בפאנל הפסולת שנערך בשבוע שעבר (ד') במסגרת כנס סביבה 2050, בהנחייתו של עו"ד קובי בר לב, ממשרד תדמור לוי ושות', השתתפו נציגי השחקנים העיקריים בתחום לדיון על הבעיות והמגמות בתחום מיחזור בקבוקים, אריזות ופסולת אלקטרונית.

ניגוד עניינים: יצרני הפסולת הם גם בעלי תאגידי המיחזור

לדברי ירון ברדוגו, מנכ"ל אסופתא, לא יתכן מצב כמו היום שבעלי תאגידי המיחזור הגדולים דוגמת "אל"ה" הם גם יצרני הפסולת, וכי על תאגידי המיחזור להיות ניטרליים. פרופ' רבינוביץ' מבית ספר פורטר הוסיף כי החברות הללו יתנגדו בהמשך להעלאת יעדי מיחזור מפני שזה יצמצם את רווחיהן: אם כיום היעד הוא 80%, אין להם אינטרס להגדילו, וכך יישאר בידיהם הרווח של 20 האחוזים שלא מוחזרו.

חסרה אכיפה בפסולת אלקטרונית

אמנון שחרור, מנכ"ל תאגיד המיחזור מ.א.י דיבר על חוסר אכיפה בתחום הפסולת האלקטרונית כמו גם עו"ד אסף רוזנבלום מאדם טבע ודין שהיה נחרץ כשטען כי "המשרד להגנ"ס לא הראה נוכחות בתחום הפסולת האלקטרונית, עד שאפילו משרד הבטחון מוציא מכרזים (לטיפול בפסולת אלקטרונית) לגורמים לא מורשים. התחושה היא שבשנתיים האחרונות החוק לא היה חשוב למשרד". הוא הוסיף כי לא קיים כיום בכלל איסוף פסולת אלקטרונית מרשויות מקומיות.

יורם הורביץ סמנכ"ל המשרד להגנ"ס האחראי בין השאר על תחום הפסולת, השיב כי בניגוד לחוק האריזות, בחוק הפסולת האלקטרונית יש תחרות ויש למשל בעיה ליצרנים וליבואנים לקבוע עם איזה גוף מוכר להתקשר. עם זאת, כבר בחודשים הקרובים, לדבריו, ייכנסו עוד מאות יבואנים קטנים ואף רשויות מקומיות, ותוך 2-3 שנים יוטמע החוק במלואו.

פסולת אלקטרונית מועברת לטיפול פיראטי בשטחים

לטענת גדי רייכמן, מבעלי אולטרייד, מפעל למיחזור פסולת אלקטרונית, קיימת תופעה נפוצה בקרב חברות שונות להעביר את הפסולת שלהן לטיפול במפעלי מיחזור מפוקפקים, אשר מוכרים את הפסולת לכל המרבה במחיר ברשות הפלסטינית. לדבריו, בחברון שורפים פסולת אלקטרונית בשביל הנחושת וגורמים לזיהום אוויר, קרקע ומים שמשפיעים על כולנו.

הורביץ השיב כי המשרד להגנת הסביבה לא יכיר במפעלי מיחזור לא מוסדרים ובכך יכריח את היבואנים והיצרנים להתקשר עם מפעלים מורשים בלבד.   

אין תמריץ למחזר פסולת אלקטרונית זעירה

טענה נוספת של רייכמן: מאחר ובחוק יעד מיחזור הפסולת נמדד לפי משקל, לא קיים כיום תמריץ למחזר פסולת ששוקלת מעט, כגון פלאפונים. שחרור ציין בהקשר זה כי תאגיד מא"י נותן מענה גם להיבט הנ"ל כאשר הקים באחרונה כ – 600 נקודות איסוף פסולת אלקטרונית, כולל פסולת זעירה, בסניפי דור אלון, שופרסל וברשתות גדולות נוספות, וכי המטרה היא שהלקוחות יחזירו מכשיר אלקטרוני ישן במעמד קניית מכשיר חדש.

איחוד חוק פיקדון בקבוקים עם חוק האריזות

כפי שפרסמנו, איחוד החוקים עלה מספר פעמים בעבר ועוד עתיד להישקל על ידי המשרד להגנת הסביבה, תוך שיתוף כל בעלי העניין בהחלטה. הורביץ אמר כי אחת הסיבות לאיחוד החוקים הוא שלמחזר בקבוק במסגרת חוק האריזות יהיה זול יותר ממיחזורו לפי חוק הפיקדון. מתנגד נחרץ לאיחוד היה פרופסור רבינוביץ', שטען כי חוק הפיקדון אפקטיבי בהרבה מחוק האריזות, ולא צריך לאחדם כי אם להתייחס ולתקן כל אחד מהם בנפרד במידת הצורך.

אין תוכנית מדינית לפסולת בנין ופסולת אורגנית

עו"ד רוזנבלום מאדם טבע ודין העלה את החסרון בתוכנית מדינית כיום בנוגע לפסולת אורגנית ופסולת בניין. בתגובה השיב הורביץ כי המשרד מעוניין בהחלט לקדם רגולציה ולהטיל את דמי ההטמנה על הרשויות המקומיות, בניגוד למה שקורה היום.

---

קישורים רלוונטיים:

1. סיכום השנה הראשונה ליישום חוק פסולת אלקטרונית – ידיעה מה -16.2.15, infospot
2. סיכום השנה הראשונה ליישום חוק האריזות – ידיעה מה- 2.1.14, infospot
3. השר לשעבר אופיר פינס: "כנראה היינו על סמים" – ידיעה מה- 16.12.14, infospot 
4. מדריך היישום של infospot לחוק פסולת אלקטרונית
5. מדריך היישום של infospot לחוק פסולת אריזות

גופים לייעוץ ויישום חוק פסולת אלקטרונית: