מבקר המדינה: לעגן הנחיות לחיזוק מתקני חומ"ס בחקיקה
200 מפעלים נוספים יקבלו ב-3 השנים הקרובות דרישה למיגון נגד רעידות אדמה. המבקר קובע כי ההנחיות צריכות להינתן למפעלים בשלב התכנון ולא בשלב הטיפול בבקשה להיתר רעלים כפי שנעשה כיום
  • מאת: מערכת infospot
  • פורסם בתאריך: 24/7/2018

מבקר המדינה פרסם לאחרונה דוח העוסק במוכנות המדינה לרעידות אדמה תוך התייחסות לנושא מיגון מפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים מפני רעידות אדמה. אחת מהערות המבקר הייתה כי ההנחיות לחיזוק מתקנים חדשים ניתנות ע"י המשרד להגנת הסביבה רק בשלב הטיפול בבקשה להיתר הרעלים, לאחר הקמת המפעל, במקום בשלב התכנון או קבלת היתר הבנייה, כך שיישום דרישות החיזוק מסובכות ויקרות יותר. בנוסף מציין המבקר, כי הפיקוח נעשה ע"י מספר קטן מאוד של עובדי המשרד להגנ"ס, לכן אין ביכולתם לבצע בקרה יעילה על יישום דרישות החיזוק.

לדברי המבקר, כדי שבעלי המפעלים יוכלו לאמוד את עלויות הקמת מפעל או מתקן חדש, הנחיות ההיערכות של המשרד להגנ"ס צריכות להינתן למפעלים עוד בשלב התכנון. לדבריו, מתן הנחיות בשלב היתר הרעלים, לאחר שהמפעל הוקם או הורחב, מחייב את בעלי המפעלים בהוצאות נוספות שלא צפו בשלב התכנון.


כתבות רלוונטיות לנושא:

  1. פורסמו ההנחיות להערכות ושיפור עמידות מפעלים עם חומ"ס לרעידות אדמה, 16.06.2016
  2. מי יקבל דרישה למיגון נגד רעידת אדמה בהיתר הרעלים הבא?, 27.03.2016
  3. מיגון מתקני חומ"ס מרעידות אדמה | infospot

חסר כוח אדם לפיקוח על יישום ההיערכות לרעידות אדמה

החלטת הממשלה 1623 קובעת שעל המשרד להגנ"ס לקדם תקינה סיסמית למתקני חומ"ס ולוודא כי לא ייווצרו נזקים משניים במקרה של רעידת אדמה, בגין אירועי חומ"ס. ואולם בהיעדר ידע מקצועי התקשה המשרד ביישום ההחלטה. הנחיותיו של המשרד בנוגע לחומ"ס מוכתבות למפעלים באמצעות היתר רעלים  שניתן להם בכל כמה שנים לתקופה קצובה.

דוח המבקר מציין כי לדברי המשרד להגנ"ס הוא ניסה להטמיע באופן מסודר את דרישותיו לחיזוקם של מתקני חומ"ס בתיקון לחוק התכנון והבניה וגם באמצעות הנחיות מפיקוד העורף למפעלים, אך ללא הצלחה. לכן ההנחיות לחיזוק מתקני חומ"ס ניתנות באמצעות היתר הרעלים.

בשלב ראשון בחר המשרד כ-300 מפעלי חומ"ס מסכני אוכלוסייה שדורגו על פי רמת המסוכנות. 60 המפעלים הראשונים ברשימה קיבלו הנחיות לחיזוק מתקני חומ"ס באמצעות היתר רעלים בשנת 2016; 40 מפעלים בשנת 2017; כ-100 מפעלים צפויים לקבל את ההנחיות בשנים 2018-2019, ו-100 האחרונים בשנים 2021-2022.

כדי להבטיח את יישומן של ההנחיות יש צורך בביקורות במפעלים אלה. אולם לטענת המשרד, לאגף לחומרים מסוכנים במשרד, בעל הסמכות הבלעדית לערוך ביקורות במפעלים אלה, אין כוח אדם הדרוש לכך. המשרד ציין כי חסרים לו תקנים רבים בתחום הפיקוח, ופנה בנושא למשרד האוצר.

אין תקן בנייה למתקני חומ"ס

המשרד להגנ"ס מסר בתשובתו למבקר כי הוא מסכים עם ממצאי הדוח ורואה יתרון בהטמעת ההנחיות כבר בשלבי התכנון הראשוניים, לכן יש לקבוע תקן בנייה למתקני חומ"ס ולחייב עמידה בו כבר בשלבים המוקדמים של התכנון. עוד ציין המשרד כי בינואר 2014, "במסגרת דיון ועדת השרים למוכנות העורף למצבי חירום, החליטה הוועדה להטיל על שר הבינוי והשיכון 'לגבש, באמצעות מכון התקנים הישראלי, תקן ישראלי לחיזוק מבנים קיימים תוך מתן מענה לסיווגים ולייעודי מבנים שונים לרבות מוסדות ציבור, מבני מגורים ומתקני תשתית'. בהמשך להחלטה זו פנה המשרד להגנ"ס לוועדת ההיגוי ולמכון התקנים לצורך קידום תקינה כאמור, אולם תקן זה לא קודם".

המבקר ממליץ למשרד להגנ"ס בשל החשיבות של תקנים ייעודיים למתקני חומ"ס ברעידות אדמה והזמן הרב שחלף מיום קבלת ההחלטה (ינואר 2014), לשוב ולהעלות נושא זה לפני הגורמים הרלוונטיים.

----------

מסמכים רלוונטיים:

  1. דו"ח מבקר המדינה: מוכנות המדינה לרעידת אדמה, 07.2018 [pdf]
  2. הנחיות להערכות מפעלים לרעידות אדמה, 06.2016, המשרד להגנ"ס [pdf]
להמשך קריאת הכתבה המלאה