המשרד להגנת הסביבה פרסם דוח הסוקר את ענף הפסולת המסוכנת נכון לשנת 2017, ובו ניתוח נתונים ומגמות של ענף זה בישראל, לצד הצגת דגשים ותוכניות לשנה הקרובה.

איפה הרפורמה לענף הפסולת המסוכנת?

מעניין לראות שהרפורמה בענף הפסולת המסוכנת עליה הכריז המשרד להגנת הסביבה לפני כשלוש שנים לא מוזכרת כלל בדו"ח, למרות שחלק מהצעדים הכלולים בה, כן מוזכרים בדוח כחלק מתוכנית העבודה של המשרד לשנים הקרובות.

לא נתפלא אם הסיבה לכך שהרפורמה נעלמה מהדו"ח, היא שהמשרד להגנ"ס לא הצליח ליישם אותה, ולאחר הכרזות חוזרות על דחיות של לוחות הזמנים, ויתר עליה באופן לא רשמי, ומנסה לקדם חלקים ממנה, ללא הכרזות על רפורמה וללא לוחות זמנים.

החלק המשמעותי היחידי שהמשרד להגנ"ס הצליח ליישם הוא חלוקת אישורי מנהל רוחביים למתקני טיפול בפסולת מסוכנת. מלבד זאת, נדמה ששאר הצעדים טרם קרו, ביניהם:

• טיוב קריטריונים למיחזור והשבה
• עדכון של הפיקוח על המחירים
• עדכון מדיניות הייצוא
• הפרדת התשתית הלאומית, שירותי הטיפול, ומתקן השריפה, שכיום פועלים תחת החברה הממשלתית לשירותי איכות הסביבה
• חקיקת היטל פסולת מסוכנת
• הקמת קרן לעידוד מיחזור

עלייה קטנה בכמות הפסולת המסוכנת

בישראל מיוצרים מדי שנה כ-300,000 טון פסולת מסוכנת המועברת לתחנות מעבר, מפעלי טיפול/מיחזור/סילוק ויצואני פסולת מסוכנת. מדובר בעלייה קטנה, של כ-20 אלף טון לעומת 2016 , הנובעת בין היתר מעליה בכמות הפסולת המסוכנת שמקורה בפרויקט שיקום הקרקעות המזוהמות של המדינה.

תרשים: כמות פסולת מסוכנת בישראל

*מקור: המשרד להגנ"ס

השבה ומיחזור של פסולת מסוכנת

למרות העלייה הקלה (2%) בשיעורי ההשבה והמיחזור בשנת 2017, עדיין שיעור המיחזור וההשבה של פסולת מסוכנת בישראל נמוך בהשוואה למדינות אירופה. העלייה הקלה מוסברת בעלייה בכמות הפסולת המועברת להפקת אנרגיה, שימוש בפסולת מסוכנת כתחליף לחומר גלם במפעלי מלט ועלייה בכמות אריזות פלסטיק ומתכת שהכילו פסולת מסוכנת, המועברות למיחזור.

תרשים: שיעור מיחזור והשבה מול סילוק של פסולת מסוכנת

בדו"ח מוסבר כי בעוד ששיעור המיחזור וההשבה הממוצע במדינות האיחוד האירופי עומד על 44%, בישראל הוא 40%. ובהשוואה למדינות המובילות באירופה, הפער משמעותי יותר, מאחר ושיעור המיחזור במדינות ה-EU15 עומד על כ-60%.

סילוק פסולת מסוכנת בישראל

בישראל, מרבית הפסולת המסוכנת מועברת לסילוק, כ-180,000 טון בשנה המהווים כ-60% מהפסולת המסוכנת הנוצרת בישראל. מרבית הפסולת המסוכנת מסולקת באמצעות טיפול פיזיקו-כימי, 18% באמצעות שריפה, 16% באמצעות טיפול מיצוב מיצוק, ורק כ-11% מועברת להטמנה ישירה.

תרשים: התפלגות טיפולי סילוק בישראל לשנת 2017

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. האם שיעורי מיחזור הפסולת המסוכנת זהים לאירופה? 15.10.2018
2. מדריך מעודכן לסיווג פסולת מסוכנת, 27.09.2018
3. המחלוקת על הסרת חובת הקליטה, 05.03.2018
4. הבעיות והפתרונות של ענף הפסולת המסוכנת, 16.01.2018
5. למידע נוסף על פסולת מסוכנת | infospot

טיפול בפסולת מסוכנת אורגנית בעלת ערך קלורי גבוה

הרכב הפסולת המסוכנת משפיע על אפשרויות הטיפול בה. פסולת אורגנית בעלת ערך קלורי גבוה דוגמת שמן משומש או ממסים עשויים לשמש להפקת אנרגיה. לצד זאת קיימת היתכנות כלכלית לניקוי וזיקוק מחדש של ממסים כך שיוכל לשמש שוב כחומר גלם בתעשייה.

בהתאם, 40% מהפסולת בעלת ערך קלורי גבוה מועברת להשבת אנרגיה, מתוכם 28% במתקנים בישראל והיתר מיוצאת למתקני טיפול באירופה. מניתוח הנתונים עולה כי יש מגמת ירידה בכמות של פסולת ממסים ושמן משומש המועברים למיחזור, לצד עליה בכמות המועברת להשבת אנרגיה.  יחד עם זאת ניתן לראות, כי הכמות הכוללת של פסולת אורגנית בעלת ערך קלורי גבוה נמצאת במגמת ירידה.

תרשים: כמות פסולת אורגנית המועברת למיחזור והשבה

טיפול בפסולת מסוכנת ממתכת

בישראל נוצרת כ-45,000 טון פסולת מסוכנת ממתכת מדי שנה, אשר מרביתה מועברת למיחזור ומקצתה מסולקת. 57% מהפסולת המסוכנת היא פסולת מצברי עופרת אשר מועברת למיחזור עופרת.

תרשים: טיפול בפסולת מסוכנת מתכת

ייצוא פסולת מסוכנת לטיפול בחו"ל

רוב הפסולת המסוכנת הנוצרת בישראל מטופלת בארץ ומיעוטה, כ-6% בשנת 2017, מיוצאת לטיפול בחו"ל, למדינות OECD ו - EU. מדובר בירידה קטנה ביחס לשנת 2016, אך המשך של מגמת ירידה עקבית של יצוא פסולת מסוכנת ביחס לשנת השיא 2014 שבסיומה פורסמה מדיניות הביניים ליצוא פסולת מסוכנת הקובעת כי ייצוא יותר רק באחד משלושה מקרים:

1. אין טיפול מתאים בארץ (מגבלת כמות, תקלה או יכולת טכנולוגית)
2. בארץ קיים רק טיפול של סילוק והייצוא מתבקש לצורך השבה
3. כאשר מחיר הטיפול לפסולת מסוכנת אורגנית במתקן השריפה של אקוסול עולה על 2,400 ₪ לטון והיצוא הוא לצורך השבה

כחלק מהרפורמה לענף הפסולת המסוכנת עליה הכריז המשרד להגנ"ס לפני כ-3 שנים, המגבלה ליצוא פסולת מסוכנת אורגנית רק בתנאי שמחיר הסף של אקוסול גבוה מ-2,400 ₪ לטון, הייתה אמורה להיות מוסרת, יחד עם הפרדת אקוסול מהחברה הממשלתית לשירותי איכות הסביבה ושורה של מהלכים נוספים, שלא קרו בפועל.

בינתיים, מדינות הייצוא של פסולת מסוכנת שפורסמה בדצמבר 2014 שחתכה את כמות הייצוא בכ-30% ואת מספר רישיונות היצוא בכ-60% נותרת בעינה.

רוב הפסולת המיוצאת (97%) מועברת לטיפולי השבה ומיחזור ורק 3% (כ-500 טון) לסילוק.  זאת מאחר ומדובר בפסולת אורגנית בעלת רמת מזהמים גבוהה שלא ניתן לטפל בה בישראל ולא ניתנת למיחזור והשבה בחו"ל.

תרשים: יצוא פסולת מסוכנת מול טיפול בישראל

הפסולות העיקריות שהועברו ליצוא:

1. פסולת מתכות – 45% מהפסולת המיוצאת
2. פסולת אורגנית להשבת אנרגיה – 31% מהפסולת המיוצאת, שרובה מועברת להשבת אנרגיה במפעלי מלט באירופה.
3. פסולת אנאורגנית להשבה – 18% מהפסולת המיוצאת.

אישורי מנהל רוחביים לטיפול בפסולת מסוכנת

כחלק מהרפורמה בפסולת המסוכנת בישראל, המשרד להגנת הסביבה החליט להעניק אישורי מנהל רוחביים לטיפול בפסולת מסוכנת למתקני טיפול נוספים מלבד לחברה לשירותי איכות הסביבה בנאות חובב, לה אישור מנהל רוחבי המעוגן בחקיקה.

אישור מנהל רוחבי למתקני הטיפול חוסכים מיצרן הפסולת (מפעל/עסק/מעבדה/מוסך) לבקש בעצמו אישור מנהל נפרד עבור כל משלוח פסולת מסוכנת. בהתאם, חלה ירידה דרסטית (מעל 90%) במספר אישורי המנהל הפרטניים שהונפקו ליצרני הפסולת בשנת 2017 (92) בהשוואה ל-2013 (1196).

תוכנית עבודה לשנים 2018-2019

על פי הדוח, המשרד להגנת הסביבה מתכוון להמשיך ליישם את עקרונות הרפורמה בענף הפסולת המסוכנת. כך, המשרד מציב לעצמו יעדים לשנים 2018-2019 (למרות ש-2018 כבר חלפה) ולפיהם צפויים להתבצע המהלכים הבאים:

• הטמעת תנאים בהיתרים של יצרני פסולת גדולים לצמצם את כמות הפסולת המסוכנת והעברתה למיחזור והשבה.כולל חובת יישום של טכנולוגיות מיטביות BAT.
• הגדלת זרמי הפסולת המסוכנת מהם ניתן להפיק אנרגיה במפעלי השבת אנרגיה (דוגמת מפעלי מלט). למשל פחם פעיל, פסולת שמן משומש ופסולת דלקים.
• צמצום כמויות הפסולת המסוכנת הנוזלית המועברת לסילוק: מעל 50% מהפסולת המסולקת מועברת למפעלי טיפול פיזיקו-כימי (D9) המטפלים בפסולת נוזלית שעיקרה שפכים בעלי ריכוז מזהמים גבוה. המשרד סבור כי ניתן לצמצם זרם זה באמצעות תהליכי התייעלות מפעליים, בחנינה ושיפור של הפרדת זרמים ושפכים וצמצום השימוש במים. המשרד מקדם פעולות אלה באמצעות ההסדרה המשולבת על מפעלי תעשיה.
• קביעת קריטריונים אחידים לתוצרי המיחזור והגדרה לאיכות התוצר, כדי לעודד שימוש במוצרים ממוחזרים.
• בחינת חקיקה להטלת היטל לסילוק פסולת מסוכנת כדוגמת אחריות יצרן מורחבת.
• קידום תקנות פסולת חומרים מסוכנים לצורך התאמה לרגולציה הקיימת באירופה. התקנות פורסמו להערות הציבור לפני כשנה, כעת אנו מתבשרים כי הכנת טיוטת התקנות הסתיימה והכוונה היא להעבירן לוועדת הכנסת בהקדם, באת כמובן רק לאחר הבחירות באפרי והקמת ממשלה וכנסת חדשים.

----------

מסמכים רלוונטיים:

1. דוח פסולת מסוכנת בישראל 2017, המשרד להגנ"ס, 12.2018 [pdf]