חברת "שמיר אנרגיה" מקבוצת "מבטח שמיר" קיבלה לאחרונה אישור סטטוטורי להקמת מתקן קצה לטיפול בפסולת אורגנית חקלאית וביתית באמצעות עיכול אנארובי והפקת ביוגז שישמש לייצור חשמל, במושב אוהד שבנגב המערבי.

המתקן צפוי להיות מוקם בשיתוף עם חברה פרטית בעלת ניסיון בתחום, בעלות הקמה של כ-300 מיליון ₪, לקלוט כ- 350,000 טון פסולת אורגנית בשנה, להפיק 25 מליון מ"ק ביוגז, מהם ייצרו חשמל במערכת גנרציה משולבת של כוח וחום בהספק של 10 MW. לפרויקט ניתנה מכסת ייצור חשמל עם תעריף מובטח של כ- 55 אגורות לקוט"ש לתקופה של 20 שנה.

כיום, חלק מהפסולת החקלאית, הכוללת פרש בעלי חיים וגזם לסוגיו, נערם בשולי חלקות חקלאיות או במטמנות לא מוסדרות באזור ולעיתים אף נשרף באופן פיראטי וגורם למפגע סביבתי. בעבר אושר להקים בשטח המדובר אתר לטיפול בקומפוסט כפתרון לבעיות הללו – אך הוא לא קודם. הפתרון המוצע כעת – מתקן אנארובי – נחשב לידידותי יותר לסביבה מאחר שמדובר במתקן סגור שפולט פחות מזהמים ומשלב הפקת אנרגיה נקייה.

כתבות רלוונטיות:

1. קרן הניקיון אישרה 2.4 מיליארד ₪ לתעריף ייצור חשמל, 5.12.2023
2. קול קורא להקמת מתקן לטיפול בפסולת חקלאית, 15.5.2024
3. משבר הפסולת כאן. מה הפתרונות? 2.5.2024
4. חשש למשבר בענף הפסולת, 17.3.2024
5. מידע נוסף על  שריפת פסולת | infospot

באילו זרמי פסולת יטפל המתקן?

המתקן צפוי לטפל בפסולת חקלאית ובפסולת אורגנית ביתית, באמצעות עיכול אנארובי, שתואם את אסטרטגיית הטיפול בפסולת של המשרד להגנת הסביבה. בכך המתאן הנפלט מהפסולת האורגנית, שהוא המקור העיקרי לפליטת גזי החממה מענף הפסולת, ייאסף וישמש כמקור לייצור אנרגיה מתחדשת.

לפי דוחות שהגישה החברה, האתר בו יוקם המתקן, בסמוך למושב אוהד, הוא בעל יחס טונה/ק"מ הגבוה ביותר בנגב המערבי ולכן הוא נחשב למיקום הפוטנציאלי המתאים ביותר. כלומר, הוא נמצא במרחק הקצר ביותר, בממוצע, ממקורות הפסולת החקלאית. לפי התכנון, המתקן יקלוט את זרמי הפסולת הבאים בהיקף כולל של כ-350 אלף טונות בשנה:

• גזם צמחי: עד 100 אלף טונות בשנה
• חומר אורגני יבש (כגון מפעלי אריזה(: עד 10 אלף טונות בשנה
• פרש פרות (משוקלל לחומר יבש): עד 80 אלף טונות בשנה
• פרש עופות: עד 8 אלף טונות בשנה
• זרם אורגני נקי ממתקני מיון פסולת ביתית: עד 60 אלף טונות בשנה
• פסולת ביתית ממוינת במקור: עד 100 אלף טונות בשנה

תהליך הטיפול בפסולת אורגנית במתקן עיכול אנארובי

מרגע כניסת הפסולת האורגנית למערכת היא תשהה בה כ-40 יום. תהליך הטיפול בפסולת הביוגז במתקן יתקיים באופן רציף 24/7 במשך כל השנה. מה התהליך שהיא תעבור?

בהתחלה הפסולת היבשה תיגרס ותוזרם ישירות למכלי העיכול או למכל ייצור 'ביו תרחיף' שבו תתרחש איחוד של החומר הרטוב והיבש. בשלב השני התרחיף יעבור לראקטורים המאפשרים את התסיסה ואת פירוק החומר.

תוצרי התסיסה יהיו ביוגז ושאריות ביומסה. ביוגז מורכב ברובו מפחמן דו חמצני וממתאן שממנו ניתן לייצר חשמל.

לאחר הפרדת התוצרים לשלוש פאזות – גז, מוצק ונוזל החומר המוצק עובר תהליך ייבוש ומיועד לשיווק כדשן מוצק )בדומה לקומפוסט). החלק הנוזלי יסוחרר בחזרה למכלי ההתססה. ואילו הגז, הביוגז, יוזרם לגנרטורים לייצור חשמל במערכת גנרציה משולבת כוח וחום בהספק של 10 מגה וואט.

לדברי החברה, המתקן לא ייצר עודפי תשטיפים או נוזלים שיצריכו טיפול. כלל הנוזלים יסוחררו וימוחזרו לתוך התהליך.

2.4 מיליארד ₪ לתעריף ייצור חשמל מפסולת אורגנית

כפי שדיווחנו בדצמבר האחרון, קרן הניקיון שבשליטת המשרד להגנ"ס אישרה (לפני המלחמה) תקציב חריג של 2.4 מיליארד ₪ לטובת תעריף חשמל שייוצר במתקני טיפול אנארובי בפסולת אורגנית, במטרה לספק ודאות ליזמים ולעודד הקמה של מתקנים כאלה. מדובר בהקצאה הגדולה ביותר שהקרן אישרה עד כה. המתקן שצפוי לקום במושב אוהד כנראה ייהנה מהתמיכה הממשלתית. היא אמורה להספיק לכ-3-2 מתקנים גדולים – תלוי בגודלם, לתקופה של 25-20 שנה.

מתקני הקצה לטיפול בפסולת אורגנית הם כיום החלק העיקרי שחסר בשרשרת הטיפול בפסולת בישראל, לצד המחסור במתקני השבת אנרגיה משאריות מיון פסולת שלא ניתן למחזר.

 חברות לפינוי וטיפול בפסולת