יש לכם טכנולוגיה סביבתית להתייעלות בצריכת אנרגיה ומים? לטיפול בפסולת, שפכים או קרקעות מזוהמות? ואתם מחפשים לקוח גדול ויציב, עם אלפי אתרים בפרישה ארצית, שמוכן לנסות גם טכנולוגיות חדשות?

בכנס התייעלות וחדשנות סביבתית בתעשייה שהתקיים לאחרונה, הציגו מספר משרדים ממשלתיים את הצרכים שלהם בתחום הקלינטק. זאת על מנת ליידע את היזמים שיוכלו להציע להם טכנולוגיות מתאימות, פתרונות ופיילוטים המותאמים לצרכים שלהם.

כפי שדיווחנו לפני כשבוע הממשלה החליטה לתמוך במיזמי קלינטק בהיקף של עשרות מיליוני ₪ כדי להפוך את ישראל למעצמת טכנולוגיות סביבה ולחזק את התעשייה וכושר התחרות שלה על ידי התייעלות במשאבים. מדובר ביוזמה משותפת של משרד הכלכלה והתעשייה, המשרד להגנת הסביבה ורשות החדשנות.

כחלק מהתמיכה בענף הקלינטק, הוחלט לא רק לתת מענקים לטכנולוגיות חדשות, אלא להטמיע טכנולוגיות קלינטק חדשות וקיימות במשרדי הממשלה עצמם הפרושים על פני אלפי אתרים בארץ. בין המשרדים שהציגו את הצרכים: משרדי הביטחון, ביטחון פנים ומנהל הדיור הממשלתי החולשים על כמות נכסים גדולה שקורצת לכל יזם. בנוסף אליהם, הציג המשרד להגנ"ס, את הטכנולוגיות הסביבתיות שהוא מחפש לטובת יישום הרגולציה הסביבתית, עליה הוא אמון.

יש יתרונות רבים ליזם שיטמיע טכנולוגיה כלשהיא במשרד ממשלתי: החל ממגוון רחב וכמות גדולה של אתרים ליישום הטכנולוגיה, חשיפה והיכרות עם גורמי המקצוע במשרד ויתרון שיווקי/מיתוגי מול לקוחות בשוק הפרטי או בחו"ל.

הצרכים הסביבתיים של משרד הביטחון

משרד הביטחון החל כבר לפני שנתיים לבחון יישום של טכנולוגיות קלינטק לצרכיו ובשנת 2017 הושק מסלול שיתוף פעולה בין משרד הביטחון לרשות החדשנות. כאשר בשנת 2018 ייחלו העבודות על הפרויקטים הראשונים שנבחרו במסלול. אך בכנס הוצגו מגוון צרכים נוספים שמשרד הביטחון מחפש עבורם פתרונות וככל הנראה בקרוב ייפתח סבב נוסף של קול קורא ליזמים להציע טכנולוגיות קלינטק למשרד. להלן רשימה חלקית של הנושאים שמשרד הביטחון רוצה ליישם:

• טיפול בפסולת והפיכת פסולת לאנרגיה
• ניהול מערכות אנרגיה (מיקרו גריד)
• טכנולוגיה ופתרון לאנרגיה חלופית לחשמל
• מערכות מיזוג חכמות
• טיפול בשפכים
• טיפול בקרקעות מזוהמות
• טכנולוגיות לחסכון במים
• אגירת אנרגיה

המשרד לביטחון פנים

המשרד לביטחון פנים כולל את משטרת ישראל, רשות כבאות והצלה, שירות בתי סוהר וגופים נוספים הכוללים 450  נכסים בפריסה ארצית, הוצאות חשמל שנתיות של כ- 120 מיליון ₪, צריכת מים שנתית של 4.3 מיליון קוב וציי רכב מבצעיים וצמודים. בהתאם, נציג המשרד הציג צרכים ספציפיים של הגופים השונים:

כבאות והצלה: חימום מי מקלחת (כיום בדוד חשמל), בידוד ומיזוג חללים פתוחים, גלאי תנועה לכיבוי אוטומטי (כשהצוות מוקפץ ואין זמן לכבות אורות מזגנים).

שרות בתי הסוהר:

• מיזוג אוויר לתאי מעצר (20 מ"ר לתא) באמצעות פתרון קל פשוט וכלכלי שלא דורש התאמות מבניות.
• טיפול בפסולת רטובה: בניגוד לפסולת עירונית, רוב הפסולת בכלא אורגנית רטובה מאחר וכמעט ואין אריזות ופסולת יבשה. לכן מחפשים פתרון לפסולת שיחסוך בהיטל ההטמנה ואולי גם ייצר ביוגז וכו'.
• בכלא יש גם תעשייה קלה, שמייצרת פסולת תעשייתית ממוקדת, גם לה מחפשים פתרונות חסכוניים.

משטרת ישראל: חימום מי מקלחות, חסכון במים במטבחים ושטיפת מכוניות, מבנים חכמים – שליטה בקרה מבפנים ופתרונות תאורה.

מנהל הדיור הממשלתי

מנהל הדיור הממשלתי חולש על 3 מיליון מ"ר בנוי בכ-6,500 מבנים המשמשים את משרדי הממשלה. למעט משרד הביטחון. כולל יחידות משנה כמו שבס, משטרה, כב"ה וכו' שצוינו לעיל.

לדברי אלכס פלוטנו מנהל הדיור הממשלתי משתדל להטמיע בנייה ירוקה והתייעלות אנרגטית וניהול אחזקה נכון, סביבתי וחסכוני, בין השאר באמצעות דרישות במכרזים, שמחלחלות לאחר מכן גם למגזר הפרטי. פלטונו ציין כי בחדרה נבנה בימים אלה בימ"ש מאופס אנרגיטית.

בהמשך לכך, מנהל הרכש ישמח לקבל עוד הצעות ורעיונות לטכנולוגיות נוספות בתחום. כמו גם מתקנים ושיטות ניטור לחשמל ומים, החדרת תאורה טבעית, מיזוג סולארי, סקרי אנרגיה, הפקת אנרגיה ממקורות חדשים, פתרונות הטענת ניידים לרכבים חשמליים, התייעלות אנרגטית ועוד.

המשרד להגנת הסביבה

במסגרת הכנס, גם המשרד להגנת הסביבה הציג את צרכיו בתחום הקלינטק, שמאוד שונים ברובם מהצרכים של משרדים אחרים, היות והם עוסקים ביישום מדיניות ורגולציה סביבתית בנושאים כמו זיהום אוויר ומפגעי ריח, חומרים מסוכנים, טיפול בפסולת ועוד. הנה הצרכים של אגפי המשרד השונים:

זיהום אויר מתחבורה

• מניעת הסרת מסנני חלקיקים שהותקנו על רכבים – פתרון לזיהוי האם קיים מסנן חלקיקים ברכב לצורכי אכיפה ופיקוח.
• חישה מרחוק של רכב מזהם – יכולת מדידת פליטות מרכב תוך כדי נסיעה, איתור תקלות ואכיפה באזורי אוויר נקי.
• צמצום שימוש ברכב – פיתוח אפליקציה לרכב שיתופי, עידוד שימוש בכלי תחבורה חלופיים כגון: אופניים, הליכה, תחבורה ציבורית

זיהום אוויר מתעשייה, עסקים וייצור חשמל

• מפגעי ריח: מסתבר שמרבית התלונות שמגיעות למשרד הן על מפגעי ריח. בהתאם, המשרד מחפש פתרון לזיהוי מרחבי של מקור המפגע, שיוך המקור למפגע הריח הספציפי ופתרונות לטיפול במפגע.
• חישה מרחוק: של מזהמי אוויר וריכוזם באוויר ושיוכם למקור פליטה. הטכנולוגיות הקיימות יקרות והמשרד מחפש חלופות זמינות וזולות.
• טכנולוגיות למניעה במקור: למשל דלקים אלטרנטיביים, חומרי גלם פחות מזהמים.

חומרים מסוכנים ופסולת מסוכנת

נכון לשנת 2015 רק 38% מהפסולת המסוכנת ממוחזרת והמשרד מעוניין להגביר את שיעור המיחזור. בהתאם:

צמצום והפחתה במקור של פסולת מסוכנת – שינויים בתהליכי ייצור, שיפורים טכנולוגיים ומדעיים שיובילו להפיכת פסולת למשאב. דוגמאות לזרמי פסולת מאתגרים: פחם פעיל, סוללות ליתיום, מיחזור של מתכות מפסולת אלקטרונית, סוללות, פסולת תעשייתית, פתרונות למיחזור בוצות, פוספוגבס, מיחזור חומצות, בסיסים ושפכים.

מניעת אירועי חומ"ס והפחתת עוצמתם: צמצום הסיכוי לכשל בציוד וזיהוי פוטנציאל לכשל, הגבלת פיזור מזהמים, גלאים אמינים בזמן אמת

מודלים מתקדמים להערכת סיכונים: מותאמים לחומר, לתנאי השטח ולתנאים מטאורולוגיים משתנים, כלים להערכת סיכונים בזמן אמת לצורך התרעות לציבור ולכוחות חירום.

טיפול בפסולת

המשרד להגנת הסביבה מוביל בשנה האחרונה מדיניות חדשה לצמצום שיעור הטמנה והעלאת שיעורי המיחזור והשבת אנרגיה. בהתאם, המשרד מחפש:

מערכות מידע: מערכות ממוחשבות לאיסוף וניהול מידע על פסולת, טכנולוגיות למעקב אחר שינוע הפסולת, ניטור מתקדם של מזהמים מפסולת.

מיחזור: מיון מתקדם, טכנולוגיות מיחזור ידידותיות לסביבה, פיתוח מוצרים מחומרים ממוחזרים, פיתוח פתרונות לחיתולים ופסולת אורגנית.

פלסטיק: פיתוח מוצרים מפלסטיק ממוחזר, טכנולוגיות מיחזור סביבתיות יותר.

השבת אנרגיה מפסולת: פתרונות לשימוש בתוצרי לוואי כגון אפר ומתכות, נצילות אנרגטית גבוהה, פיתוח טכנולוגיות השבה ידידותיות לסביבה.

שפכי תעשייה וקרקעות מזוהמות

שפכי תעשייה: טיפול בשפכים שאינם פריקים ביולוגית, כגון הורמונים, תרופות, ממיסים וחומרי הדברה, טיפול במזהמים אנאורגניים כגון מתכות ומלחים, השבת שפכים לשימוש תעשייתי, חלופות לבריכות אידוי, איתור דליפות בצנרת שפכים.

קרקעות מזוהמות: שכלול טכנולוגיות לטיפול בקרקע, כגון טיפולים תרמיים, ביולוגיים ושטיפה. שיקום קרקעות מזוהמות במחנות צה"ל ומפעלי תע"ש בדגש על חומרים נפץ ומתכות, אמצעי איתור וניטור מתקדמים כגון חישה מרחוק ואיתור פסולת בקרקע

דלקים: טכנולוגיות לשיפור תשתיות קיימות, כגון הכנסת שכבת הגנה נוספת לצנרת, טכנולוגיות למניעת קורוזיה במיכלי דלק תת קרקעיים, טכנולוגיות לניהול מלאי דלק לאיתור דליפות ממתקנים.

מידע מפורט ואנשי קשר רלוונטיים מופיעים בהמשך.

-------

כתבות רלוונטיות לנושא:

1. הממשלה מכניסה את היד לכיס כדי להזניק את ענף הקלינטק המקומי, 28.05.2018
2. נוהל חדש לקידום טכנולוגיות סביבה חדשניות, 15.02.2018
3. חדשנות קלינטק ישראלית: ניטור איכות אוויר דור 2, 31.07.2017
4. יזם קלינטק? הזדמנות למענק ופיילוט במשרד הביטחון, 13.03.2017

------------

מסמכים רלוונטיים:

1. מצגת צרכי קלינטק של משרד הביטחון, [pdf]
   ד"ר זהר ירמיהו: Zohar_yermiyahu@mod.gov.il
2. מצגת צרכי קלינטק של המשרד לביטחון פנים, [pdf]
   גל שופרני gals@mops.gov.il
3. מצגת צרכי קלינטק של מנהל הדיור הממשלתי, [pdf]
   אבי בלאו: greenpro@mof.gov.il

מצגות צרכי המשרד להגנת הסביבה:

1. זיהום אוויר מתחבורה, [pdf]
2. זיהום אוויר מתעשייה, [pdf]
3. חומרים מסוכנים, [pdf]
4. פסולת, [pdf]
5. שפכי תעשייה וקרקע מזוהמת, [pdf]