [pdf]
2. דליפת נפט ליד אילת, 07.12.2014
3. סקר היסטורי לקרקע החשודה בזיהום | טיפים והבהרות, 01.11.2015
4. הנחיות חדשות לשיקום קרקעות מזוהמת, 19.10.2015
5. זיהום קרקע | infospot

ספקים לטיפול בזיהום קרקע: