קול קורא לתמיכה במתקני טיפול בפסולת חקלאית פורסם, עבור השנים 2024-2026, בתקציב כולל של 42.5 מיליון ₪, מתוכם 15 מיליון ₪ עבור שנת 2024. מדובר בהמשך של תוכנית תמיכות שפורסמה בשנת 2021, אז הוקצו כ-2.5 מיליון ₪ להכנת תוכניות אזוריות לטיפול בפסולת חקלאית, וכעת מגיע התקציב ליישומן.

בשנים קודמות, משרד החקלאות פרסם מדי שנה תוכנית מענקים למתקני טיפול בפסולת, האחרון שבהם לפני כשנה, אך בניגוד אליהם, הפעם הדגש הוא על מערכים אזוריים לטיפול בפסולת חקלאית, וגם התקציב השנתי יותר מהוכפל.

התקציב מגיע מכספי קרן הניקיון שבשליטת המשרד להגנת הסביבה, בד בבד עם דרישת המשרד לקידום חוקי עזר מקומיים שיסייעו בתפעול המערכים החדשים ויִיתנו לרשויות כלים להסדרת הטיפול בפסולת חקלאית בשטחן.

ניתן להגיש בקשות לתמיכות עבור שנת 2024 עד ל- 30.9.2024, אך לשים לב כי רשום במסמכי הקול הקורא כי המועד הראשון לשיפוט הבקשות יהיה לאחר ה 1.9.2024, קישור לקול הקורא מופיע בסוף הכתבה.

כתבות רלוונטיות:

1. 61 מיליון ₪ לטיפול בפסולת חקלאית בעוטף עזה, 5.6.2024
2. מענק לטיפול במתקני פסולת חקלאית של עד 40% מההשקעה, 11.9.2023
3. התקבל אישור סטטוטורי להקמת מתקן לטיפול בפסולת אורגנית בנגב המערבי, 29.5.2024
4. קול קורא להקמת מתקן לטיפול בפסולת חקלאית בהשקעה של 100 מיליון ₪, 15.5.2024
5. הושק מתקן גזיפיקציה להפקת חשמל מפסולת חקלאית, 9.7.2023

7 מיליון טון פסולת חקלאית בשנה

לפי נתוני המשרד להגנ"ס, מדי שנה נוצרות במדינת ישראל כ-7 מיליון טונות פסולת חקלאית, שמרביתה פרש בעלי חיים (כ- 5.7 מיליון טון), חלק עיקרי נוסף הוא פסולת צמחית (גזם ושאריות פרי ממטעים, בתי אריזה, ובתי צמיחה – סה"כ כ-1.4 מיליון טון), ויתר הפסולת מגיעה משני זרמים בכמויות קטנות יותר של פגרי בע"ח (45 אלף טון) ופלסטיק (40 אלף טון).

כאשר פסולת חקלאית לא מטופלת כראוי, היא עלולה ליצור מפגעי ריח, שרֵיפות וזיהום אוויר, זיהום קרקע ומים, מפגעים תברואתיים, מוקד למזיקים ומחלות.

תמיכה בהקמת מתקני איסוף וטיפול אזוריים ומקומיים

מטרת הקול הקורא הנוכחי היא סיוע להקמת מתקני טיפול בפסולת מרכזיים, כולל מבנים וציוד, כחלק מתוכניות אזוריות שמקודמות על ידי אשכולות רשויות מקומיות, איגודי ערים או רשויות מקומיות, שיקלטו ויטפלו בפסולת החקלאית, כדי למנוע היווצרות מפגעים, ולעודד מיחזור פסולת, הפחתת הטמנה, טיפול בסמוך למקום הייצור, וקידום טיפול סביבתי.

עבור פרש בעלי חיים, ופגרים, התמיכה תינתן גם עבור מתקנים משקיים. עבור פסולת צמחית ופלסטיק, התמיכה מיועדת רק למתקנים אזוריים. לא תינתן תמיכה להוצאות או לעלויות טיפול שוטפות או עבור רכישת/השכרת הקרקע.

כאמור, התקציב הרב שנתי הוא 42.5 מיליון ₪ לשנים 2024 עד 2026, מתוכו 15 מיליון ₪ עבור הסבב הנוכחי – שנת 2024. שיעור התמיכה יעמוד על 40% מההשקעה המאושרת.

הגורמים שיכולים להגיש בקשות תמיכה: אשכול רשויות מקומיות, אדם פרטי, שותפות, אגודה שיתופית, חברה בע"מ או רשות מקומית. זאת בתנאי שהציגו הסכמי קליטה של פסולת חקלאית עם יצרנים רלוונטיים. במקרה של רשות מקומית או אשכול רשויות מקומיות יכולים להציג חוק עזר המחייב פינוי פסולת חקלאית כחלופה להסכם עם יצרנים חקלאיים.

סוגי הפסולת החקלאית והמתקנים שתינתן להם תמיכה

הקול הקורא מפרט את סוגי הפסולת והמתקנים לגביהם תינתן תמיכה:

1. פסולת פלסטיק: מתקנים ואמצעים אזוריים לטיפול, אצירה והפרדה של פסולת פלסטיק.
2. גזם מטעים: מתקנים ואמצעים מרכזיים לטיפול בגזם וגדמים ממטעים (לא כולל מרסקות גזם הניתנות במסגרת נהלי תמיכה אחרים).
3. גזם ושאריות צמחיות מבתי צמיחה ומשדות: מתקנים אזוריים לטיפול בגזם מבתי צמיחה, שאריות צמחיות משטחי גידולי שדה וירקות, ומבתי אריזה.
4. פגרי בקר, עופות, דגים, צאן וחזירים: מתקנים אזוריים ומשקיים לטיפול בפגרים לרבות כילוי פגרים.
5. פרש בעלי חיים (בקר, עופות, צאן וחזירים): מתקנים מרכזיים ומשקיים לטיפול בזבל, לרבות מתקני קומפוסטציה ועיכול אנאירובי
6. מתקנים לטיפול במספר סוגי פסולת: לרבות קומפוסט, פירוליזה, גזיפיקציה או שריפה אחרת הכוללים גם פרש בע"ח, פסולת אורגנית וגזם

העדפה למיחזור במתקנים גדולים שקרובים למקורות ייצור הפסולת

בקשות התמיכה ינוקדו לפי כמות הפסולת החקלאית המיועדת לטיפול במתקן, סוג הפסולת (פלסטיק – 5 נקודות, פגרים – 4 נקודות, גזם – 3 נקודות, פרש – 2 נקודות), סוג הטיפול (העדפה למיחזור והשבה על פני סילוק), איכות הפתרון מבחינה סביבתית וקירבה למקורות הייצור, חשיבות הפתרון לטיפול בפסולת באזור, וגובה ההשקעה ביחס לטון מטופל וכדאיות כלכלית.

גל של קולות קוראים לטיפול בפסולת חקלאית

הקול הקורא הנוכחי הוא חלק ממגמה של תמיכות בטיפול בפסולת חקלאית, השלישי שאנחנו מדווחים עליו בחודשיים האחרונים.

בחודש שעבר דיווחנו על קול קורא לטיפול בפסולת חקלאית שממוקד באזור עוטף עזה, בתקציב של 61 מיליון ₪, בהמשך להחלטת ממשלה להענקת סיוע לאזור בתקופת החירום. מטרתו הייתה,  פינוי מפגעי פסולת חקלאית מיישובי העוטף, הקמה ושדרוג של מתקני טיפול בפסולת חקלאית באזור, והקמת מתקן טיפול מרכזי לטיפול בפסולת חקלאית צמחית מהאזור.

חודש לפני כן, דיווחנו על קול קורא להקמת מתקן מרכזי לטיפול בפסולת חקלאית באזור הנגב המערבי, בהשקעה של 100 מיליון ₪.

התייחסויות:

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה: "התמיכה של המשרד להגנת הסביבה היא חלק ממהלך רחב שנועד לרתום ולסייע לרשויות מקומיות, אשכולות ואיגודי ערים, בהקמת מערכים אזוריים ותשתיות לטיפול בפסולת החקלאית. התמיכה נועדה לסייע להם למגר את תופעת השלכת הפסולת החקלאית ברשות הרבים, למנוע את המפגעים שהיא יוצרת ולהוביל לשמירה מיטבית על השטחים הפתוחים, לטובת הציבור והסביבה. שיתוף הפעולה שלנו עם משרד החקלאות מאפשר ליישם תוכניות שהוכנו לטיפול במפגעים אלו. פסולת חקלאית שאינה מטופלת כנדרש מביאה למפגעים סביבתיים רבים כמו התפרצות מזיקים, שרֵפות, זיהום אוויר ומפגעי ריח וכן זיהום קרקע ומים. יחד נוביל לישראל נקייה יותר".

שר החקלאות וביטחון המזון, ח"כ אבי דיכטר, אמר: "אנו במשרד החקלאות מברכים את השרה להגנת הסביבה על ההירתמות לטיפול בפסולת החקלאית הענפה. משרדנו דוגל בלהפוך פסולת לדֶשן ובכך לצמצם את נזקי השאריות מהעשייה החקלאית. הדבר יפתור את בעיות פינוי הפסולת של חקלאים מחד, וישמור על ניקיון הקרקעות ואיכותן כמניבות מאידך".

----

מסמכים רלוונטיים: