בעוד דליפות מצנרת אספקת המים נחקרו באופן נרחב, הרי שדליפות ממערכות איסוף השפכים לא נחקרו דיין. הסיבה לכך נובעת מהמוטיבציה הגבוהה לאיתור דליפות מים עקב ההפסד הכספי הכרוך, והקלות באיתורן באמצעות אובדן הלחץ. בניגוד לכך, הנזק הכלכלי מדליפת שפכים נמוך יותר, ובנוסף קשה לאתר דליפות מצנרת גרביטציונית (ללא לחץ).

למרות זאת, קיימת חשיבות רבה לאיתור דליפות שפכים, לא רק מסיבה כלכלית, אלא גם עקב הצורך במניעת זיהום מקורות מים וקרקע ופגיעה בבריאות הציבור.

מיקרומזהמים משמשים כסמן לדליפות שפכים

מסתבר כי מיקרומזהמים אורגניים מסוימים יכולים לשמש כסמן לדליפות שפכים למי התהום, מכיוון שהם שכיחים ואינם מתפרקים בקלות. למשל, בדיקה של החומר קרבומזפין בקידוחי הפקה באזורים עירוניים יכול לתת אינדיקציה לדליפות שפכים באזורים סמוכים לקידוחים. בהתאם לכך, מסקר שערכה רשות המים בשיתוף האוניברסיטה העברית עולה כי באזורים עירוניים נמצאו הריכוזים הגבוהים של קרבומזפין, חומר רפואי, שמקורם ככל הנראה מדליפות של קווי ביוב.

הקרבמזפין שורד את הטיפול במט"ש

מיקרומזהמים אורגניים הוא שם כללי למזהמים אורגניים המצויים במים בריכוזים של מיקרוגרמים לליטר וכוללות תרכובות כימיות כגון: תרופות, הורמונים, מוצרים קוסמטיים, חומרים נוגדי רנטגן, חומרים מעכבי בערה ועוד.

המאמץ המחקרי לזיהוי וכימות מיקרומזהמים במים הואץ כשהתברר שרבות מהתרכובות האורגניות שורדות את תהליכי הטיפול המקובלים במכוני טיהור השפכים העירוניים. כמו כן, עיקר חקר המיקרומזהמים האורגניים מתמקד בריכוזים הנמוכים ממיקרוגרם לליטר, מאחר וחלקם משפיעים לרעה על הבריאות גם בריכוז נמוך של מאות ננוגרם לליטר. יחד עם זאת, מתקני הטיפול בשפכים ובמים לא תוכננו להשיג סילוק מלא של מזהמים ספציפיים אלה שרובם גם אינם כלולים בתקנות מי השתייה.

הקבוצה העיקרית של מיקרומזהמים אורגניים, שנחקרה בארץ במקורות מים, ביוב וקולחין, היא של תרופות הכוללת בין היתר את המרכיב קרבמזפין המצוי בתרופות אנטי-אפילפטיות המשמשות גם כמייצבות מצב רוח. החומר זוהה כבעל פוטנציאל לשמש כסמן כמותי לזיהום מקורות מים בקולחים. מדובר בסמן המראה חוסר תלות בזמן השהייה בקרקע, אינו מתפרק או נספח בתהליכי הטיפול במתקן טיהור לרמה שניונית באמצעות בוצה משופעלת ושומר על ריכוזו המקורי גם בתהליך ה-SAT במפעל השפד"ן.

סקר ריכוז קרבומזפין במי תהום ליד שטחים המושקים בקולחין

בשנים האחרונות אגף איכות מים בשיתוף עם האוניברסיטה העברית בירושלים החלו בבדיקה של מיקרומזהמים אורגנים בשפכים, קולחים, מעיינות ובקידוחי הפקה. מרבית העבודות התרכזו באזור אקוויפר החוף ובאזור השפד"ן. בבדיקת קידוחי הפקה במרכז אקוויפר החוף נמצא קרבמזפין בקידוחים הקרובים לשטחי השקיה בקולחין, וגם במעיינות כברי שזוהמו בביוב שמקורו במט"ש בית ג'אן ובמעיינות שונים בהרי יהודה.

בסקר הנוכחי, נבדקו ריכוזי קרבומזפין ב-64 קידוחי הפקה ב 3 אזורים בעלי מאפיינים שונים:

1. באזורים המושקים בקולחין
2. באזורים עירוניים
3. בשטחים חקלאיים המושקים במים שפירים

תוצאות הסקר הראו שבאזורים עירוניים נמצאו הריכוזים הגבוהים ביותר של קרבומזפין ביחס לשימושי הקרקע האחרים, שמקורם ככול הנראה בדליפות של קווי ביוב. ריכוזים משתנים של קרבומזפין נמצאו במי התהום הנמצאים בסמיכות לשטחים המושקים בקולחין, המעידים על הגעת מרכיבי קולחין למי התהום. החציון של הבדיקות באזורים אלו היה 2.1 ננוגרם/ליטר, ערך המהווה כ-0.09% מריכוז קרבומזפין המאפיין שפכים באזור אקוויפר החוף.

-------

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. נחנך פרויקט המעכלים האנאירוביים בשפד"ן ההופכים את הבוצה לדשן חקלאי, 27.03.2018
2.  האתגרים של ענף השפכים בישראל, 29.06.2017
3. תופעה: הזרמת שפכים אסורים שפוגעת בכיס של כולנו, 08.05.2016
4. משהו מסריח בשוק הקומפוסט, 08.12.2016
5. אושרו שינויים בכללי שפכי מפעלים המוזרמים לביוב, 14.05.2017
6. מחקר: שימוש בבוצה כדשן מכפילה עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה, 15.12.2016
7. למידע נוסף על שפכים תעשייתיים | infospot

--------

מסמכים רלוונטיים

סקר סמן קולחין וביוב באקויפר החוף, רשות המים [pdf]