בשנתיים האחרונות סיקרנו בהרחבה את התגברות הרגולציה הסביבתית על בתי עסק ומפעלים ובפרט בתחום הפסולת: היטל ההטמנה, חוק הפיקדון על מכלי משקה, חוק האריזות, חוק פסולת אלקטרונית ועוד ועוד. חדשות לבקרים אנחנו מספרים לכם כאן על קנסות ואכיפה כנגד עסקים שלא מצייתים לחוק. אז כשהגיע אלינו סיפור הפוך, על חברה שהרוויחה יותר מ-500,000 ₪ בשנה בזכות ייעול הטיפול בפסולת – מיד הלכנו לבדוק. כדאי להמשיך לקרוא, כי בכתבה הזאת יש כסף שמתגלגל על הרצפה וכנראה שאתם פשוט זורקים אותו לפח.

חברת חוליות                                              

חברת 'חוליות – מערכות זרימה מתקדמות' שבקיבוץ שדה נחמיה בצפון היא אחת ממפעלי הפלסטיק הראשונים שפעלו בישראל (1947). החברה, הנמצאת עד היום בבעלות מלאה של הקיבוץ, מייצרת ומשווקת מערכות זרימה לשפכים, ביוב מפלסטיק למבני מגורים, תשתיות ועוד. פעילות נוספת של החברה היא ייצור ומתן פתרונות אחסון למגזר העסקי והציבורי (בתי חולים, מפעלים, מוסדות ועוד). במפעל בשדה נחמיה מועסקים כ-200 עובדים.

חברת 'חוליות' עברה בשנתיים האחרונות מהפך בגישה לפסולת שהניבה לה רווח של יותר מ–500,000 ₪ בשנה. איך היא עשתה את זה? על מנת להבין, שוחחנו עם גיל רונן, סמנכ"ל האיכות של 'חוליות'.

השינוי מתחיל בחזון

"השינוי ב'חוליות' הגיע כחלק מיישום חזון של חברה המעורבת בקהילה, מודעת להשפעה הסביבתית שלה ומנסה להפחית אותה בראיה לטווח הארוך", אומר גיל ומסביר, "בחנו את ההשפעות הסביבתיות שלנו ו'גילינו' את הפסולת שאנחנו שולחים להטמנה. הנושא הוכנס ליעדי החברה, בנינו תכניות עבודה והקמנו מערכת למחזור הפסולת".

נקודת הפתיחה: הפסולת נשלחת להטמנה ללא הפרדה ומיחזור

גיל מסביר לנו, כי עד שנת 2014 מפעל חוליות היה משלם כ-100,000 ₪ עבור פינוי והטמנה של כ-230 טון פסולת בכ-60 מכולות בשנה. לא הייתה הפרדה בין סוגי הפסולת השונים. העובדים היו משליכים את כל  הפסולת ל'צפרדעים', מלגזן היה מעמיס את הפסולת מהצפרדע למכולה ומשם היא נלקחה להטמנה באתר תאנים.

שלב א': ניתוח הפסולת וחיפוש פתרונות

הצעד הראשון שביצעו ב'חוליות' הוא ניתוח של הפסולת במפעל לפי סוג וכמות. מהניתוח עלה, כי הרבה חומרים המועברים להטמנה ניתנים למיחזור, ומכאן שניתן לשמור על הסביבה וגם לייצר הכנסה.

גיל מדגיש, כי העיקרון שהנחה את המפעל היה קודם לנסות להפחית במקור את כמות הפסולת שמייצרים, ורק לאחר מכן, לבדוק איך אפשר לטפל בפסולת שנוצרה.

מיד לאחר מכן, התחילו לחפש פתרונות לזרמי הפסולת השונים. כחלק מהחיפוש אחר פתרונות גיל פנה ל'תמיר - תאגיד מיחזור האריזות': "תמיר הגיעו לפגישה בחברה ועזרו לנו לאפיין את הפסולת והכירו לנו פתרונות לזרמי הפסולת השונים. נעזרנו בהם בכל שלב בתהליך והם הפכו לשותפים שלנו ביישום החזון."

כמו כן פנינו למועצה אזורית גליל עליון שסייעו לנו בחשיבה, ביצירת קשרים ובפיתוח המערכת.

כך סווגה הפסולת במפעל לקבוצות הבאות:

• אריזות חומרי גלם שניתן למחזר (שרינקים, ביגבגים, שקיות, קרטונים, משטחים, עץ)
• חומרי גלם ופחת יצור שניתן למחזר (בעיקר פוליאוליפינים)
• פסולת אריזות כללית ומשרדית שניתן למחזר
• פסולת אלקטרונית שניתן למחזר
• פסולת ברזל שניתן למחזר
• פסולת כללית ומשרדית שלא ניתנת למיחזור

שלב ב': הפתרונות

גיל מסביר, כי המחשבה הייתה ליצור מנגנון טיפול בפסולת שגם תורם לסביבה וגם בעל ערך כלכלי:

פוליאתילן PE – דוחסנים ומחזור

"רכשנו דחסן משומש וזול, שכבר בחודש העבודה הראשון שלו החזיר את ההשקעה, בין השאר בזכות ההטבה הכספית שקיבלנו מתמיר במסגרת מודל התגמול לבתי עסק.

כשראינו שזה עובד טוב, החלטנו לרכוש עוד דחסן, בשביל להקל ולהנגיש אותם לעובדי הייצור, לחסוך וליעל את התהליכים. כך, בשנת 2015 פינינו דרך קבלן איסוף מורשה של 'תמיר' 11 טון פוליאתילן למיחזור וב-2016 כבר הגענו ליותר מ-20 טון. אלה 20 טון שהיו נשלחים בעבר להטמנה.

כיום אנחנו מרחיבים את פעילות המיחזור שלנו, בין היתר ע"י רכישת דוחסנים נוספים,  לחברות הבת בהודו וסלובניה וכן למחסן הקדמי שלנו בפ"ת.

PVC  – שימוש חוזר כמוצר משני

כחלק מתהליך הייצור יש חומר מבוססPVC  המשמש לניקוי הקו המאבד מהתכונות שלו לאחר מספר שימושים, ולכן היינו משליכים אותו להטמנה. כיום, אנחנו אוספים את כל החומר הזה שבעבר היה פסולת שהולכת להטמנה, גורסים אותו, ומייצרים זבילים כשקו הייצור שלנו פנוי. בנוסף, אנו מוכרים חומר זה כחומר גלם לצד שלישי שמייצר זבילים ומוכר אותם בשוק החופשי.

ב-2015 מכרנו 50 טון מהחומר הגרוס + זבילים למפעלים וב-2016 כבר מכרנו 240 טון + זבילים למפעלים.

עץ – מכירה למיחזור ותרומה לפרויקט קהילתי

כחלק מהזמנות הרכש שלנו אנחנו מקבלים הרבה משטחי עץ. בחלקם אנו עושים שימוש חוזר, אך חלקם אינו מתאים לצרכים שלנו. בעזרת 'תמיר' יצרנו קשר עם קבלן איסוף מורשה שקונה מאתנו את המשטחים הנותרים והפגומים.

בשנת 2014 מכרנו כ-1,100 משטחים בשנה. בשנת 2016 הגענו לכ-10,000 משטחים.

כחלק מהמעורבות בקהילה, חברת חוליות מאמצת את הוסטל 'הילה', המהווה בית עבור אנשים עם צרכים מיוחדים מעל גיל 21, וכן את בית הספר לחינוך מיוחד 'רננים'. בהוסטל מופעלת נגריה המייצרת רהיטים ואביזרי נוי מעץ. החלטנו כחלק מהפעילות המשותפת שלנו איתם, להעביר להם חלק ממשטחי העץ המשמש עבורם כחומר גלם.

חבלי פוליפרופילן PP

יש לנו הרבה חבלים העשויים מפוליפרופילן המשמשים לקשירה של סחורה. כשבדקנו, גילינו שאנחנו מעבירים להטמנה חבלים בשווי של כ-15,000 ₪ בשנה. לכן, כיום אנחנו קודם כל מנסים להפחית במקור, כלומר להשתמש באורך חבל מינימאלי ובמקביל מחפשים פתרון מיטבי לחבלים המשומשים - כנראה שנתרום את זה לתנועות נוער או שנמכור למיחזור.

פסולת אלקטרונית ופסולת ברזל - למיחזור

את הפסולת האלקטרונית של המפעל אנחנו מעבירים ללא תמורה ל'אקומיוניטי' – גוף מוכר לצורך טיפול בפסולת אלקטרונית מתוקף חוק פסולת אלקטרונית.

בנוסף, יש לנו פסולת ברזל שאינה אלקטרונית: מכונות הזרקה ישנות, שאריות מעבודות אחזקה ובינוי וחלקים של ציוד. אותם אנחנו אוספים ומוכרים למיחזור."

פסולת אריזות כללית ומשרדית – למיחזור

יש לנו פסולת אריזות משרדית והרבה פסולת אריזות נוספת בתהליך הייצור, מלבד ה-PE, PVC  ועץ שפירטנו לעיל. לשם כך, פרשנו מערכת כלי אצירה בכל אחת ממחלקות המפעל שיהיו נגישים לעובדים לצורך הפרדה בין הזרמים השונים: קרטון ונייר, חבלים מפוליפרופילן, ופסולת אריזות 'ביתית'. מערכת מיחזור זו חוסכת זמן ומייעלת את תהליך העבודה והמיחזור."

שלב ג' גיוס העובדים

במקביל לחיפוש אחר פתרונות, ב'חוליות' הבינו שצריך לרתום את כל החברה לתהליך. שהרי כל עובדי החברה צריכים להפריד פסולת, כל אחד בתחומו. לשם כך המפעל העביר הדרכות לכל העובדים בהן הוצגו ההיבטים הסביבתיים, הכלכליים והקהילתיים של הפרויקט.

גיל מסביר, כי גיוס העובדים לתהליך היה האתגר הכי משמעותי, היות ויש מגוון עובדים בחברה, כל אחד עם התרבות והשקפת העולם שלו לגבי פסולת. ההדרכה הייתה רק הצעד הראשון בתהליך סיזיפי של למידה ובקרה, הדרכות ורענונים עד שהפרדת הפסולת הוטמעה כחלק מהתרבות האירגונית במפעל.

"בתהליך שעברנו השתפרנו מאוד והפחתנו את נפח הפסולת וכמויות הפסולת שמועברת להטמנה בצורה מרשימה. יחד עם זאת, גם היום יש לנו עוד כברת דרך להשתפר ועדיין אנחנו יכולים להפחית משמעותית את כמות הפסולת שאנחנו מעבירים להטמנה.", אומר גיל.

התוצאות הסופיות: רווח של יותר מ-500,000 ₪ בשנה

בין השנים 2014– 2016 נחתכה כמות המכולות שהחברה מפנה להטמנה בכ-75% והגיעה ל-16 מכולות להטמנה בשנה, בלבד. באותה תקופה, משקל הפסולת המועברת להטמנה ירד בכ-50% לכ-113 טון. הצמצום הביא לחסכון כספי בתשלום על פינוי הפסולת להטמנה, לייעול המערכת והורדת עלויות.

במקביל, החברה מכניסה כסף מהפסולת שהיא מוכרת למיחזור ושימוש חוזר, כפי שמפורט לעיל. החברה מעריכה, כי החיסכון בדמי פינוי להטמנה יחד עם ההכנסות ממכירה למיחזור מסתכמים בשיפור תקציבי של יותר מ-500,000 ₪ בשנה. גיל מדגיש, כי מדובר ברווח נטו המגולם כמעט באופן מלא בשורה התחתונה, מכיוון שאין צורך לייצר או למכור מוצרים בשבילו.

כעת החברה מיישמת את עקרונות ההפרדה ומיחזור הפסולת בשני מפעלים נוספים שבבעלותה בחו"ל, בהודו וסלובניה.

"זה לא פריבילגיה אלא מחויבות של כל אחד מאתנו להתייחס להשפעות שלנו על איכות הסביבה ולמצוא פתרונות – ויש כאלה. זה רווחי. עובדה. נשמח לעזור לכל מי שרוצה ללמוד על התהליך." מסכם גיל.

איך מקבלים תגמול כספי מ'תמיר' על הפרדת פסולת?

החל משנת 2015 מפעל חוליות מקבל תגמול של כ-5,000 ₪ בשנה מ'תמיר' עבור הפרדת פסולת אריזות הפלסטיק בכלי אצירה ייעודי ופינויה על ידי קבלן איסוף מורשה. ביחד איתם מעל 200 בתי עסק כבר התקשרו עם 'תמיר' ונהנים מקבלת התגמול ומליווי מקצועי ללא עלות בכל הנוגע להפרדת פסולת האריזות בבתי העסק וגם עומדים בדרישות החוק – שכן עסקים מחויבים לאסוף ולפנות את פסולת האריזות שלהם על פי חוק האריזות.

בית עסק שמתקשר ל'תמיר' מקבל ייעוץ חינם להפרדת פסולת יעילה וזכאי לקבל תגמול במידה והוא מפריד פסולת אריזות פלסטיק בכלי אצירה ייעודי. לתמיר יש 32 קבלני איסוף מורשים המתמקצעים בכל סוגי החומרים ופועלים בשיטות שונות בפרישה ארצית.

----------

מסמכים רלוונטיים:

1. דף מידע לבתי עסק