ייצור קומפוסט מזבל אורגני הוא win-win סביבתי בו מצד אחד החקלאי מקבל דשן איכותי וזול ומצד שני ממחזרים את הזבל האורגני ומונעים את הטמנתו. תהליך ייצור הקומפוסט בצורה תקנית הכרחי על מנת לוודא כי אין בקומפוסט מתכות כבדות, חומרים פתוגניים (מעבירי מחלות), חיידקים צואתיים, הורמונים, או שאריות של תרופות הבאים במגע עם הגידולים החקלאיים ומסכנים את בריאות הציבור וכי לא נוצרים מפגעי ריח, שריפות, זיהום קרקע ומי תהום כתוצאה מהייצור והיישום של הקומפוסט.

2 מקרים של הרשעה וקנס של מאות אלפי ₪ שניתנו לאחרונה למפעילי אתרים לא מורשים לייצור קומפוסט, שופכים אור על חלק מהבעיות של שוק הקומפוסט, שמחלחלות בסופו של דבר לכל אחד מאיתנו, לכיס ולצלחת.

קומפוסט | הפתרון המרכזי בישראל לטיפול בזבל אורגני

כשליש ממשקל הפסולת העירונית והמסחרית בישראל הינה פסולת אורגנית. קצת פחות מ- 2 מיליון טון בשנה. מדובר בעיקר בשאריות מזון וגזם. מקור נוסף לפסולת אורגנית היא הפסולת החקלאית ובפרט פרש בע"ח (זבל לולים, זבל רפתות וכו') ובוצות שהן תוצר לוואי של טיפול בשפכים.  

2 הפתרונות העיקריים לטיפול בפסולת אורגנית, מלבד הטמנה, הם ייצור קומפוסט (דשן חקלאי) והשבה (שריפה לייצור אנרגיה). מכיוון שאין בישראל מתקן שריפה לפסולת אורגנית, הפתרון המרכזי שנותר הוא ייצור קומפוסט.

באופן מפתיע, בישראל יש מספר מועט של מתקנים מאושרים לייצור קומפוסט, עובדה שחוזרת ועולה כאחת הסיבות המרכזיות לכך שמרבית הפסולת האורגנית בישראל נשלחת להטמנה. את עלויות ההטמנה של הפסולת האורגנית, מאות מיליוני ₪ בשנה, משלמות הרשויות המקומיות מכספי הארנונה של התושבים. כסף זה יכול היה לשמש לחינוך, תחבורה ושירותים נוספים.

מדוע לא קמים מתקנים נוספים לייצור קומפוסט? חלק משמעותי מהבעיה הוא הקושי למצוא שטח מתאים בגלל התנגדות של הרשות המקומית, בירוקרטיה וסטטוטוריקה. אך יש סיבות נוספות וננסה להבין מה הן.

לייצר קומפוסט עולה כסף

קומפוסט נוצר על ידי תהליך פירוק ארובי או אנארובי של חומר הגלם האורגני, בסיומו הקומפוסט מוכן לשמש כדשן חקלאי. היות וחומר הגלם העיקרי לייצור קומפוסט הוא פסולת ממקורות שונים, ומשום שהקומפוסט משמש כדשן לגידולים חקלאיים, יש לוודא שאינו מכיל חומרים מסוכנים, כגון מתכות כבדות, חומרים פתוגנים, חיידקים צואתיים, הורמונים או שאריות של תרופות.  בנוסף, אם אתרי ייצור קומפוסט אינם מטופלים כראוי, הם יכולים להוות מפגע ריח, לגרום לזיהום קרקע ומי תהום, לגרום לשריפות ולהוות מוקד משיכה למזיקים.

מסיבות אלה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות מחייבים מתקני ייצור קומפוסט לעמוד בתקנים סביבתיים מחמירים כגון איטום וניקוז תשטיפים, התאמת חומר הגלם לאתר, טיפול במתכות כבדות וחומרים רעילים נוספים, דיווח מפורט, הקפדה על כללים תפעוליים כגון תדירות הערבוב, שמירה על טמפרטורה מרבית ומזערית ועוד.

בעיה 1 | משרדי הממשלה מתירים שימוש בפרש בעלי חיים גולמי

למרות הדרישות ממתקני ייצור קומפוסט, משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה מתירים לפזר זבל רפתות ולולים גולמי בשדות חקלאיים ללא כל טיפול מקדים, כתלות בסוג הגידול, מרחק ממבני מגורים, עונת השנה ופרמטרים נוספים. כך, בעל רפת יכול לאסוף את הצואה והזבל מהרפת או הלול ולמסור אותם לחקלאי שיפזר אותם, כפי שהם, כדשן לגידולים החקלאיים. וזאת כאשר המשרד להגנת הסביבה טען עוד ב 2012 כי "פרש גלמי עלול להכיל גורמי מחלות לאדם, כגון קוליפורמים צואתיים, סלמונלה וטפילי מעיים. גורמי המחלות הנמצאים בפרש הגולמי עלולים לחדור לשרשרת המזון ובכך לסכן את בריאות האוכלוסייה".

במסמך מדיניות מעודכן שנכתב באוקטובר 2015 בשיתוף המשרד להגנ"ס, משרד החקלאות ומרכז המועצות האזוריות נכתב: "קיימת אפשרות לפזר זבל לא מטופל תחת מגבלות של זמן ומועד הפיזור, מיקום ומרחק בישובים ומדרכים ראשיות, אופי וסוג הגידול, אופי וסוג הזבל ועוד. מגבלות אלו יקבעו בשיתוף משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות".

כך יוצא ששימוש בזבל בע"ח גולמי הוא אחת מהאפשרויות האטרקטיביות לחקלאים, בגלל המחיר הנמוך. אמנם באופן תאורטי הזבל הגולמי לא מתחרה באופן ישיר בקומפוסט איכותי, שכן בשל הסכנות שבזבל הגולמי, הוא אסור לשימוש בהרבה גידולים, אלא שבהעדר פיקוח הוא זולג גם לשימושים אסורים. בנוסף לכך, אתרי קומפוסט המבוססים על זבל בעלי חיים מתקשים למצוא חומר גלם, שבמקום לעבור תהליך קומפוסטציה תקני ולהפוך לדשן איכותי, נמסר לחקלאים לפיזור ישיר בשדה.

בעיה 2 | אתרי קומפוסט פיראטיים

מיותר לציין שמתקן לייצור קומפוסט הפועל ללא רשיון עסק וללא עמידה בתנאים הסביבתיים, מוזיל את עלות הייצור ויכול להציע ללקוחותיו החקלאים "קומפוסט" במחירים נמוכים שעלול להכיל חומרים רעילים, שאריות של תרופות או חיידקים מעבירי מחלות. הרבה פעמים, מתקן פיראטי שכזה גם מקצר את תהליך הייצור, כך שהתפוקה שלו גדולה יותר.

אמנם ראינו לאחרונה 2 מקרי אכיפה של המשרד להגנת הסביבה כנגד אתרי קומפוסט שהתנהלו בצורה פיראטית, אך בהעדר אכיפה משלימה מצד משרד החקלאות להקפדה להשתמש בקומפוסט תקני, חקלאים המעוניינים להוריד את עלות הגידול, קונים את הקומפוסט הזול והלא תקני. מצב זה גורם לדחיקת רגליהם של אתרי הקומפוסט המוסדרים.

אכיפה נגד אתרים פיראטיים לייצור קומפוסט

בשבוע שעבר דיווחנו לכם על מפעילי אתר קומפוסט שהורשעו ונקנסו בכ 630,000 ₪ בגין שימוש בבוצה גולמית ממכוני טיהור שפכים כדשן בגידולים חקלאיים וזאת מבלי שהבוצה עברה טיפול מקדים, כך שהכילה מתכות כבדות וחיידקים צואתיים בריכוזים מסוכנים לבריאות הציבור.

כעת אנחנו מדווחים על פסק דין סביבתי נוסף, שניתן בבית משפט השלום באשקלון לפני כשבועיים, בתיק אכיפה פלילי סביבתי של המשרד להגנת הסביבה כנגד חברת "ד. רותם ומאור בע"מ" ושני מנהליה ובעליה שהפעילו אתרים לייצור קומפוסט בצורה לא חוקית והפרו שורה של חוקים סביבתיים.

פרטי המקרה | הפעלת אתר קומפוסט ללא רישיון

לדברי המשרד להגנ"ס, בין השנים 2009-2011 הפעילו הנאשמים שני אתרי קומפוסט ללא רישיון עסק ומבלי שהוקמה בהם מערכת מתאימה לטיפול ואיסוף פסולת ותשטיפים.

כתב האישום ייחס לנאשמים עבירות בגין:

• ניהול עסק ללא רישיון עבירה לפי חוק רישוי עסקים
• לכלוך והשלכת פסולת ברשות הרבים עבירה לפי חוק שמירת הניקיון
• הימנעות מפעולה המזהמת מים או עלולה לגרום לזיהום מים לפי חוק המים
• גרימת מפגעי ריח חזק או בלתי סביר לפי החוק למניעת מפגעים.
• 2 מנהלי החברה הואשמו בנוסף בהפרת חובת אחריות נושא משרה לפי חוק שמירת הניקיון ולפי חוק המים.

פסק הדין | הרשעה פלילית וקנס של 240,000 ₪

בית המשפט הרשיע את הנאשמים בכל העבירות שיוחסו להם בגין הפעלת האתר החדש אולם זיכה אותם מהעבירות שיוחסו להם בגין הפעלת האתר הישן. על החברה הוטל קנס כספי בסך 120,000 ₪ והתחייבות כספית בסך 250,000 ₪ להימנע במשך שלוש שנים מעבירות נוספות.

על המנהלים בית המשפט גזר קנס כספי בסך 60,000 ₪ על כל אחד וחייבם לחתום על התחייבות כספית על סך 150,000 ₪ להימנע במשך שלוש שנים מביצוע העבירות בהן הורשעו. כמו כן, ניתן לאתר צו סגירה לפי חוק רישוי עסקים אשר יכנס לתוקף ביום 29.03.2017

למרות ההרשעה והקנס שלצידה, שימו לב לקצב האיטי של התהליך – האתרים פעלו בשנים 2009-2011, פסק הדין ניתן כעת, בסוף 2016 וצו הסגירה ייכנס לתוקף רק ב 2017.

מי בכל זאת קונה קומפוסט תקני?

גידולים אורגניים מחויבים בשימוש בקומפוסט תקני וחקלאים שאיכות התוצרת ובריאות הציבור חשובה להם, מקפידים להשתמש בקומפוסט תקני, צעד שמייקר את ההוצאות שלהם אך לא זוכה להכרה ציבורית.

אגב, שימוש בקומפוסט לא תקני או באיכות נמוכה (שלא לדבר על זבל בע"ח גולמי) פוגע באיכות הקרקע החקלאית בטווח הארוך. לכן, חקלאים שהם בעלי הקרקע נוטים להשתמש יותר בקומפוסט תקני ואיכותי, כדי לשמור על איכות הקרקע שלהם לטווח ארוך. מנגד, חקלאים ששוכרים שטחים חקלאיים לטווח זמן קצר, פחות מחויבים לשמור על ערך הקרקע ולכן נוטים יותר להשתמש בפתרונות הזולים והלא תקניים.

מי מייצר קומפוסט תקני?

דוגמא לאתר מסודר ומאושר לייצור קומפוסט אפשר למצוא באתר "רימון" של חברת "נגב אקולוגיה". אנשי החברה מסבירים כי אתר הקומפוסט 'רימון', פועל תחת פיקוח מתמיד של אנשי מקצוע, העוקבים אחר תהליך ההכנה של הקומפוסט, החל משלב איסוף חומרי הגלם ועד להספקתו לחקלאים ברחבי הארץ. במהלך ייצור הקומפוסט באתר 'רימון' , נדגם החומר מספר פעמים ונשלח למעבדות לצורך קבלת ניתוח איכות ואישור אגריאור. חברת "נגב אקולוגיה" מוודאת שהקומפוסט באתר 'רימון' מיוצר כראוי על מנת לצמצם ולמנוע מחלות קרקע הפוגעות בצמח.

ב"נגב אקולוגיה" מסבירים כי הקומפוסט האורגני המיוצר אצלם מספק יתרונות משמעותיים כגון אספקת חומרי הזנה עיקריים (חנקן, זרחן ואשלגן) החיוניים להתפתחות הצמח, שיפור מרקם הקרקע ואחיזת המים. מכאן שיתרון נוסף הוא החיסכון במים, אשר משמעותי בעיקר בקרקעות חוליות בארץ ובפרט בדרום.

סיכום והתייחסויות

כאשר חקלאים יכולים לקנות ולעשות שימוש בזבל גולמי או קומפוסט מאתרים פיראטיים, אין להם שום סיבה לקנות קומפוסט תקני שעלותו יקרה יותר. גם כשכבר מתבצעת אכיפה, כנגד יצרני קומפוסט פיראטיים, היא נמשכת שנים ארוכות. במצב דברים כזה, מתקני קומפוסט מאושרים יתקשו לשגשג, הזבל האורגני ימשיך ללכת לאתרי הטמנה ואנחנו נמשיך לשלם על כך דרך הארנונה ונסתכן באכילת תוצרת חקלאית שמכילה חומרים מזיקים לבריאות.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד להגנת הסביבה מתנגד בכל תוקף ליישום פרש גולמי בחקלאות. משרדנו דורש טיפול מקדים בפרש זה לפני יישומו החקלאי. דרישה זו של משרדנו מפורטת באופן חד משמעי גם בהוראות חוק רישוי עסקים הנוגעות לרפתות, ללולים ולדירי חזירים.

משרדנו סבור שטיפול מקדים בפרש גולמי בשיטת הקומפוסטציה הוא טיפול מומלץ. יחד עם זאת, מקובלות על משרדנו שיטות טיפול נוספות. משרדנו פעל כדי לתקן מסמך של מכון התקנים הישראלי "ת.י. 801 - קומפוסט", באופן שיגדיר נכון ובטוח יותר את איכותו של התוצר המכונה "קומפוסט".

בכל מקרה, יישומו של פרש בע"ח בחקלאות צריך להיעשות באופן שלא יסכן את בריאות הסביבה, לא יזהם את משאבי הטבע, ולא יגרום למפגעים סביבתיים".

ממשרד החקלאות נמסר: "משרד החקלאות רואה בחיוב את תעשיית יצור הקומפוסט בארץ ומכיר בחשיבותה לחקלאות ישראל. ההמלצה בנוגע לפיזור פרש בעלי חיים בישראל דומה לזו שבמדינות המערב, על פיה, בהתאם לניהול סיכונים מושכל, ניתן לפזר פרש בעלי חיים יבש שלא יגרום למטרדי ריח ושלא יסכן את בריאות הציבור.

ההמלצה של משרד  החקלאות לפיזור פרש תואמת את ההנחיה של משרד הבריאות בנושא השקיה בקולחים. על פי ההנחיה, בגידולים שאינם למאכל אדם, ניתן להשקות במי קולחים, כמו גם בפרש בעלי חיים. בגידולים שנועדו לצריכה לאחר בישול, ניתן לפזר פרש בעלי חיים רק לפני הזריעה. בגידולים למאכל שנועדו לצריכה ללא בישול, ההמלצה הינה לפזר קומפוסט בלבד.

משרד החקלאות רואה בחיוב את האפשרות לייצר קומפוסט מפסולת אורגנית ביתית, אולם בשל הפרדה לקויה, עלולים להיות בתוצר גם חומרים אי אורגניים, כגון שברי זכוכיות, המקשים על יישום אידיאלי. יצוין כי משרד החקלאות אינו הרגולטור על מתקני הקומפוסטציה בארץ. קומפוסטציה אינה הפתרון היחיד לפרש בעלי חיים. ניתן לייצר גם אנרגיה ירוקה ממשאבים אלו, כדוגמת מתקני ביוגז, אשר כבר היום מטפלים בכ- 20% מפרש בעלי חיים שמקורו ברפת הבקר לחלב.

הרוב המכריע של פרש בעלי חיים חוזר לטיוב בקרקעות החקלאיות, ולא מועבר להטמנה. פיזור פרש בעלי חיים באופן הנכון אינו פוגע באיכות הקרקע, אלא משפר את פוריותה גם בטווח הארוך."

--------------

קישורים רלוונטיים

1. 625,000 ש"ח קנס למפעילי תחנת מעבר לפסולת, 09.10.2016
2. פשיטה על 2 אתרי פסולת פיראטיים, הוחרמו 10 משאיות, 27.09.2016
3. המשרד להגנת הסביבה סגר אתר פסולת פיראטי, 17.08.2016
4. 420,000 ₪ קנס לתחנת מעבר לפסולת, 10.08.2016
5. 2 אתרי הטמנה גדולים מוזמנים לשימוע לפני החלטה על חקירה פלילית, 27.07.2016
6. משפט סביבתי | infospot

חברות לטיפול בפסולת עירונית